ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
בתורה מוגדרת רמאות במסחר כתועבה:
לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה. לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה. אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק יהיה לך, למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך. כי תועבת ה' אלהיך כל עשה אלה כל עשה עול. 1
נראה שהבעיה הייחודית ברמאות במסחר נעוצה בכך שהיא נובעת משקר, זאת, לעומת גזל וגניבה שאינם בהכרח נובעים משקר אלא מכשל מוסרי אחר. מרכזיותה של מידת האמת, עולה כבר מהגדרתה כאחת ממידותיו של הקב"ה:
...ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת . 2
כהמשך לכך, נאמר ששבועת שקר בשם ה' היא בגדר חילול ה':
ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני ה'. 3
גם בתהלים מוצג ניגוד בין השקר לבין התורה:
שקר שנאתי ואתעבה, תורתך אהבתי. 4
מהותו של ה' היא האמת, כמו כן אדם העובד את ה' צריך להיות אמיתי - "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת". 5 כמו כן, אנו יודעים שה' נוהג ב" מידה כנגד מידה " עם בני האדם, 6 ולכן חמורה כל כך הרמאות במידות ובמשקולות.
מסחר באמונה - בירור הניצוצות
אחד היסודות בספרות הקבלה הוא שתפקידו של האדם במהלך חייו לברר את ניצוצות הקדושה שנפלו בזמן שבירת הכלים. 7 משל למה הדבר דומה, לאדם המנסה לברור אוכל מתוך פסולת. באופן ציורי ניתן להציג זאת כערימת ענק של חיטה ומוץ, כאשר על האדם להוציא גרגיר חיטה ועוד גרגיר חיטה עד אשר תיווצר ערימה של חיטה נקיה.
הנמשל לכך הוא שבעולם ישנם יסודות של קדושה המפוזרים בכל מקום, ועבודת האדם היא לשלוף אותם מתוך ה"מוץ". הדרך לעשות זאת היא על ידי עיסוק בענייני החולין מתוך אמונה ותורה. כיון שבירור הניצוצות נעשה בכל תחומי החיים של האדם, ובכלל זה גם בתחום המסחר. הרי שכשאדם שנושא ונותן באמונה וסוחר ביושר, הוא מברר את הבירורים המוטלים עליו. 8 בעניין זה כתב רבי נחמן מברסלב:
גם צריך אמונה בהמשא ומתן, דהיינו שישא ויתן באמונה, ויהיה הדִבּור, דִבּור אמת, כמה שאמרו (שבת לא, ב): "נשאת ונתת באמונה".
כי משא ומתן הוא בחינות שמנשאין ומרימין הדבר, ונותנין ומשיבין אותו למקומו, כי יש קדשות נפולות, היינו בחינות ניצוצות שנפלו, ועל ידי משא ומתן מנשאין ומרימין אותן, ונותנין אותן למקומן, וזה בחינות משא ומתן כנ"ל. 9
פשט הביטוי "לשאת ולתת" הוא: לקבל ולקחת. לעומת זאת, רבי נחמן מפרש את הביטוי "לשאת", במשמעות של: להרים. כלומר, להרים את הניצוצות על ידי המסחר ולהשיב אותם למקומם. רבי נחמן מוסיף ודורש:
ועִקר ברור הניצוצות מן הקליפות הוא על ידי אמונה... ועל כן אלו הניצוצות שנפלו, הם נדבקים ונתאחזין סביבות האמונה, והיא מעלה אותם משם, ועל כן צריך לעשות משא ומתן באמונה, שעל ידי האמונה מעלין הניצוצות כנ"ל, שזה עקר בחינות משא ומתן, להעלות הניצוצות כנ"ל. 10
"אמונה" היא ההיפך מ"ידיעה", והיא נדרשת דווקא במצב של קושי וחוסר הבנה, כאשר לא ניתן להבין את האירועים, כאשר הם נראים מנותקים לחלוטין מהקב"ה. לכן "אמונה" נחשבת ככינוי לספירת המלכות, 11 זאת, כיון שהמלכות היא הספירה הנמוכה ביותר, הגילוי הנמוך והממשי ביותר של האלוקות, ולכן היא קשורה לעולמות התחתונים.
