ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
צריכים למכור חמץ? היכנסו עכשיו!
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר הלכות בין אדם לחברו

חִקּוּי בְּהֶתֵּר - מֻתָּר?

'רב פורים' צחק על רבו, אבל מתברר שקיבל 'היתר' מהרב. האם זה עובד?
לחץ להקדשת שיעור זה
הַצָּגַת הַכְתָּרַת פּוּרִים הָיְתָה בְּעִצּוּמָהּ. עַל הַבָּמָה עָמְדוּ הַשְּׁמִינִיסְטִים וְהִצְחִיקוּ אֶת שְׁאָר תַּלְמִידֵי הַיְּשִׁיבָה הַתִּיכוֹנִית. בְּרַחֲבֵי הָאוּלָם נִשְׁמְעוּ פִּרְצֵי צְחוֹק רַבִּים, וְנִכָּר עַל פְּנֵי הַתַּלְמִידִים וְהַמּוֹרִים שֶׁכֻּלָּם נֶהֱנִים וּמְשֻׁחְרָרִים. לְפֶתַע הֻשְׁלַךְ הַס, אֶל הַבָּמָה נִכְנַס יִצְחָק, לֵיצָן הִכְּתָה. עוֹד לִפְנֵי שֶׁפָּתַח אֶת פִּיו הֵבִינוּ כֻּלָּם אֶת מִי הוּא מְחַקֶּה. הָיָה זֶה לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר הָרַב שְׁלֹמֹה, הר"מ לִגְּמָרָא. לְבִטְנוֹ הִכְנִיס כַּמָּה כָּרִיּוֹת, וְנִרְאָה שֶׁתֵּכֶף חֻלְצָתוֹ מִתְפַּקַּעַת מֵרֹב הָעֹמֶס... גַּם הֲלִיכָתוֹ הָיְתָה דּוֹמָה לְהַפְלִיא לְזוֹ שֶׁל הָרַב שְׁלֹמֹה, אַךְ רַק כַּאֲשֶׁר פָּתַח אֶת פִּיו הֵחֵלּוּ גַּלֵּי הַצְּחוֹק לְהִשָּׁמַע בְּרַחֲבֵי הָאוּלָם.
יִצְחָק הֵחֵל מְחַקֶּה אֶת אֲמִירוֹתָיו וְאֶת תְּנוּעוֹתָיו בְּאֹפֶן מְדֻיָּק וְעָמַד כָּךְ עַל הַבָּמָה בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת, תּוֹךְ שֶׁהַתַּלְמִידִים מַחֲזִיקִים אֶת בִּטְנָם מֵרֹב צְחוֹק.
בַּתְּחִלָּה, חִיֵּךְ הַמְּנַהֵל וְנֶהֱנֶה מֵהַחִקּוּי, אַךְ כְּכָל שֶׁעָבְרוּ הַדַּקּוֹת הֵחֵל נָע בִּמְקוֹמוֹ בְּאִי נוֹחוּת. הַחִקּוּי הַמֻּשְׁלָם, אַךְ גַּם הַמֻּגְזָם, לֹא הֵיטִיב עִם דְּמוּתוֹ שֶׁל הָרַב שְׁלֹמֹה. לִבּוֹ הֵחֵל מִתְהַפֵּךְ בְּקִרְבּוֹ וְהִרְגִּישׁ בּוּשָׁה גְּדוֹלָה מִתְפַּשֶּׁטֶת בְּנַפְשׁוֹ.
לְמָחֳרָת, עֵת הִתְכּוֹנְנוּ הַשְּׁמִינִיסְטִים לְאֵרוּעֵי הַיּוֹם, נִפְתְּחָה דֶּלֶת הַכִּתָּה. אֶל הַכִּתָּה נִכְנָס הַמְּנַהֵל. בַּתְּחִלָּה פָּנוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים וְאָמְרוּ: "הָרַב, נוּ, מָה דַּעְתְּךָ עַל הַהַכְתָּרָה אֶתְמוֹל? וּמָה אַתָּה אוֹמֵר עַל הַחִקּוּי הַמֻּשְׁלָם שֶׁל הָרַב שְׁלֹמֹה..." עוֹד לֹא הִסְפִּיקוּ הַנּוֹכְחִים לְסַיֵּם אֶת הַשְּׁאֵלָה וְהַמְּנַהֵל הַשְׁתִּיקָם.

