ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעולם שבו יום העבודה מסתיים בשעות אחר הצהריים, שבוע העבודה כולל חמישה ימים, ושנת הלימודים כוללת כשמונה חודשים - עולה השאלה: מה עושים עם הזמן הפנוי?
אין חופש כלל!
הרב אורי כהן שליט"א - ראש כולל מרץ
בעולמנו ה'חדש' יש לציבור גדול זמן חופשי רב, וימים רבים של חופש מלא. אולם כבר אמרו חכמים (שבת ל'): "אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב: 'במתים חפשי' (תהילים פ"ח) כיון שמת אדם, נעשה חפשי מן התורה ומן המצוות", אך כל עוד אדם חי, לא נפטר מחובת לימוד התורה וקיום המצוות, ואינו בחופש כלל וכלל.
ערך החיים נמדד לפי היכולת לקיים תורה ומצוות, הממלאים את סדר יומנו מהשכמת הבוקר ועד שנת הלילה, ועד בכלל, מיום שנולדנו ועד היום האחרון. ובפרקי אבות (פרק ד'): "יפה שעה אחת של תורה ומצוות בעולם הזה מכל חיי העולם הבא".
על הפסוק: "בכל דרכיך דעהו", אמרו חז"ל שגם באכילה, שתיה ושינה אפשר וצריך לעבוד את הבורא, קל וחומר ששעות העבודה לבניין העולם ולפרנסת המשפחה נכללים ב'דרכים' שבהם עובדים את הבורא. הכול תלוי בכוונה של האוכל והעמל. כוונה של מצוה במובן הרחב של המושג "מצוה" מכניס את המעשה היום-יומי לתוך גדרי עבודת הבורא, ואילו מחשבה וכוונה של אכול ושתה למילוי תאוותך, וריבוי שעות העמל לשם התעשרות וכדומה, מוציאים אותם מכלל עבודת הבורא.
"נפש בריאה בגוף בריא" היא הדרכה יסודית לכל פעילות גופנית. וכך כותב הרב זצ"ל: "ההתעמלות שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כוח לאומה, היא משכללת את הכוח הרוחני... שישחקו הנערים לחזק כוחם ורוחם, בשביל גבורת האומה בכללה - עבודת הקודש הזאת מעלה את השכינה מעלה מעלה, כעליית שירות ותשבחות שאמר דוד מלך ישראל בספר תהילים..." (אורות התחיה, ל"ד). דברי הרב זצ"ל הם מקור נאמן לדרך בה עלינו לנצל את הימים, השעות והדקות שהם חיינו ואורך ימינו.
חשוב עוד לציין את דברי הנצי"ב זצ"ל בפרשת השבוע שעבר (דברים י', ובתחילת פרשת ניצבים), שלכל אדם נתנה התורה את המטלה המתאימה לו, בה עליו לעסוק.
לסיכום: שעות הפנאי וימי החופשה, יכולים להיכלל בסדר העבודה, ויכולים גם להיות חלילה להפך. הכול לפי ההכנה והכוונה שלנו למה שנעשה או לא נעשה בזמנים ובימים האלה. האימרה: 'להרוג את הזמן' על-ידי בידור וכדומה, מבטאת את חוסר התוחלת בהתעסקות בדברים שאין להם ערך. התורה ומצוותיה ושאר הדברים הערכיים "הם חיינו ואורך ימינו, ובהם נהגה יומם ולילה".
תעסוק נוער
הרב יוסף צבי רימון שליט"א - רב קהילת אלון שבות-דרום ור"מ בישיבת הר עציון
האם יש לנו שעות פנאי? מצד אחד יש הרבה שעות פנאי. אולם, מצד שני, אין לנו כיום כמעט שעות פנאי. ומדוע? כיום ישנם המון גירויים: טלוויזיה, גלישה רגילה באינטרנט, פייסבוק ומשחקים אחרים, ה"בולעים" כמעט כל דקת פנאי. אנשים יכולים לשבת שעות מרובות ליד מכשירים אלו, ולכלות את כל זמנם.