מסיבה זאת ספירת המלכות היא מקשרת בין עולם האצילות לבין העולמות התחתונים, שהם עולמות בריאה, יצירה ועשייה. הקישור הזה אומר שהיא ממשיכה את השפע האלוקי למטה. ומצד שני מעלה חלקים נמוכים במציאות למעלה 12 .
ייחודה של ספירת המלכות והאמונה נרמז בפסוק: "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות". 13 דהיינו, האמונה נדרשת דווקא בלילה ובמקום ובזמן החשוכים והנראים רחוקים מהאור האלוקי, אולם, דוקא האמונה בה' היא זאת שיכולה גם לתקן את אותם מקומות חשוכים.
בדומה לכך, עולם המסחר הוא מרחב שנראה רחוק מאד מערכים וממוסר. כשאדם משתתף במסחר הוא נחשף לעולם מורכב ביותר שאינו נראה קשור לה', ואף לחשש אף שאדם אחר ירמה אותו. התחושה היא שעולם המסחר הוא חשוך ורחוק מהקב"ה.
דווקא בעולם כזה ישנה חובה לפעול באמונה , כלומר, להישאר דבוק בה' ובהלכותיו. החתירה נגד הזרם, הדבקות באלוקות במקום שנראה כל כך מנוכר לערכים וקדושה שולף מתוך עולם המסחר את הניצוצות האלוקיים שלכודים בתוכו. כך הופך "משא ומתן" לתהליך של נשיאת הניצוצות והשבתם למקורם. 14
על פי דברי רבי נחמן ניתן לבאר את הקשר בין רמאות במסחר לכפירה ביציאת מצרים, שהוזכרה לעיל. מצרים מכונה בתנ"ך "כור הברזל" 15 בה הזדכך עם ישראל והתברר ביציאת מצרים. ומכאן, שיציאת עם ישראל ממצרים היא עצמה בירור של ניצוצות!
לאור זאת, ניתן לומר שכאשר אדם אינו סוחר באמונה אלא מרמה במסחר, הוא עושה מעשה הפוך מעבודת הבירורים ובכך הוא כופר ביציאת מצרים, שהיתה האירוע הגדול של בירור הניצוצות.
למאמר המלא ראו: הרב יעקב בנימין, "רמאות במסחר על פי פנימיות התורה", משפטי ארץ (ג) – קניין ומסחר, עמ' 558.
^ 1.דברים כה, יג-טז.
^ 2.שמות לד, ו.
^ 3.ויקרא יט, יב.
^ 4.תהלים קיט, קסג.
^ 5.תהילים קמה, יח.
^ 6.לדוגמא, בראשית רבה ט, ד"ה וירא: כל המידות בטלו, מידה כנגד מידה לא בטלה, רבי הונא בשם רבי יוסי מתחילת ברייתו של עולם צפה הקב"ה שבמידה שאדם מודד בה מודדין לו לפיכך אמר הכתוב והנה טוב מאד הנה טוב מידה".
^ 7.כמבואר באריכות בספריו של האר"י: עץ חיים, שער שבירת הכלים - שער ט; ספר שער הכוונות, דרושי הפסח, דרוש א.
^ 8.במסחר ובעבודה שהאדם עובד באה לידי ביטוי עבודת הבירורים, ולכן ביום השבת שאינו מיועד לעבודת בירור הניצוצות נאסרה המלאכה (שער הכוונות, דרושי חזרת העמידה, דרוש ב; שם, דרוש סדר שבת, דרוש א, ענין קבלת שבת. ועוד).