"בְּדִיּוּק בִּגְלַל זֶה הִגַּעְתִּי אֲלֵיכֶם", פָּנָה הַמְּנַהֵל אֶל תַּלְמִידָיו הָאֲהוּבִים וְאָמַר: " הַהַצָּגָה אֶתְמוֹל אָכֵן הָיְתָה מַצְחִיקָה וּמְיֻחֶדֶת. אוּלָם דָּבָר אֶחָד לֹא נָתַן לִי מָנוֹחַ. כֵּיצַד הֵעַזְתֶּם לְבַיֵּשׁ אֶת הָרַב שְׁלֹמֹה וּלְחַקּוֹת אוֹתוֹ בְּצוּרָה מַשְׁפִּילָה שֶׁכַּזּוֹ? זוֹ הַלְבָּנַת פָּנִים מֻחְלֶטֵת! אוֹי לָכֶם שֶׁכָּךְ בִּזִּיתֶם אֶת הָרַב שְׁלֹמֹה, שֶׁהוּא גַּם תַּלְמִיד חָכָם גָּדוֹל!" כָּאן עָצַר הַמְּנַהֵל וְהַתַּלְמִידִים הִבְחִינוּ בִּדְמָעוֹת הַמְּבַצְבְּצוֹת בְּעֵינָיו. הַלָּלוּ מִהֲרוּ לְהַרְגִּיעוֹ וְאָמְרוּ: "כְּבוֹד הַמְּנַהֵל, כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אוֹתָנוּ? אֵין לְךָ מָה לַחֲשֹׁשׁ! לִפְנֵי הַהַצָּגָה בִּקַּשְׁנוּ רְשׁוּת מֵהָרַב לְחַקּוֹת אוֹתוֹ וְלִצְחֹק עָלָיו וְהוּא הִסְכִּים. אַל דְּאָגָה, הַכֹּל בְּסֵדֶר!" חָתְמוּ הַתַּלְמִידִים.
הַאִם מֻתָּר הָיָה לַתַּלְמִידִים לְחַקּוֹת אֶת הָרַב שְׁלֹמֹה מִשּׁוּם שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ וְהִרְשָׁה לָהֶם לְחַקּוֹת אוֹתוֹ? אוֹ שֶׁמָּא לַמְרוֹת אִשּׁוּרוֹ שֶׁל הָרַב אָסוּר הָיָה לָהֶם לְחַקּוֹת אוֹתוֹ?

תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זצ"ל: אֲפִלּוּ אִם הָרַב שֶׁמְּדַבְּרִים עָלָיו דִּבְרֵי הִתּוּל וּשְׂחוֹק אוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ שֶׁהוּא מוֹחֵל עַל כְּבוֹדוֹ אֵינָם רַשָּׁאִים לְהִתְלוֹצֵץ וְלוֹמַר דִּבְרֵי הִתּוּל עָלָיו מִשְּׁנֵי טְעָמִים:
א. אַף עַל פִּי שֶׁהָרַב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ- כְּבוֹדוֹ מָחוּל, זֶהוּ דַּוְקָא בְּדָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּזָּיוֹן, אֲבָל עַל בִּזְיוֹנוֹ אָסוּר לוֹ לִמְחֹל (שׁוּ"ת הָרִיבָ"שׁ (סִימָן רכ) בְּשֵׁם הָרָאָבָ"ד, וְעוֹד).
ב. יֵשׁ לוֹמַר שֶׁכָּל מְחִלָּתוֹ אֵינַה אֶלָּא מִן הַשָּׂפָה וְלָחוּץ וּבְסֵּתֶר לְבָבוֹ הוּא מַקְפִּיד עַל כָּךְ.
יֵשׁ לְהוֹסִיף בְּחֻמְרַת הַדְּבָרִים אֶת מָה שֶׁרָאִיתִי כָּתוּב שֶׁהַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן סוֹפֵר (מְחַבֵּר הַסֵּפֶר 'מִכְתַּב סוֹפֵר', וּבְנוֹ שֶׁל הֶחָתַם סוֹפֵר) נִפְטַר מֵרֹב עָגְמַת נֶפֶשׁ עֵקֶב דִּבְרֵי עֶלְבּוֹנוֹת שֶׁהוּטְחוּ כְּלַפָּיו עַל יְדֵי אֶחָד הַתַּלְמִידִים בְּמַהֲלַךְ הַצָּגַת פּוּרִים. חָלִילָה לְהַמְשִׁיךְ בְּמִנְהָג זֶה שֶׁל חִקּוּי הַפּוֹגֵעַ בִּכְבוֹד הָרַבָּנִים. בִּמְיֻחָד מִנְהָג זֶה אֵינוֹ רָאוּי בְּחוּגֵי הַיְּשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁצְּרִיכִים לְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָא וּמוֹפֵת בְּאַהֲבַת הַתּוֹרָה. לְפִיכָךְ, מִצְוָה לִמְחוֹת בְּכָל תֹּקֶף לְבַטֵּל כָּלִיל 'מִנְהָג' רַע זֶה, שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת 'גֶּהֵנָם'. אֵין מְדֻבָּר רַק בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים אֶלָּא אֲפִלּוּ לִסְתָם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בְּיִשְׂרָאֵל אֵין לְבָזוֹתָם וּלְצַעֲרָם מִשּׁוּם שִׂמְחַת פּוּרִים.
לְסִכּוּם: אָסוּר לִצְחֹק עַל הָרַב אֲפִלּוּ כְּשֶׁאוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ שֶׁהוּא מַסְכִּים. (ע"פ הספר חזון עובדיה פורים, עמ' רב')
עוד בנושא הלכות בין אדם לחברו
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il