ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבועות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
א. שיעור אכילה בנשבע שלא יאכל ואכל
ר"ע במשנה - גם כלשהו, רבנן - כזית.
איבעיא להו - האם ר"ע כר"ש שבכל התורה "כלשהו למכות" (ובמשנתנו רק טען לרבנן "תודו לי לפחות בשבועה"), או שזה דין מיוחד בשבועה (שמניחים שהתכוון גם לפחות מכזית, וכאילו שאמר זאת בפירוש)?
ראיות שזה דין מיוחד בשבועה, ושבאופן כלל צריך שיעור:
1. נזיר צריך כזית. 2. נשבע שלא יאכל ואכל איסורי אכילה (כמו נבלה), לר"ל חייב כיוון שהשבועה מוסיפה איסור גם על פחות מכזית, משמע שבשאר התורה צריך כזית.
ב. הדו שיח בין רבנן לר"ע
A. מקרים בהם גם לרבנן חייב על פחות מכזית - כשיש סיבה להחשיב גם פחות מכזית: 1. אוכל ברייה. 2. אמר בשבועה בפירוש גם פחות מכזית. 3. אכל עפר (ראה להלן סעיף ד). 4. בקונם (כיוון שלא השתמש בביטוי "אכילה") (ראה להלן סעיף ג). 5. נשבע שלא יטעם. (6. הקדש - שם הקריטריון הוא שווה פרוטה ולא כזית).
B. מקרים בהם חייב קרבן על הדיבור, ובכל זאת ר"ע לא מחשיבם: 1. מגדף. 2. הקדש. 3. נזיר. 4. קונם.
ר"ע לא כלל מגדף והקדש, כי מתכוון לומר שאין עוד מקרים שבהם אוסר על עצמו בדיבור וזה מחייב רק אותו קרבן (הנזיר - הקרבן אינו כפרה על הדיבור, בקונם - סובר כדעה שאין מעילה בקונם).
לסיכום - אין מחלוקת עקרונית בין ר"ע לרבנן, לשניהם יש מצבים בהם מחשיבים ומחייבים בפחות מכזית, אלא המחלוקת רק בנשבע סתם.
ג. קונם - כאמור - גם לרבנן בפחות מכזית.
קושיא מברייתא - שם יש מחלוקת האם מצרפים שני כיכרות קונם לשיעור - מכאן שיש שיעור! (בשבועות לא מצרפים לפי כולם, בקונמות - לרבנן מצרפים לר"מ לא).
תשובות:
1. שם מדובר בקונם שהשתמש בביטוי "אכילה".
[וביאור המחלוקת לגבי הצירוף - מדובר שאמר "קונם עלי הכיכר הזה והזה" שלרבנן בשבועה זה מחלק לשני חטאות ולכן גם לא ניתן לצרף לכזית, ולר"מ - אמנם מחלק לשחטאות אך עדיין ניתן לצרף לכזית, ובשניהם אפשר לצרף (הפכנו את דברי ר"מ)].
2. רבינא - הברייתא מדברת על צירוף לשווה פרוטה לקרבן מעילה.
[שאלה: זה בהנחה שלפי כולם יש קרבן מעילה בקונמות, והריי בברייתא רק לר"מ יש ולרבנן אין! תשובה: הופכים את השיטות, ורק לרבנן יש קרבן, ור"מ בברייתא של הצירוף - מדבר רק לשיטת רבנן שיש קרבן].
ד. חול, חרצנים ונזיר
A. שתי איבעיות של רבא: 1. האם רבנן יודו בנשבע לא לאכול חול? אם כן - 2. האם יודו גם בחרצנים (שראויים לאכילה רק בתוך אוכל אחר). אם נניח שלא יודו ושצריך כזית -
B. שאלת רב אשי - האם רבנן יודו בנזיר שנשבע לא לאכול חרצנים, שהרי יודע שממילא אסור בכזית חרצנים (מצד הנזירות), אז אולי התכוון להוסיף בשבועה גם פחות מכזית (אחרת השבועה לא תחול)?
תשובה - רבנן לא מודים, אא"כ אמר בפירוש.
(ראיה - ר"ל: לרבנן כשנשבע לא לאכול ואכל נבלה, השבועה חלה רק אם אמר בפירוש שאוסר גם פחות מכזית).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
