ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבועות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
א. שיעור אכילה בנשבע שלא יאכל ואכל
ר"ע במשנה - גם כלשהו, רבנן - כזית.
איבעיא להו - האם ר"ע כר"ש שבכל התורה "כלשהו למכות" (ובמשנתנו רק טען לרבנן "תודו לי לפחות בשבועה"), או שזה דין מיוחד בשבועה (שמניחים שהתכוון גם לפחות מכזית, וכאילו שאמר זאת בפירוש)?
ראיות שזה דין מיוחד בשבועה, ושבאופן כלל צריך שיעור:
1. נזיר צריך כזית. 2. נשבע שלא יאכל ואכל איסורי אכילה (כמו נבלה), לר"ל חייב כיוון שהשבועה מוסיפה איסור גם על פחות מכזית, משמע שבשאר התורה צריך כזית.
ב. הדו שיח בין רבנן לר"ע
A. מקרים בהם גם לרבנן חייב על פחות מכזית - כשיש סיבה להחשיב גם פחות מכזית: 1. אוכל ברייה. 2. אמר בשבועה בפירוש גם פחות מכזית. 3. אכל עפר (ראה להלן סעיף ד). 4. בקונם (כיוון שלא השתמש בביטוי "אכילה") (ראה להלן סעיף ג). 5. נשבע שלא יטעם. (6. הקדש - שם הקריטריון הוא שווה פרוטה ולא כזית).
B. מקרים בהם חייב קרבן על הדיבור, ובכל זאת ר"ע לא מחשיבם: 1. מגדף. 2. הקדש. 3. נזיר. 4. קונם.
ר"ע לא כלל מגדף והקדש, כי מתכוון לומר שאין עוד מקרים שבהם אוסר על עצמו בדיבור וזה מחייב רק אותו קרבן (הנזיר - הקרבן אינו כפרה על הדיבור, בקונם - סובר כדעה שאין מעילה בקונם).
לסיכום - אין מחלוקת עקרונית בין ר"ע לרבנן, לשניהם יש מצבים בהם מחשיבים ומחייבים בפחות מכזית, אלא המחלוקת רק בנשבע סתם.
ג. קונם - כאמור - גם לרבנן בפחות מכזית.
קושיא מברייתא - שם יש מחלוקת האם מצרפים שני כיכרות קונם לשיעור - מכאן שיש שיעור! (בשבועות לא מצרפים לפי כולם, בקונמות - לרבנן מצרפים לר"מ לא).
תשובות:
1. שם מדובר בקונם שהשתמש בביטוי "אכילה".
[וביאור המחלוקת לגבי הצירוף - מדובר שאמר "קונם עלי הכיכר הזה והזה" שלרבנן בשבועה זה מחלק לשני חטאות ולכן גם לא ניתן לצרף לכזית, ולר"מ - אמנם מחלק לשחטאות אך עדיין ניתן לצרף לכזית, ובשניהם אפשר לצרף (הפכנו את דברי ר"מ)].
2. רבינא - הברייתא מדברת על צירוף לשווה פרוטה לקרבן מעילה.
[שאלה: זה בהנחה שלפי כולם יש קרבן מעילה בקונמות, והריי בברייתא רק לר"מ יש ולרבנן אין! תשובה: הופכים את השיטות, ורק לרבנן יש קרבן, ור"מ בברייתא של הצירוף - מדבר רק לשיטת רבנן שיש קרבן].
ד. חול, חרצנים ונזיר
A. שתי איבעיות של רבא: 1. האם רבנן יודו בנשבע לא לאכול חול? אם כן - 2. האם יודו גם בחרצנים (שראויים לאכילה רק בתוך אוכל אחר). אם נניח שלא יודו ושצריך כזית -
B. שאלת רב אשי - האם רבנן יודו בנזיר שנשבע לא לאכול חרצנים, שהרי יודע שממילא אסור בכזית חרצנים (מצד הנזירות), אז אולי התכוון להוסיף בשבועה גם פחות מכזית (אחרת השבועה לא תחול)?
תשובה - רבנן לא מודים, אא"כ אמר בפירוש.
(ראיה - ר"ל: לרבנן כשנשבע לא לאכול ואכל נבלה, השבועה חלה רק אם אמר בפירוש שאוסר גם פחות מכזית).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה מברכים על פיצה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
