ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
הגנרל רוברט א' לי זכה לניצחונות רבים יותר מיוליסס ס' גרנט בשדה הקרב, אך בסופו של דבר הקונפדרציה נהרסה, וארצות-הברית נשארה מאוחדת. בישראל ניצחו התקוות לשלום והובילו לאוסלו, וואיי, חברון, לבנון ועזה. התקוות והמעשים שלנו לשלום ניצחו ברגע, אבל לא הביאו לנו את התוצאות המקוות. תמיד קשה לשפוט את העתיד לפי ההווה. מה שרואים מכאן לא תמיד רואים משם, ומה שרואים בהווה לא מבטיח את התוצאות הרצויות של מדיניות שאנחנו בוחרים בביטחון רב ולעתים אפילו ביהירות. יש יותר מדי דגש על ניצחון ברגע הזה ופחות מדי על הניצחון בסופו של דבר. פוליטיקאים, שתמיד חושבים על הבחירות הבאות, פועלים בעולם של ניצחונות מיידיים, לכן רק מעטים מהם מנצחים באמת, בטווח הרחוק.
המהומה הנוכחית בעניין הצעת חוק הגיור שהוגשה לכנסת היא דוגמה מושלמת לניצחון של הרגע לעומת ניצחון לנצח. המתנגדים לחוק, בעיקר קבוצות לא אורתודוכסיות בארצות הברית, ניצחו. עם טיעון מעורפל על כך שזה יפלג את העם היהודי (שהרי עכשיו הוא מאוחד להפליא) הם הצליחו לכפות דחייה של דיון נוסף בחוק לשישה חודשים. השאלה אם החוק בצורתו הנוכחית הוא פיתרון מושלם לבעיה שאינה בלתי ניתנת לפיתרון כמעט היא שאלה טובה שאפשר להתווכח עליה. אולם כבר צריך להיות ברור לכולם, אחרי עשרות שנים של ניסיונות לרבע את המעגל בעניין הגיור, שכל דבר פחות מגיור מסורתי לפי ההלכה לא יזכה להכרה על ידי קבוצה גדולה, שמוסיפה לגדול בהתמדה, בעולם היהודי.
הלהט של הקבוצות הלא אורתודוכסיות מעניק להן תחושת ניצחון, בייחוד אצל אותו מוסד שדוגל בניצחונות לרגע בלי להתייחס לטווח הרחוק, בית המשפט העליון של ישראל, אך, בסופו של דבר, במקרים רבים הגרים האלה סובלים מהשלכות משפחתיות וחברתיות טרגיות, אולי לא מיד, אבל בוודאי בטווח הרחוק.
מחמישים שנותיי כרב אני יכול להעיד על שברון הלב של נכדים שעכשיו מבקשים להינשא למשפחה יהודית שומרת מצוות ומגלים שהגיור של הסבא מוטל בספק במקרה הטוב אם לא לגמרי בטל ומבוטל. ברור שלהישגים הזמניים של בית המשפט או בית המחוקקים אין הרבה משמעות לדורות הבאים.
הנתונים ביחס ליהדותם הסופית של גרים שעברו גיור שלא לפי ההלכה מעידים על המחיר שיוזמות כאלה גובות גובה מהעולם היהודי ומעתיד עם ישראל. אם אין בבית שמירת מצוות מינימאלית, הסיכוי שלילדים שיגדלו בו יהיה יחס חיובי ליהדות, לזהות היהודית, לארץ-ישראל, למדינת ישראל ולעם היהודי הוא קטן להחריד. אם לא נתבע מאדם שמבקש להתגייר שום דבר במונחים של אורח חיים, כל מה שנותר הוא מילים והצהרות ריקות. אין כמעט תקווה שהעם היהודי או אפילו הגרים עצמם יפיקו תועלת ממה שהופך כעת לטקס חסר משמעות.
התורה מזכירה 36 פעם, יותר מבכל מצווה אחרת, את החובה להתייחס לגרים ביושר ובכבוד, והכול מתוך הכרה שאותו אדם קיבל החלטה המשנה את חייו ועשה מעשה כדי להיות חלק מהעם היהודי ומגורלו. אבל הגר צריך לשמוע, להבין ולקבל את המחיר האמיתי של ההחלטה להיות חלק מהעם היהודי. המחיר הזה מפורט באותה הלכה שמבטאת גם את החום וההתחשבות שבהם התורה מצווה את היהודים להתנהג כלפי הגרים, מחיר שהוא לטובתו של הגר בסופו של דבר. המסורת ההלכתית הזאת מבטיחה לא רק ניצחון לרגע אלא גם ניצחון לנצח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
