ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבועות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
א. שיעור אכילה בנשבע שלא יאכל ואכל
ר"ע במשנה - גם כלשהו, רבנן - כזית.
איבעיא להו - האם ר"ע כר"ש שבכל התורה "כלשהו למכות" (ובמשנתנו רק טען לרבנן "תודו לי לפחות בשבועה"), או שזה דין מיוחד בשבועה (שמניחים שהתכוון גם לפחות מכזית, וכאילו שאמר זאת בפירוש)?
ראיות שזה דין מיוחד בשבועה, ושבאופן כלל צריך שיעור:
1. נזיר צריך כזית. 2. נשבע שלא יאכל ואכל איסורי אכילה (כמו נבלה), לר"ל חייב כיוון שהשבועה מוסיפה איסור גם על פחות מכזית, משמע שבשאר התורה צריך כזית.
ב. הדו שיח בין רבנן לר"ע
A. מקרים בהם גם לרבנן חייב על פחות מכזית - כשיש סיבה להחשיב גם פחות מכזית: 1. אוכל ברייה. 2. אמר בשבועה בפירוש גם פחות מכזית. 3. אכל עפר (ראה להלן סעיף ד). 4. בקונם (כיוון שלא השתמש בביטוי "אכילה") (ראה להלן סעיף ג). 5. נשבע שלא יטעם. (6. הקדש - שם הקריטריון הוא שווה פרוטה ולא כזית).
B. מקרים בהם חייב קרבן על הדיבור, ובכל זאת ר"ע לא מחשיבם: 1. מגדף. 2. הקדש. 3. נזיר. 4. קונם.
ר"ע לא כלל מגדף והקדש, כי מתכוון לומר שאין עוד מקרים שבהם אוסר על עצמו בדיבור וזה מחייב רק אותו קרבן (הנזיר - הקרבן אינו כפרה על הדיבור, בקונם - סובר כדעה שאין מעילה בקונם).
לסיכום - אין מחלוקת עקרונית בין ר"ע לרבנן, לשניהם יש מצבים בהם מחשיבים ומחייבים בפחות מכזית, אלא המחלוקת רק בנשבע סתם.
ג. קונם - כאמור - גם לרבנן בפחות מכזית.
קושיא מברייתא - שם יש מחלוקת האם מצרפים שני כיכרות קונם לשיעור - מכאן שיש שיעור! (בשבועות לא מצרפים לפי כולם, בקונמות - לרבנן מצרפים לר"מ לא).
תשובות:
1. שם מדובר בקונם שהשתמש בביטוי "אכילה".
[וביאור המחלוקת לגבי הצירוף - מדובר שאמר "קונם עלי הכיכר הזה והזה" שלרבנן בשבועה זה מחלק לשני חטאות ולכן גם לא ניתן לצרף לכזית, ולר"מ - אמנם מחלק לשחטאות אך עדיין ניתן לצרף לכזית, ובשניהם אפשר לצרף (הפכנו את דברי ר"מ)].
2. רבינא - הברייתא מדברת על צירוף לשווה פרוטה לקרבן מעילה.
[שאלה: זה בהנחה שלפי כולם יש קרבן מעילה בקונמות, והריי בברייתא רק לר"מ יש ולרבנן אין! תשובה: הופכים את השיטות, ורק לרבנן יש קרבן, ור"מ בברייתא של הצירוף - מדבר רק לשיטת רבנן שיש קרבן].
ד. חול, חרצנים ונזיר
A. שתי איבעיות של רבא: 1. האם רבנן יודו בנשבע לא לאכול חול? אם כן - 2. האם יודו גם בחרצנים (שראויים לאכילה רק בתוך אוכל אחר). אם נניח שלא יודו ושצריך כזית -
B. שאלת רב אשי - האם רבנן יודו בנזיר שנשבע לא לאכול חרצנים, שהרי יודע שממילא אסור בכזית חרצנים (מצד הנזירות), אז אולי התכוון להוסיף בשבועה גם פחות מכזית (אחרת השבועה לא תחול)?
תשובה - רבנן לא מודים, אא"כ אמר בפירוש.
(ראיה - ר"ל: לרבנן כשנשבע לא לאכול ואכל נבלה, השבועה חלה רק אם אמר בפירוש שאוסר גם פחות מכזית).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













