ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב שמואל יניב שליט"א – גבעת שמואל
האם יש ליהדות נוסחה המטיבה עם חיי האדם בעולם הזה?
הגילוי של הנוסחה בא לידי ביטוי בדברי התורה על משה: "לא כהתה עינו ולא נס ליחו", כשהגיע למאה ועשרים שנה. אבל יש לברר מהי הנוסחה הגורמת לכך?
נעשו הרבה מחקרים, להשוות את האוכלוסייה הדתית לחילונית. ואולי ראוי שנדווח על מחקר שנעשה לאורך שש-עשרה שנה, על-ידי חוקרים מפורסמים ממספר אוניברסיטאות, שהשוו בין אחד-עשר קיבוצים חילוניים ודתיים, בין השנים תשכ"ט-תשמ"ה.
נקודות המוצא של המחקר היו שוות: מספר האוכלוסין, הגילאים, המקום, המוצא, רמת החיים של הקיבוץ, פרט להבדל אחד שאותו בדק המחקר - ההבדל בין דתיים וחילונים.
והתוצאה הייתה מדהימה: שיעור התמותה בקיבוצים החילוניים היה גבוה פי שניים עד פי ארבע מאלו שבקיבוצים הדתיים. לאחר שנות המחקר התברר כי בקיבוצים החילוניים היו 199 פטירות, ואצל הדתיים 69. כאשר בדקו החוקרים למה בקיבוצים החילוניים שיעור התמותה גבוה יותר מהקיבוצים הדתיים, כגון האם לנפטרים החילוניים היה יותר כולסטרול, לחץ דם או שומנים בדם, לא נמצאו ממצאים משמעותיים ביותר, וכמעט הכול היה זהה.
אבל כנראה שיש סיבות נוספות לאריכות הימים. למשל התפילה גורמת לביטחון ומשמעות בחיים, חיי הנישואין יותר יציבים בריכוזים הדתיים, גם שיעור הילודה יותר גבוה. כמו-כן לַשַׁבת יש השפעה מדהימה, והיא גורמת לשקט ושלווה למול ימי הצמיחה והיצירה.
בחיי האמונה יש ברכה גם לגיל זקנה, כאשר אדם שמגיע לגיל זקנה הוא לא מרגיש מיותר, הלימודים שבהם עוסק, והקִרבה שלו לגן-עדן מעניקה לחייו רעננות ומשמעות.
אמנם אנו רק בני אדם ולא מלאכים, וצריך לזכור שגם חיי האמונה יכולים לגרום לתופעות הפוכות של הגזמה וניתוק מחיי העולם הזה, ואפילו לפטירה בקיצור ימים. ולכן יש לזכור שאנו רק בני-אדם ולא מלאכים, אך גם הימים שבהם אנו צריכים להתעלות למדרגת מלאך, מוסיפים רק לבריאות.
לימוד ומעשה לעת זקנה
הרב ישראל רוזן שליט"א, ראש מכון 'צומת'
המשנה בסוף מסכת קינים קבעה עובדה די מוסכמת: "זקני עם הארץ כל זמן שמזקינין דעתן מיטרפת עליהן, אבל זקני תורה כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן, שנאמר: 'בישישים חכמה ואורך ימים תבונה' (איוב י"ב)". אינני מצפה שכולם יהיו 'זקני תורה', כפי שמוכח בעליל מן החיוניות השופעת מגדולי הדור ומפוסקים ישישים, אשר ראשם חד ורוחם ולבם שופעים ומפכים בעוז. ממימרא זו נגזור גם לכולי עלמא.
לבאי בתי הכנסת ייאמר: אשרי מי שמועיד עצמו לשיעורים יומיים או שבועיים, גם אם קצת מנמנמים בהם וגם אם 'הדף היומי' לא בדיוק מרתק. די בעצם ההתוועדות והחברותא להוסיף הרבה טעם לחיים. יתר עליו מי שמסוגל להצטרף ל'כולל בעלי בתים' אשר היצעם די רחב. לבי לבי על 'זקני עם הארץ' שאופציות אלו סגורות כליל בפניהם.
אך לא רק בתורה כפשוטה הדברים אמורים; אשרי מי שהרגיל עצמו לעסוק ולהתעניין בעניינים שברוח, כולל תרבות ומדע. מובטח לו בטבעו של עולם "גם כי יזקין לא יסור ממנה". הוא ימצא שטחי עיסוק והתעניינות אשר יקנו לו מוטיבציית חיים, ואנדרלין אינטלקטואלי.
לעומתם, 'זקני עם הארץ', המכלים ימיהם הצעירים בתרבות הגוף, בנהנתנות, בפוליטיקה, במרוץ אחר הכסף, בתחרותיות, ב"קנאה תאוה וכבוד". מה יעשו אלו לעת זקנה ושיבה וגבורות, עת התנדפו המוטיבציות הגופיות והאדם נותר שבר כלי וחסר-תוכן.
אחת העצות המועילות ביותר היא לעדור בשדות החסד, העזרה לזולת והתרומה למען החברה, בכל תחום שהוא. עינינו הרואות כי אנשים ונשים מבוגרים, קשישים ואף ישישים זוכים ל'טעם החיים' דוקא כאשר הם נושאים עיניהם ולבם אל המעגל החיצוני להם.
ואוסיף; ההמלצות דלעיל מכוונות הן לגברים והן לנשים. אם יהיה ביקוש בטוחני כי יפתחו 'כוללי בוקר לנשים', וכן חוגים תורניים ושיעורי העשרה כלליים. בודאי הן תמצאנה את מקומן בשדות החסד, התפור עליהן.
"שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה: במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מיטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי" (מגילה כ"ח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
