ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבועות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת תורקיה
הנושא הכללי - נשבע (שבועת ביטוי) לא לאכול ואכל
[אתמול - כמות האכילה. היום ומחר - מה אוכל (1. מספר מינים. 2. סוג האוכל (לא ראוי ואיסורי אכילה)]
א. משנה - אכל כמה מינים - שבועה אחת - קרבן אחד, שתי שבועות - שני קרבנות.
והחידוש - אפילו שאמר "שבועה שלא אוכל ממין א וממין ב" - נחשב כשתי שבועות.
הדוגמא הראשונה - "נשבע שלא יאכל ולא ישתה" ואכל ושתה - מביא שני קרבנות.
אבל - נשבע "שלא יאכל", שני חידושים: 1. אכילה כוללת גם שתייה. אך בכל זאת: 2. אם אכל ושתה - מביא רק קרבן אחד.
ב. שמואל - שתייה בכלל אכילה
A. מקורות: 1. סברא - אנשים מתכוונים גם לשתייה. 2. פסוקים - בפסוקי מעשר שני אכילה כוללת גם יין. דחייה - אולי הכוונה למאכל עם יין? תשובה - נלמד משכר (1. משכר רק כמשקה (דחייה - יש דבילה קעילית שמשכרת). 2. גזירה שווה מנזיר שזה משקה).
B. מקורות ממשנתנו
1. הגמרא מניחה שאכילה כוללת שתייה, ועל בסיס זה מחדשת שלמרות זאת - בנשבע לא לאכול ואכל ושתה - חייב קרבן אחד.
[קושיא - אם כן למה חייב על שתי שבועות כשנשבע לא לאכול ולשתות - הרי אין שבועה חלה על שבועה?
תשובות: 1. אכן בנשבע שלא יאכל וישתה - מביא אחד. המשנה בנשבע שלא ישתה ויאכל (דחייה - אם כן - למה המשנה לא חידשה שאפילו שנשבע שלא יאכל וישתה מביא רק אחד?).
2. כיוון שאמר גם אכילה וגם שתייה, סביר שבאכילה לא התכוון לשתייה.]
ג. למה כשנשבע על זה ועל זה - זה נחשב שתי שבועות?
A. בפת - בגלל שאמר "פת" בצורה מיותרת [היה צריך לומר "שבועה שלא אוכל פת חיטים, וכן של שעורים..."].
B. במשקאות - אוקימתא שיכל לא לפרט כלל את המשקאות: 1. כשהיו מונחים על השולחן (היה צריך לומר " שלא ישתה את אלו שעל השולחן ואת כל המשקאות מסוגם"). 2. כשחבר הציע לו לשתותם (והחבר כבר פרטם).
C. האם גם כאן ניתן לומר שחייב על 4 שבועות (כמו לדעה אחת ב/שבועת הפיקדון)? רבא - לא! (שהרי אם נאמר שברגע שאמר שבועה שלא יאכל" זאת שבועה כללית - לא נוכל להחיל עוד שבועות, מה שאין כן בשבועת הפיקדון - שם ניתן להישבע כמה פעמיים על אותו דבר).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מתנות בחינם
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
