ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מדי שנה בשנה הוציאו 'הצדקות המאוחדות' קונטרס 'לוח שנה' (הדומה בצורתו ל'לוח ארץ ישראל' המוכר כיום). בלוח זה משולבים פסקי הלכה רבים מתורת הגאון האדר"ת, חותנו של מרן הראי"ה.
הערת מרן הראי"ה בעניין וידוי
בהקשר של דיני ערב יום כיפור, מופיעה הערה מעניינת ממרן הראי"ה. והרי היא להלן:
הערת רבינו הגרא"י הכהן קוק שליט"א
בתחלה צריך לשוב בתשובה היינו חרטה על העבר עזיבת החטא ותשובתו בהווה וקבלה על להבא, שהם שלושת עקרי התשובה, ואז חלה עליו מצות הוידוי, וכן משמע מלשון הר"מ בריש הלכות תשובה שמצות הוידוי היא חלה כשישוב החוטא מחטאו, ושמעתי שנכון להגיה בתחילת הלכות תשובה כשישוב החוטא מחטאו יתודה, ולא כמו שכתוב בספרים שישוב ויתודה, דצורת המצוה היא הוידוי שחובתה היא דוקא אחר התשובה.
[מתוך: "לוח לשנת תרצ"א – דיני ומנהגי בית הכנסת, מאת הצדקות המאוחדות בירושלם. נערך מאת לשכת עץ חיים"].
[מתוך: "לוח לשנת תרצ"א – דיני ומנהגי בית הכנסת, מאת הצדקות המאוחדות בירושלם. נערך מאת לשכת עץ חיים"].
מכתב הראי"ה על לוחות-שנה
בפתח הקונטרס הנ"ל, מובא מכתבו של מרן הראי"ה, ובו הוראה לקנות דווקא את לוחות השנה של 'הצדקות המאוחדות':
ב"ה, כ"א לחדש אלול, תרצ"א
לכבוד אלופי הגבאים של בתי הכנסיות בארץ הקודש ובכל פזורי הגולה.
ברכת ה' אליכם.
אחים אהובים!
כאשר מאז זה עשיריות שנים שהמוסדות הקדושים "ת"ת וב"ח", הכוללים ישיבת עץ-חיים הגדולה ות"ת הכללי בכל סניפיהם פעיה"ק והשכונות, וביקור חולים הכללי פעיה"ק, החזיקו זכות הדפסת לוחות בית הכנסת לדיני ומנהגי השנה, במומחיות ודיקנות (ע"י רב מומחה ידוע), וההכנסה הולכת מזה לטובת מוסדי הקודש הנ"ל, והלוחות חולקים בעד אר"י לחוד ובעד חו"ל לחוד, כדי לא לגרום ערבוב ובלבול-דעה, בהדינים והמנהגים המסורים לרבים.
בטוחני חזק שלא תשנו כולכם את חזקתכם, ותמשיכו לקבל את הלוחות המוחזקים, שלא להפסיק את החזקה הקבועה, וכדי להיות בטוחים בדינים ומנהגים מדויקים, ומבלי להיכשל בלוחות שאינם מתוקנים.
החותם בברכה מהר הקודש,
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
לכבוד אלופי הגבאים של בתי הכנסיות בארץ הקודש ובכל פזורי הגולה.
ברכת ה' אליכם.
אחים אהובים!
כאשר מאז זה עשיריות שנים שהמוסדות הקדושים "ת"ת וב"ח", הכוללים ישיבת עץ-חיים הגדולה ות"ת הכללי בכל סניפיהם פעיה"ק והשכונות, וביקור חולים הכללי פעיה"ק, החזיקו זכות הדפסת לוחות בית הכנסת לדיני ומנהגי השנה, במומחיות ודיקנות (ע"י רב מומחה ידוע), וההכנסה הולכת מזה לטובת מוסדי הקודש הנ"ל, והלוחות חולקים בעד אר"י לחוד ובעד חו"ל לחוד, כדי לא לגרום ערבוב ובלבול-דעה, בהדינים והמנהגים המסורים לרבים.
