עבודה זרה - דף ל"ו

(לה: שורה אחרונה - לז. שורה 5)


חלק א – איסור שמן
א. נתונים שלא נמצאים במחלוקת:

שמן מפליט את הטעם הבלוע אפילו בצונן.

דניאל אסר על עצמו שמן.

ב. המחלוקת בסיבת ואופי איסור השמן:

איסור השמן –

שמואל – משום הטעם הבלוע (נותן טעם לפגם – אסור, ורב – לא אוסר).

רב – גזירת דניאל (ושמואל – אסר רק על עצמו).

והרי רב עצמו אמר שזאת גזירת תלמידי שמאי והלל?

היו שני שלבים בגזירה: שלב א – בעיר, שלב ב – גם בשדות.

ג. קושיית שמואל לרב – איך רב יהודה נשיאה ביטל את האיסור?

בשלב הראשון – רב לא עונה, אלא רק מפקפק האם באמת ביטל וכן מביא מקור לגזירה מדניאל.

בשלב השני – ניתן לבטל את השלב השני כי זאת גזירה שלא התקבלה בציבור ואין הציבור יכול לעמוד בה.



חלק ב – איסור בנותיהם
א. מה הדין לפני הגזירה של תלמידי שמאי והלל (וממילא – מה הוסיםו חז"ל בגזירה)

חתונה – אסורה מהתורה (או רק ל-7 אומות, או לכל האומות (רשב"י)).

זנות – יהודיה עם גוי – מיהודה ותמר. יהודי עם גויה – בפרהסיא – הלכה למשה לסיני, בצנעא – בי"ד של החשמונאים.

אז מה תלמידי שמאי והלל הוסיפו?

1. רב נחמן בי"צ – שנחשבות טמאות נידה (מגיל 3).

2. גניבא – רב - שגם ייחוד עם גויה אסור (מהתורה רמוז אשת איש יהודיה, בתקופת דוד – גם רווקה).



ב. גזרו על דבר אחר משום דבר אחר

גזרו על הגוים טומאת זיבה – משום משכב זכור.

מאיזה גיל – רבי – גם תינוק, ר' חייא – גיל 9.


שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני