ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
אנחנו מוצאים בתורה שאברהם אבינו וצאצאיו צריכים לתת דין וחשבון על כך שאברהם אמר לקב"ה "מה תתן לי" כשקבל על כך שהוא ערירי ובלי ילדים. אחת הסיבות לעיקרון כיבוד אב ואם, שמקבל ביטוי גם בעשרת הדיברות עצמן, היא שמצווה זו היא בעצם רק שלוחה של התפיסה שדורשת הכרת תודה למי שהעניקו לנו חיים וברוב המקרים גם גידלו אותנו והגנו עלינו מרע.
יותר מזה, היהדות לא רואה בהכרת תודה חוב שמשלמים פעם אחת וממשיכים הלאה. יש חוב מתמשך של הכרת טובה שאיננו מתפוגג באופן אוטומטי בגלל שינוי בנסיבות או בזמן. ובמחשבה היהודית זה אפילו ערך שחוצה דורות. אם הילדים שלי יודעים על מעשה חסד שמישהו עשה לי בעבר, גם הם מצווים להכיר תודה עליו ולנסות להשיב טובה למי שעזרו לי. יש בתלמוד כמה דוגמאות למחויבות בין-דורית ולגישה כזאת להכרת תודה.
בשבוע שעבר נעצר בארץ ערבי אזרח ישראל לאחר שתכנן וכמעט הצליח לבצע רצח המוני של יהודים ישראלים - אזרחים שהוא לא הכיר ושלא פגעו בו באופן אישי. התברר שהבת הצעירה של אותו איש שרצה להיות מחבל ולרצוח, רק שלושה שבועות קודם לכן עברה ניתוח מציל חיים בבית החולים הדסה בירושלים, ניתוח שביצעה קבוצת מנתחים יהודים מומחים ומדינת ישראל מימנה. היינו מצפים ששמץ של הגינות, או קורט של הכרת תודה יניאו את האיש הזה, שביקש להרוג חפים מפשע, ממחשבתו הרעה. אך השנאה מקלקלת את השורה ומעוותת כל חשיבה הגיונית ותגובה רגשית סבירה במצבים כאלה. כשאדם גאה להיות שאהיד למען דתו, כפי שהוא מבין אותה, ומקדיש את חייו לשנאת היהודים, אין מקום בנפשו לאור של הכרת תודה ביחסו כלפיהם.
יהודים אמריקנים, בעלי כוונות טובות ותמימים להחריד, גייסו 15 מיליון דולר כדי לקנות מארגוני הסיוע של האו"ם את החממות של ההישג הישראלי החקלאי הגדול בגוש קטיף על גבול עזה של החמאס. מתפרעים בהנהגת החמאס הרסו את כל התשתית בכוונה תחילה בטענה שהם לא רוצים להיות חייבים הכרת תודה ליהודים. אין צורך לומר שאף אחת מהחממות האלה לא נבנתה שוב, וכבר חמש שנים חלפו מאז. מעזה הרשמית יוצאות רק תלונות ודמעות תנין על כך שהם נתונים במצור ונשארים עניים. קשה לעשות שלום עם עם שאין בו שום רגש ראוי של הכרת תודה כלפי הזולת שמעניק לו סיוע ועזרה.
נביאי ישראל קוננו מכבר על היעדר הכרת תודה אצל היהודים כלפי הבורא. הקב"ה אומר לעם ישראל, כביכול, שהוא לקח את המתנות והעושר והחיים שהוא העניק לו והשתמש בהם כדי לעבוד אלילים ולעשות רע. הקב"ה מתלונן, כביכול, לא רק על עבודת האלילים ועל המעשים הרעים אלא גם על עצם כפיות הטובה קרת הלב ועזת המצח שמניעה התנהגות כזאת ומביאה על העם היהודי את חרון אפו של הקב"ה.
הנביא ישעיהו מציין שאפילו בעולם החי, בעלי חיים מבויתים מזהים את בעליהם שמאכילים אותם ודואגים להם, אבל "ישראל לא ידע", וכפיות הטובה הזאת הובילה לחורבן המקדש ולגלות עם ישראל מארצו.
ישנו מרכיב של כפיות טובה גם ביחס של מגזרים מסוימים בחברה שלנו היום כלפי מדינת ישראל החילונית. וכי ראוי ויאה לקבל תמיכה ושפע של הטבות מהמדינה ולקלל ולהשמיץ אותה בו בזמן? איך זה מתיישב עם ערכי היהדות והתנהגות תורנית אמיתית? אדם עם הכרת תודה יכול להרגיש שבע רצון מחייו ומגורלו. כפויי הטובה תמיד מרגישים מקופחים, מתוסכלים וכועסים על העולם ועל כל מי שחי בו. כולנו צריכים ללמוד להביע תודה בהזדמנויות הנכונות וגם להתכוון לזה באמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
