ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
התמקדות בעניין פרה אדומה
א. למה פרה אדומה נפסלת ברביעה
אתמול - מחלוקת אם יש חשש שנרבעה (ר"א חשש ורבנן לא), משמע - אם ידוע שנרבעה- פסולה.
והרי פרה אדומה אינה קרבן שקרב על גבי המזבח? לכאורה מכאן שפרה היא "קדושת מזבח"!
דחייה, פרה היא קודשי בדק הבית, ובכל זאת נפסלת ברביעה:
1. קרויה "חטאת", לכן יש לה דינים (מה פוסל אותה) של קרבן
דחייה - אם כן תיפסל כחטאת ביוצא דופן גם לר"ש? (שהרי גם ר"ש פוסל בקרבנות).
2. הרביעה נחשבת כמום, שפוסל בפרה אדומה (וכן כשנעבדת כע"ז).
[מקור - "כי משחתם בהם, מום בם", משחתם=מום + משחתם = עריות ("כי השחית כל בשר"), וע"ז ("פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל"), יוצא: מום=עריות וע"ז].
ב. גופא - תני שילא (בדעת ר"א) - "דבר אל בני ישראל ויקחו" - אסור לקחת מגוי פרה אדומה.
A. דחיית עצם השיטה:
1. "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה" (למשכן) - והרי שם ודאי מותר גם מגויים (הראיה - שלקחו אבן לאפוד מדמא בן נתינה. ניסיון דחיה - אולי את אבני החושן מותר כי "אבני שוהם" כתוב בלי ו"ו, דחיית הדחייה - "ואבני מילואים" - הפסוק מתייחס גם אליהם).
2. מהמשך הסיפור - קנו מדמא פרה אדומה. דחייה - ע"י יהודי אמצעי.
B. דחיות שלא ייתכן שזאת הסיבה (היחידה) בגללה ר"א חושש:
1. (אתמול ראינו שזה לא דעת ר"א, כי הוא אוסר בכל הקרבנות).
2. (ברייתא) כשסיפרו לר"א שלקחו פרה מדמא, אמר - זאת פרה שהיו משמרים אותה מאז שנולדה, כלומר שחשש לרביעה, ולא מצד בעיית הקיחה.
תשובה (ל-2 השאלות): אכן ר"א חושש לשני הדברים: רביעה (בכל קרבן) + קיחה (בפרה אדומה).
ג. שמירת הפרה שלא תירבע
A. למה השמירה מועילה - הרי צריך לחשוש גם לאימה?
רמה 1 - שמא האם נרבעה לאתר שהתעברה. פיתרון - שמרו עליה מאז שהתעברה.
רמה 2 - שמא האם נרבעה גם לפני שהתעברה. לרבא זאת לא בעיה כאן כי לא האם היתה קדושה, אך לרב הונא ב"ח יש להחמיר לפי ר"א. פיתרון - שמרו על האם מאז שנוצרה.
B. איך ידעו שתיוולד פרה אדומה כדי שישמרו?
מדובר בפרות שמחזקות להוליד אדומות + דמא ב"ן העביר כוס יין בשעת הזיווג.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