בטוחני חזק שלא תשנו כולכם את חזקתכם, ותמשיכו לקבל את הלוחות המוחזקים, שלא להפסיק את החזקה הקבועה, וכדי להיות בטוחים בדינים ומנהגים מדויקים, ומבלי להיכשל בלוחות שאינם מתוקנים.
החותם בברכה מהר הקודש,
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
מכתב הראי"ה בעניין האיסור לשנות הצדקה (א)
ב'לוח שנה' לשנת תשכ"ד, שיצא לאור בהוצאת 'הצדקות המאוחדות', מובא מכתבם של גדולי ירושלים משנת תרס"ב, ליהודי חו"ל, שלא יבטלו את תרומתם ל'צדקות המאוחדות'.
על המכתב חתומים: ר' שמואל סלנט, האדר"ת, ר' חיים ברלין, ר' יצחק בלאזר ור' אליקום שלמה שפירא. גדולי ישראל אלו, עמדו אז בראש העדה האשכנזית בירושלים.
לאחר מכן מובא מכתבו של מרן הראי"ה, שנכתב אף הוא באותם ימים:
כבר נודע לרבים ערך וקדושת שני המפעלים הנאדרים בקודש, אשר בעיה"ק ירושלם תובב"א, בית ת"ת דתשב"ר והישיבה הגדולה עץ חיים שעמה, ובית החולים הגדול בקור חולים האספיטל ששניהם המה ממעמידי העדה הק' אשר בירושלם עיה"ק, אשר מבלעדם לא תוכל עמוד. ע"כ מה נאמנו דברי הגאונים רבותינו שבא"י מרן הגאון רבנו שמואל סלאנט ומרן הגרא"ד ראבינאוויץ תאומים (שליט"א), המודיעים לרבים את גודל האיסור של שינוי צדקה גדולה זאת, וחלילה לשלח יד בכסף הקדשים, לשנות אפילו פרוטה אחת, מהקופות הנקבעות לשם אלו המפעלים הקדושים, לצדקה אחרת. ומובטחים אנחנו בעם קדוש שבכל מקומות תפוצותיהם ישמע לקול מורים, ויזהרו מגעת באלה הקופות המאוחדות לצדקה של שני המוסדות הנ"ל לצרכי צדקות אחרות.
וכל השומע ישכון בטח ויזכה לראות בנחמת ציון וירושלים, במהרה בימינו אמן.
בעה"ח יום ו' עש"ק ה' אדר שני, תרס"ג
פק"ק בויסק יצ"ו
אברהם יצחק הכהן קוק
עובד עבוה"ק פק"ק הנ"ל.
וכל השומע ישכון בטח ויזכה לראות בנחמת ציון וירושלים, במהרה בימינו אמן.
בעה"ח יום ו' עש"ק ה' אדר שני, תרס"ג
פק"ק בויסק יצ"ו
אברהם יצחק הכהן קוק
עובד עבוה"ק פק"ק הנ"ל.
מכתב הראי"ה בעניין האיסור לשנות הצדקה (ב)
בכרוז מפואר (אשר עותק ממנו שמור בארכיון 'אור האורות', וצילום ממנו מופיע בראש העמוד), שהוציאו 'הצדקות המאוחדות' בערך בשנת תרצ"ב, מובא מכתב נוסף שכתב מרן הראי"ה כהמשך למכתבם הנ"ל של גדולי ירושלים:
ב"ה.
