ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
בתורה מוגדרת רמאות במסחר כתועבה:
לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה. לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה. אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק יהיה לך, למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך. כי תועבת ה' אלהיך כל עשה אלה כל עשה עול. 1
נראה שהבעיה הייחודית ברמאות במסחר נעוצה בכך שהיא נובעת משקר, זאת, לעומת גזל וגניבה שאינם בהכרח נובעים משקר אלא מכשל מוסרי אחר. מרכזיותה של מידת האמת, עולה כבר מהגדרתה כאחת ממידותיו של הקב"ה:
...ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת . 2
כהמשך לכך, נאמר ששבועת שקר בשם ה' היא בגדר חילול ה':
ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני ה'. 3
גם בתהלים מוצג ניגוד בין השקר לבין התורה:
שקר שנאתי ואתעבה, תורתך אהבתי. 4
מהותו של ה' היא האמת, כמו כן אדם העובד את ה' צריך להיות אמיתי - "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת". 5 כמו כן, אנו יודעים שה' נוהג ב" מידה כנגד מידה " עם בני האדם, 6 ולכן חמורה כל כך הרמאות במידות ובמשקולות.
מסחר באמונה - בירור הניצוצות
אחד היסודות בספרות הקבלה הוא שתפקידו של האדם במהלך חייו לברר את ניצוצות הקדושה שנפלו בזמן שבירת הכלים. 7 משל למה הדבר דומה, לאדם המנסה לברור אוכל מתוך פסולת. באופן ציורי ניתן להציג זאת כערימת ענק של חיטה ומוץ, כאשר על האדם להוציא גרגיר חיטה ועוד גרגיר חיטה עד אשר תיווצר ערימה של חיטה נקיה.
הנמשל לכך הוא שבעולם ישנם יסודות של קדושה המפוזרים בכל מקום, ועבודת האדם היא לשלוף אותם מתוך ה"מוץ". הדרך לעשות זאת היא על ידי עיסוק בענייני החולין מתוך אמונה ותורה. כיון שבירור הניצוצות נעשה בכל תחומי החיים של האדם, ובכלל זה גם בתחום המסחר. הרי שכשאדם שנושא ונותן באמונה וסוחר ביושר, הוא מברר את הבירורים המוטלים עליו. 8 בעניין זה כתב רבי נחמן מברסלב:
גם צריך אמונה בהמשא ומתן, דהיינו שישא ויתן באמונה, ויהיה הדִבּור, דִבּור אמת, כמה שאמרו (שבת לא, ב): "נשאת ונתת באמונה".
כי משא ומתן הוא בחינות שמנשאין ומרימין הדבר, ונותנין ומשיבין אותו למקומו, כי יש קדשות נפולות, היינו בחינות ניצוצות שנפלו, ועל ידי משא ומתן מנשאין ומרימין אותן, ונותנין אותן למקומן, וזה בחינות משא ומתן כנ"ל. 9
פשט הביטוי "לשאת ולתת" הוא: לקבל ולקחת. לעומת זאת, רבי נחמן מפרש את הביטוי "לשאת", במשמעות של: להרים. כלומר, להרים את הניצוצות על ידי המסחר ולהשיב אותם למקומם. רבי נחמן מוסיף ודורש:
ועִקר ברור הניצוצות מן הקליפות הוא על ידי אמונה... ועל כן אלו הניצוצות שנפלו, הם נדבקים ונתאחזין סביבות האמונה, והיא מעלה אותם משם, ועל כן צריך לעשות משא ומתן באמונה, שעל ידי האמונה מעלין הניצוצות כנ"ל, שזה עקר בחינות משא ומתן, להעלות הניצוצות כנ"ל. 10
"אמונה" היא ההיפך מ"ידיעה", והיא נדרשת דווקא במצב של קושי וחוסר הבנה, כאשר לא ניתן להבין את האירועים, כאשר הם נראים מנותקים לחלוטין מהקב"ה. לכן "אמונה" נחשבת ככינוי לספירת המלכות, 11 זאת, כיון שהמלכות היא הספירה הנמוכה ביותר, הגילוי הנמוך והממשי ביותר של האלוקות, ולכן היא קשורה לעולמות התחתונים.
מסיבה זאת ספירת המלכות היא מקשרת בין עולם האצילות לבין העולמות התחתונים, שהם עולמות בריאה, יצירה ועשייה. הקישור הזה אומר שהיא ממשיכה את השפע האלוקי למטה. ומצד שני מעלה חלקים נמוכים במציאות למעלה 12 .
ייחודה של ספירת המלכות והאמונה נרמז בפסוק: "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות". 13 דהיינו, האמונה נדרשת דווקא בלילה ובמקום ובזמן החשוכים והנראים רחוקים מהאור האלוקי, אולם, דוקא האמונה בה' היא זאת שיכולה גם לתקן את אותם מקומות חשוכים.
בדומה לכך, עולם המסחר הוא מרחב שנראה רחוק מאד מערכים וממוסר. כשאדם משתתף במסחר הוא נחשף לעולם מורכב ביותר שאינו נראה קשור לה', ואף לחשש אף שאדם אחר ירמה אותו. התחושה היא שעולם המסחר הוא חשוך ורחוק מהקב"ה.
דווקא בעולם כזה ישנה חובה לפעול באמונה , כלומר, להישאר דבוק בה' ובהלכותיו. החתירה נגד הזרם, הדבקות באלוקות במקום שנראה כל כך מנוכר לערכים וקדושה שולף מתוך עולם המסחר את הניצוצות האלוקיים שלכודים בתוכו. כך הופך "משא ומתן" לתהליך של נשיאת הניצוצות והשבתם למקורם. 14
על פי דברי רבי נחמן ניתן לבאר את הקשר בין רמאות במסחר לכפירה ביציאת מצרים, שהוזכרה לעיל. מצרים מכונה בתנ"ך "כור הברזל" 15 בה הזדכך עם ישראל והתברר ביציאת מצרים. ומכאן, שיציאת עם ישראל ממצרים היא עצמה בירור של ניצוצות!
