ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
המשך הסכנות בקשר עם גויים
ראינו שאסור להתייחד עם גוי, כעת נראה עוד מצבים בהם הגוי יכול להזיק.
א. מיילדת ומניקה גויה
במשנה - מותר,
בברייתות יש פירוט:
חכמים - רק במקום פרטי - אסור, אך אם יש שם אחרות (ישראליות) - מותר (לא תעז להורגו בפני אחרים),
ר"מ - גם כשיש אחרות שם (כי יכולה להרוג בלי שישימו לב: מיילדת - תלחץ במקום הרופס, מינקת - תמרח סם ממית).
וצריכא - במיילדת יש יותר סבירות שתהרוג כי פחות ישימו לב, קמ"ל - שבשני המקרים נחלקו.
ב. מיילדת ומניקה לגוי
A. במשנה - אסור (שגורמת לעוד עובד ע"ז לחיות),
ברייתא - בשכר - מותר, מסביר רב יוסף - משום איבה
[העיקרון - כשיש תירוץ - אין איבה, ואסור].
B. הרחבת ההיתר של איבה
רב יוסף - גם בשבת מותר ליילד/להניק גויה בשכר,
אביי - אסור (כי ליילד - תתרץ שמחללים רק למי ששומר שבת, להניק - תאמר שלא רוצה להכחיש יופיה או להתבזות בפני בעלה).
C. איבה ב"לא מורידין ולא מעלין" (ראה סעיף הבא) -
רב יוסף - בשכר מותר משום איבה, אביי - אסור (יכול לתרץ שצריך לרוץ להציל בנו או לפגישה במלכות).
ג. "לא מורידין ולא מעלין"
ברייתא - עובדי ע"ז ורועי בהמה דקה - לא מורידין ולא מעלים.
תני לפני רי"ח, כנ"ל, אבל - מינין (אדוקים בע"ז), מוסרים ומומרים (לא מקיימים התורה) - מורידין ולא מעלין.
A. מומר
הקשה רי"ח - הרי למומר אפילו משיבים אבידה, אז לא נציל ואפילו נהרוג?!
1. תירוץ - למחוק את מומר מהברייתא.
2. אפשרות תירוץ - מומר להכעיס - מורידין, לתיאבון - משיבים אבידה.
דחייה - מומר להכעיס כבר כתוב (מין).
[ובאמת יש בעניין מחלוקת רב אחא ורבינא -
דעה 1 - מומר להכעיס = מין, דעה 2 - גם מומר להכעיס =מומר (כמו לתיאבון), ומין זה דווקא באדוק בע"ז עצמה. [ראיה שהוא מומר- אוכל פרעוש נחשב מומר (ולכאורה זה להכעיס). דחיה - זה לא להכעיס, רצה לבדוק מה הטעם]].
B. מורידין ולא מעלין
מה החידוש ב"לא מעלין" כשנפלו מעצמם?
תירוץ - הכוונה שגם מותר למנוע מהם להציל עצמם (הורדת מדרגה, חסימת פתח הבור, סילוק סולם).
[ועדיין - מה החידוש? הרי מותר ממש להורידם בידיים!
מתרצים הראשונים:
1. ר"ח - אכן אסור להוריד בידיים, אלא רק למנוע עלייתו.
2. תוס' - אם ידינו תקיפה - מותר בידיים, אם ידם - רק למנוע (ולכן צריך את התירוצים שרק רצה למנוע מבהמתו ליפול וכד').
3. ריטב"א - כשאין חשש איבה (לא רואים) - מורידים, כשיש חשש איבה - רק מונעים (ומתרצים את המעשה).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