דברי הגאונים הצדיקים גדולי רבני עיר הקודש ירושלם תובב"א, נוחי נפש ז"ל, אין צריכים חזוק, ובטוח אני באחב"י דורשי ד' ותוה"ק אוהבי ציון וכל מקראיה שישימו את דברי קדשם כחותם על לוח לבם, וסדרי הצדקות וערכי המוסדות הגדולים עמוד ישובנו בקודש יהיו ערוכים ושמורים ע"פ תקנות הגאונים מוסדי דור דורים וזכות קביעות השופרות אשר זכו מני אז אלה המוסדים הקדומים, ראשי בוני הישוב בעיר קדשנו ותפארתנו: צדקת הרמבעה"נ מיסוד הועד הכללי כנסת ישראל , ושתי הבתים הגדולים לתורה ולגמילות חסדים ישיבת עץ חיים הגדולה ות"ת דתשב"ר שלה ובית החולים בקור חולים האספיטאל הכללי , בית יתומים לתורה ולמלאכה מיסודו של הגאון הרי"ל דיסקין ז"ל וחיי עולםם רק בבתי נדיבי אחינו החסידים הי"ו תהיה שמורה וערוכה להם ולא יגעו אחרים בזה, אמנם הרבה מאד הננו חייבים להתאמץ לחזק ולהאדיר את כל מוסדי הקודש לתורה ולתעודה ולחסד ולצדקה אשר בעה"ק בפרט ובאה"ק מכלל ולקרב ולחזק את שלוחיהם וציריהם הנאמנים בכל אופני הנדיבות והאהבה. למכון בית חיינו שישראל מצוינים בהם בכמה דרכים לטובה חוץ מקביעות שופרות זכות קיימת להמוסדים המיוחדים הנזכרים, וצור ישראל יחיש פדות עמו יכונן את חבל נחלתו ועיר מעוזו ובית קדשו ותפארתו ונזכה לכולנו מהרה לראות בתשועת ה' על עם קרובו, כנפשם היקרה ונפש אחיהם החותם בברכה מקודש.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
דברי הגאונים הצדיקים גדולי רבני עיר הקודש ירושלם תובב"א, נוחי נפש ז"ל, אין צריכים חזוק, ובטוח אני באחב"י דורשי ד' ותוה"ק אוהבי ציון וכל מקראיה שישימו את דברי קדשם כחותם על לוח לבם, וסדרי הצדקות וערכי המוסדות הגדולים עמוד ישובנו בקודש יהיו ערוכים ושמורים ע"פ תקנות הגאונים מוסדי דור דורים וזכות קביעות השופרות אשר זכו מני אז אלה המוסדים הקדומים, ראשי בוני הישוב בעיר קדשנו ותפארתנו: צדקת הרמבעה"נ מיסוד הועד הכללי כנסת ישראל , ושתי הבתים הגדולים לתורה ולגמילות חסדים ישיבת עץ חיים הגדולה ות"ת דתשב"ר שלה ובית החולים בקור חולים האספיטאל הכללי , בית יתומים לתורה ולמלאכה מיסודו של הגאון הרי"ל דיסקין ז"ל וחיי עולםם רק בבתי נדיבי אחינו החסידים הי"ו תהיה שמורה וערוכה להם ולא יגעו אחרים בזה, אמנם הרבה מאד הננו חייבים להתאמץ לחזק ולהאדיר את כל מוסדי הקודש לתורה ולתעודה ולחסד ולצדקה אשר בעה"ק בפרט ובאה"ק מכלל ולקרב ולחזק את שלוחיהם וציריהם הנאמנים בכל אופני הנדיבות והאהבה. למכון בית חיינו שישראל מצוינים בהם בכמה דרכים לטובה חוץ מקביעות שופרות זכות קיימת להמוסדים המיוחדים הנזכרים, וצור ישראל יחיש פדות עמו יכונן את חבל נחלתו ועיר מעוזו ובית קדשו ותפארתו ונזכה לכולנו מהרה לראות בתשועת ה' על עם קרובו, כנפשם היקרה ונפש אחיהם החותם בברכה מקודש.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
אור חדש הצדקות המאוחדות – בנשיאות מרן הראי"ה קוק זצ"ל
מדור "אור יקרות" - כתבים נדירים ממרן הראי"ה קוק זצ"ל, גליון מס' 12
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