שמעתי פעם ממו"ר הרב ליכטנשטיין שליט"א, שחז"ל אמרו: "אל תאמר לכשאפנה אשנה - שמא לא תיפנה" (אבות ב'), אולם במציאות שלנו יש לומר: 'אל תאמר לכשאפנה אשנה - שודאי לא תיפנה!'. כמובן, שאנשים מבוגרים ישתדלו להעסיק את עצמם בדברים יותר משמעותיים, כאשר מי שיכול, ילמד דף יומי, שזוהי תעסוקה בלי גבולות או דבר דומה.
אולם, מה עושים עם הנוער? ובכן, אציין כמה דברים. ראשית, אציין דברים שעשינו בקהילתנו באלון שבות דרום, בחופש הנוכחי. לפני כמה שנים הקמנו תוכנית הנקראת חות"ם (חופש - תורה משמחת). תוכנית זו היא תכנית לימוד לילדים, בימי שלושת השבועות ותשעת הימים. וההיענות הייתה מעל ומעבר למשוער.
משיחות רבות עם הנוער, הבנתי שצריך למצוא גם עבודה לנוער. כמו "תעסוקטיף" (שזכינו להקים לטובת אנשי גוש קטיף), הקמנו באלון שבות "תעסוקעיר" (תעסוקה לצעירים). ביקשתי במייל היישובי שאנשים יציעו הצעות עבודה (צביעת הפרגולה, ניקוי בבית, כיסוח דשא, בייבי סיטר, שטיפת המכונית או עבודות ממשיות מתמשכות), וב"ה ישנם בני נוער רבים העובדים בזכות מפעל זה .
שנית, בצורה פרטית. כדאי שכל ילד ונער, יכינו לעצמם לוח חופש, ובו יתכננו מראש דברים שהם רוצים לעשות. בכל יום יקבעו זמן לתפילה וללימוד תורה (אפילו רבע שעה. העיקר שיהיה זמן קבוע בכל יום), ויקבעו בכל יום מה לומדים. ינסו לקבוע דברים שהם רוצים לעשות - להנאה או לעבודה; לטיולים או לפעילות אחרת. ובכל יום, גם עזרה מסוימת בבית. צריך להיזהר שימי חופש לא יהפכו לימים שבהם כל הסדר מתהפך, ימים שבהם אין יום ואין לילה. ימים שהפנאי הופך כל עשייה לגנאי. גם בחופש צריך לוח זמנים מסודר.
גם בלימודים וגם בחופש - אין תחליף להורים! הורים צריכים לדעת היכן ילדם נמצא, היכן הוא מבלה ומה הוא עושה בשעות הפנאי. הורים צריכים להעמיד גבולות. מצד אחד לתת חופש, מצד שני לדעת שיש שעות חזרה הביתה, יש מקומות שלא מסתובבים בהם. ילדים מבקשים גבולות, גם אם אינם אומרים זאת בפירוש!
אסיים שוב באמירה של מו"ר הרב ליכטנשטיין. חז"ל אומרים ביחס ללימוד תורה "אל תאמר לכשאפנה אשנה - שמא לא תיפנה". גם אם האדם יצליח להתפנות ללימוד, הרי שיש כאן זלזול עצום בתורה כשהיא הופכת להיות רק תעסוקה של פנאי. תורה צריכה להיות מרכזית בחיינו, להיות חלק מסדר יומנו. גם אם אנו יכולים ללמוד מעט וגם אם הרבה, הרי שהלימוד הוא בסיס לכל הוויתינו, ומקבל מעמד קבוע בסדר יומנו.
חשיבה נכונה תהפוך את הפנאי לזמן איכותי, חשוב ומשמעותי, מגבש ומהנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