^ 9.רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, מהדורה קמא, רפ.
^ 10.שם מהדורה קמא, תורה רפ.
^ 11.ראו רבי משה קורדובירו, פרדס הרימונים, שער יב, פרק ג, ערך "אמונה".
^ 12.לכן האריז"ל, עץ חיים, שער מז, פרק ו, קורא לספירת המלכות "זנב לאריות" ו"ראש לשועלים", זנב לאריות הוי אומר סוף עולם האצילות. ו"ראש לשועלים" ראש לעולמות בריאה, יצירה ועשייה.
^ 13.תהלים צב, ג.
^ 14.הראי"ה קוק (שמונה קבצים ב, רנז; וראו עוד בספר מאורות הראי"ה, ירח האיתנים, נז), מבאר את איסור גזל באופן דומה: "קשה הוא הגזל, שמכניס ניצוצות זרים בתוך ארג החיים של הנשמה, ולזככם ולהעלותם אין בידו, מפני שאינם שייכים לשרשו...".
כלומר, רכוש שאינו שייך לאדם משבש את יכולתו להעלות ניצוצות, כיון שמדובר בניצוצות שאינם שייכים לו ושהוא אינו יכול להעלות אותם.
^ 15.דברים ד, כ; מלכים א, ח, נא; ירמיהו יא, ד.
^ 2.שמות לד, ו.
^ 3.ויקרא יט, יב.
^ 4.תהלים קיט, קסג.
^ 5.תהילים קמה, יח.
^ 6.לדוגמא, בראשית רבה ט, ד"ה וירא: כל המידות בטלו, מידה כנגד מידה לא בטלה, רבי הונא בשם רבי יוסי מתחילת ברייתו של עולם צפה הקב"ה שבמידה שאדם מודד בה מודדין לו לפיכך אמר הכתוב והנה טוב מאד הנה טוב מידה".
^ 7.כמבואר באריכות בספריו של האר"י: עץ חיים, שער שבירת הכלים - שער ט; ספר שער הכוונות, דרושי הפסח, דרוש א.
^ 8.במסחר ובעבודה שהאדם עובד באה לידי ביטוי עבודת הבירורים, ולכן ביום השבת שאינו מיועד לעבודת בירור הניצוצות נאסרה המלאכה (שער הכוונות, דרושי חזרת העמידה, דרוש ב; שם, דרוש סדר שבת, דרוש א, ענין קבלת שבת. ועוד).
^ 9.רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, מהדורה קמא, רפ.
^ 10.שם מהדורה קמא, תורה רפ.
^ 11.ראו רבי משה קורדובירו, פרדס הרימונים, שער יב, פרק ג, ערך "אמונה".
^ 12.לכן האריז"ל, עץ חיים, שער מז, פרק ו, קורא לספירת המלכות "זנב לאריות" ו"ראש לשועלים", זנב לאריות הוי אומר סוף עולם האצילות. ו"ראש לשועלים" ראש לעולמות בריאה, יצירה ועשייה.
^ 13.תהלים צב, ג.
^ 14.הראי"ה קוק (שמונה קבצים ב, רנז; וראו עוד בספר מאורות הראי"ה, ירח האיתנים, נז), מבאר את איסור גזל באופן דומה: "קשה הוא הגזל, שמכניס ניצוצות זרים בתוך ארג החיים של הנשמה, ולזככם ולהעלותם אין בידו, מפני שאינם שייכים לשרשו...".
כלומר, רכוש שאינו שייך לאדם משבש את יכולתו להעלות ניצוצות, כיון שמדובר בניצוצות שאינם שייכים לו ושהוא אינו יכול להעלות אותם.
^ 15.דברים ד, כ; מלכים א, ח, נא; ירמיהו יא, ד.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך מגדירים כללי מלחמה?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
האם מותר לפנות למקובלים?
מה אכפת לך?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
מה מחבר שמיים וארץ?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
