ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
עוד מצבים בהם חוששים מהגוים
א. גוי מוהל
(למול גוי - מותר רק כדי לגיירו, אך לא לצורך רפואי)
A. האם גוי יכול למול ישראל -
1. ברייתא 1 - אותה מחלוקת כמו במינקת ומיילדת
חכמים - כשיש אחרים מותר (דואג למוניטין שלו)
ר"מ - גם כשיש אחרים אסור (יכול לעשותו כרות שפכה).
2. ברייתא 2 - מי עדיף שימול - רופא כותי או גוי?
ר"מ - גוי,
ר"י - כותי.
3. ברייתא 3 -
ר"י - גוי לא ימול מהתורה - "וַיֹּאמֶר אֱלקים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדרתם".
4. ברייתא 4 -
ר"י - כותי לא ימול כי מל לשם ע"ז שבהר גריזים (לא "לשמה"), ורי"ס מתיר (לא צריך "לשמה". ואם ימול להר גריזים - יקולל ותצא נשמתו).
B. קושיות:
1. גוי לר"מ - בברייתא 1 אוסר, בברייתא 2 - מתיר.
2. כותי לר"י - בברייתא 2 - מתיר, בברייתא 3 - אוסר.
תירוצים:
1. לתרץ את ר"מ - לא נהפוך, ולר"מ - בגוי רגיל - אסור, ברופא מומחה - מותר (לא רוצה להזיק לפרנסה).
אך ר"י עדיין קשה.
2. נהפוך השיטות בברייתא 2 (ר"מ - כותי, ר"י - גוי).
וברייתא 3 שאוסרת גוי, זה לא ר"י אלא ר"י הנשיא.
B. הרחבה בדינים לגבי מילה
1. לשמה
(בברייתא 4 - רי" - לא צריך לשמה, ר"י - צריך).
מקור המחלוקת -
ר"י (לשמה) - שמות י"ב - "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, וְעָשָׂה פֶסַח לַה' הִמּוֹל לוֹ כָל-זָכָר". (ורי"ס - כפשוטו - מתייחס לפסח).
רי"ס - (לא צריך לשמה) - בראשית יז - "הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ" (ור"י - דיברה תורה כלשון בנ"א).
2. ר"י הנשיא אוסר מילה על ידי גוי מהתורה
מקור
1. רב (כמו ברייתא 3) - "ואתה את בריתי תשמור".
2. רי"ח - "המול ימול" - מי שנימול - ימול אחרים.
נפקא מינה:
1. גוי נימול או יהודי שלא נימול.
דחייה - גוי נימול עדיין מוגדר ערל יהודי לא מהול נקרא מהול (לעניין נדר).
2. אישה (נחשבת מהולה, אך לא כלולה ב"ואתה").
והרי ציפורה מלה? 1. ע"י אחר. 2. רק התחילה ומשה גמר.
ב. גוי רופא
משנה - מתרפאין מהן ריפוי ממון אבל לא נפשות
A. מה הכוונה:
1. בשכר מותר (חושש לפרנסתו) בחינם אסור. דחייה - עדיף לכתוב בשכר ובחינם.
2. בחולי שלא יכול לבוא לידי סכנה - מותר (הנזק שיצא לו מזה הוא רק ממוני), בחולי שיכול לבוא לידי סכנה - אסור. דחייה - גם בחולי קטן אסור.
3. ריפוי בהמתו (=ממון) - מותר, ריפוי שלו - אסור.
B. קולות:
1. התייעצות רפואית על תרופה מתאימה - מר עוקבא מתיר, כיוון שיודע שילך לקבל דע הנוספת ואז יגלו אם שיקר וירע את פרנסתו.
2. "חיי שעה" - רי"ח - אם יש ספק שינצל - אסור, אך אם ודאי ימות וזה רק עניין של זמן - מותר, כי אין מה להפסיד, כלומר לא חוששים ל"חיי שעה".
מקור - ארבעת המצורעים שלא חוששים לחיי שעה (מילא ימותו תכף ברעב) ומסתכנים בהליכה למחנה ארם.
קושיא - ברייתא מופרשת שלא יתרפא מהמינים אפילו בסיכון של רק "חיי שעה".
תירוץ - שם זה לא בסתם עובד ע"ז (שהחשש הוא שיהרגו), אלא מין (שיש חשש שימשוך אותו אחריו למינות).
[הסיפור בברייתא - בן דמא הוכש ע"י נחש ורצה להתרפא ע"י מין (יעקב איש כפר סכניא),
רי"ש אמר שאסור,
בן דמא - רצה לומר שמותר "וחי בהם" ולא שימות בהם ,
אך רי"ש - בפרהסיא אסור (חילול ה'. הוא אפילו מקל להשתחוות לע"ז בסכנת נפשות אך רק אם זה לא בפרהסיא (רבנן חולקים - זה ביהרג ואל יעבור אפילו בצנעא),
ובן דמא נפטר, ורי"ש שבחו על שלא עבר על גזירת חז"ל].
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














