ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משפחה חברה ומדינה גזל ונזיקין

הֵגֵן עַל עַצְמוֹ וְשָׁבַר מִשְׁקָפַיִם

12
לחץ להקדשת שיעור זה
בֶּנִי הָיָה אֲחוּז מַחְשָׁבוֹת. כְּבָר עָבְרָה כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה מֵאָז שֶׁיָּצָא מִבֵּיתוֹ. הוּא הִתְקָרֵב לְעֵבֶר אַחַת הַשְּׁכוּנוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁבָּעִיר וְהֵחֵל נֶהֱנָה מֵהַנּוֹף וּמֵהַבָּתִּים שֶׁנִּגְלוּ לְנֶגֶד עֵינָיו.
לְפֶתַע, הוּא מַמָּשׁ לֹא יוֹדֵעַ מֵאֵיפֹה זֶה הִגִּיעַ, רָאָה כַּדּוּר מִתְקָרֵב לְעֶבְרוֹ בִּמְהִירוּת. מִבְּלִי לַחֲשֹׁב פַּעֲמַיִם, שָׁלַח אֶת יָדָיו קָדִימָה וְהָדַף בַּכַּדּוּר בְּחָזְקָה. כִּמְעַט וְנָשַׁם לִרְוָחָה כְּשֶׁלְּפֶתַע שָׁמַע צְעָקָה מִיְּמִינוֹ. בֶּנִי הִסְתּוֹבֵב לְשֵׁמַע הַצְּעָקָה וְרָאָה אֶת הַכַּדּוּר אוֹתָהּ הַדַּף מִתְגַּלְגֵּל עַל הָרִצְפָּה. עַל הָרִצְפָּה הִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ, שֶׁכַּנִּרְאֶה מִפִּיו נִמְלְטָה הַצְּעָקָה, הֶחֱזִיק בְּפָנָיו וְגָנַח מִכְּאֵבִים.
בֶּנִי מִהֵר לְהִתְכּוֹפֵף אֶל הָאִישׁ וּבִקֵּשׁ לַעֲזֹר לוֹ, "מָה קָרָה?" שָׁאַל אוֹתוֹ. "מָה קָרָה? מָה קָרָה?" קָרָא הָאִישׁ, "וְכִי כֵּיצַד תִּשְׁאַל שְׁאֵלָה שֶׁכָּזוֹ, אַתָּה הֲרֵי פָּגַעְתָּ בִּי!" "אֲנִי???!!!" קָרָא בֶּנִי, "כְּלָל לֹא רָאִיתִי שֶׁאַתָּה נִמְצָא כָּאן, אָז כֵּיצַד אֲנִי פָּגַעְתִּי בְּךָ?" "הַכַּדּוּר!" עָנָה הָאִישׁ, תּוֹךְ שֶׁהוּא מַחֲזִיק בְּעֵינָיו. בֶּנִי הִבִּיט שׁוּב בָּאִישׁ וְרָאָה עַל הָרִצְפָּה מִשְׁקָפַיִם שְׁבוּרִים. אַט, אַט הִתְבַּהֲרָה הַתְּמוּנָה. בֶּנִי, שֶׁנִּסָּה לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ מֵהַכַּדּוּר, הָדַף מֵעַצְמוֹ אֶת הַכַּדּוּר אַךְ פָּגַע בָּאִישׁ שֶׁבַּמִּדְרָכָה מִיְּמִינוֹ... בֶּנִי הִמְשִׁיךְ לְסַיֵּעַ לָאִישׁ עַד שֶׁנִּרְאֶה כִּי הוּא מַרְגִּישׁ טוֹב.
הַדַּקּוֹת חָלְפוּ וּבֶנִי פָּנָה לָאִישׁ: "אֲנִי רוֹאֶה כִּי מַצָּבְךָ בְּסֵדֶר. רְפוּאָה שְׁלֵמָה וְכָל טוּב!" "רֶגַע, רֶגַע" אָמַר הָאִישׁ לְבֶנִי, "אָמְנָם עָזַרְתָּ לִי וְסִיַּעְתָּ לִי, אַךְ כְּשֶׁהָדַפְתָּ אֶת הַכַּדּוּר רִסַּקְתָּ אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁלִּי. אֲנִי דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ לְשַׁלֵּם אֶת מְלוֹא הַסְּכוּם עֲבוּר מִשְׁקָפַיִם חֲדָשִׁים!"
בֶּנִי קָפָא עַל מְקוֹמוֹ הָמוּם. הַכֵּיצַד הֲלִיכָה נְעִימָה הָפְכָה לְעֹל כַּסְפִּי שֶׁכַּזֶּה?! "וּמַדּוּעַ שֶׁאֲשַׁלֵּם לְךָ?!" עָנָה לוֹ בֶּנִי, "הֲרֵי שְׁנֵינוּ יוֹדְעִים שֶׁלֹּא אֲנִי זָרַקְתִּי אֶת הַכַּדּוּר אֶלָּא רַק הִצַּלְתִּי אֶת עַצְמִי." "וּבְכָל זֹאת" עָנָה הָאִישׁ, "אַתָּה גָּרַמְתָּ לַכַּדּוּר לִפְגֹּעַ בְּמִשְׁקָפַי וְלָכֵן אַתָּה חַיָּב לִי מִשְׁקָפַיִם חֲדָשִׁים!" חָתַם הָאִישׁ אֶת דְּבָרָיו.
עִם מִי הַצֶּדֶק?

תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב זַלְמָן נְחֶמְיָה גּוֹלְדְּבֵּרְג זצ"ל:
נִרְאֶה שֶׁבֶּנִי חַיָּב לְשַׁלֵּם עַל הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁשָּׁבַר. הוּא הָיָה יָכוֹל לַחֲטֹף מַכָּה מֵהַכַּדּוּר עַל אַף הַכְּאֵב. אֵין לְהַגְדִּיר אֶת מַעֲשֵׂהוּ כְּמַעֲשֵׂה הֲגָנָה.
אוּלָם, בְּמִקְרֶה שֶׁבּוֹ הָיָה עָף מוּלוֹ אֶבֶן וְלֹא כַּדּוּר, אָז מִסְתַּבֵּר שֶׁהָיָה פָּטוּר מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מְצֻפָּה מֵאָדָם לַחֲטֹף מַכָּה קָשָׁה. לָכֵן מַעֲשָׂיו נֶחֱשָׁבִים כְּמַעֲשֵׂה הֲגָנָה וְהַנֶּזֶק נֶחֱשָׁב כְּאֹנֶס גָּמוּר שֶׁפָּטוּר עָלָיו.
לְסִכּוּם: בֶּנִי חַיָּב לְשַׁלֵּם עַל הַמִּשְׁקָפַיִם.
עוד בנושא גזל ונזיקין

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il