לאור זאת, ניתן לומר שכאשר אדם אינו סוחר באמונה אלא מרמה במסחר, הוא עושה מעשה הפוך מעבודת הבירורים ובכך הוא כופר ביציאת מצרים, שהיתה האירוע הגדול של בירור הניצוצות.
למאמר המלא ראו: הרב יעקב בנימין, "רמאות במסחר על פי פנימיות התורה", משפטי ארץ (ג) – קניין ומסחר, עמ' 558.
^ 1.דברים כה, יג-טז.
^ 2.שמות לד, ו.
^ 3.ויקרא יט, יב.
^ 4.תהלים קיט, קסג.
^ 5.תהילים קמה, יח.
^ 6.לדוגמא, בראשית רבה ט, ד"ה וירא: כל המידות בטלו, מידה כנגד מידה לא בטלה, רבי הונא בשם רבי יוסי מתחילת ברייתו של עולם צפה הקב"ה שבמידה שאדם מודד בה מודדין לו לפיכך אמר הכתוב והנה טוב מאד הנה טוב מידה".
^ 7.כמבואר באריכות בספריו של האר"י: עץ חיים, שער שבירת הכלים - שער ט; ספר שער הכוונות, דרושי הפסח, דרוש א.
^ 8.במסחר ובעבודה שהאדם עובד באה לידי ביטוי עבודת הבירורים, ולכן ביום השבת שאינו מיועד לעבודת בירור הניצוצות נאסרה המלאכה (שער הכוונות, דרושי חזרת העמידה, דרוש ב; שם, דרוש סדר שבת, דרוש א, ענין קבלת שבת. ועוד).
^ 9.רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, מהדורה קמא, רפ.
^ 10.שם מהדורה קמא, תורה רפ.
^ 11.ראו רבי משה קורדובירו, פרדס הרימונים, שער יב, פרק ג, ערך "אמונה".
^ 12.לכן האריז"ל, עץ חיים, שער מז, פרק ו, קורא לספירת המלכות "זנב לאריות" ו"ראש לשועלים", זנב לאריות הוי אומר סוף עולם האצילות. ו"ראש לשועלים" ראש לעולמות בריאה, יצירה ועשייה.
^ 13.תהלים צב, ג.
^ 14.הראי"ה קוק (שמונה קבצים ב, רנז; וראו עוד בספר מאורות הראי"ה, ירח האיתנים, נז), מבאר את איסור גזל באופן דומה: "קשה הוא הגזל, שמכניס ניצוצות זרים בתוך ארג החיים של הנשמה, ולזככם ולהעלותם אין בידו, מפני שאינם שייכים לשרשו...".
כלומר, רכוש שאינו שייך לאדם משבש את יכולתו להעלות ניצוצות, כיון שמדובר בניצוצות שאינם שייכים לו ושהוא אינו יכול להעלות אותם.
^ 15.דברים ד, כ; מלכים א, ח, נא; ירמיהו יא, ד.
^ 2.שמות לד, ו.
^ 3.ויקרא יט, יב.
^ 4.תהלים קיט, קסג.
^ 5.תהילים קמה, יח.
^ 6.לדוגמא, בראשית רבה ט, ד"ה וירא: כל המידות בטלו, מידה כנגד מידה לא בטלה, רבי הונא בשם רבי יוסי מתחילת ברייתו של עולם צפה הקב"ה שבמידה שאדם מודד בה מודדין לו לפיכך אמר הכתוב והנה טוב מאד הנה טוב מידה".
^ 7.כמבואר באריכות בספריו של האר"י: עץ חיים, שער שבירת הכלים - שער ט; ספר שער הכוונות, דרושי הפסח, דרוש א.
^ 8.במסחר ובעבודה שהאדם עובד באה לידי ביטוי עבודת הבירורים, ולכן ביום השבת שאינו מיועד לעבודת בירור הניצוצות נאסרה המלאכה (שער הכוונות, דרושי חזרת העמידה, דרוש ב; שם, דרוש סדר שבת, דרוש א, ענין קבלת שבת. ועוד).
^ 9.רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, מהדורה קמא, רפ.
^ 10.שם מהדורה קמא, תורה רפ.
^ 11.ראו רבי משה קורדובירו, פרדס הרימונים, שער יב, פרק ג, ערך "אמונה".
^ 12.לכן האריז"ל, עץ חיים, שער מז, פרק ו, קורא לספירת המלכות "זנב לאריות" ו"ראש לשועלים", זנב לאריות הוי אומר סוף עולם האצילות. ו"ראש לשועלים" ראש לעולמות בריאה, יצירה ועשייה.
^ 13.תהלים צב, ג.
^ 14.הראי"ה קוק (שמונה קבצים ב, רנז; וראו עוד בספר מאורות הראי"ה, ירח האיתנים, נז), מבאר את איסור גזל באופן דומה: "קשה הוא הגזל, שמכניס ניצוצות זרים בתוך ארג החיים של הנשמה, ולזככם ולהעלותם אין בידו, מפני שאינם שייכים לשרשו...".
כלומר, רכוש שאינו שייך לאדם משבש את יכולתו להעלות ניצוצות, כיון שמדובר בניצוצות שאינם שייכים לו ושהוא אינו יכול להעלות אותם.
^ 15.דברים ד, כ; מלכים א, ח, נא; ירמיהו יא, ד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














