ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
בראשית התפרצות ההתנגדות נגד החסידות, פגעה המלחמה בראשונה ברבי לוי יצחק מברדיטשוב, שהיה אז רב בפינסק אשר בליטה.
מתנגדיו בדו מליבם עלילות כנגדו, וביחוד אמרו עליו שידיעתו בתורה היא קלושה מאוד. החסידים היו אומרים עליו, שהוא אחד מגדולי התורה (שכך היה באמת). אחדים ממתנגדיו, שהיו גם גדולי התורה, בחרו באחד מהם, מן החריפים ביותר, שיסע לפינסק לתהות על קנקנו של רבי לוי יצחק, ולהתפלפל אתו בסוגיא של "רוכב ומנהיג" שבמסכת "בבא מציעא" (פרק קמא, מדף ח' ואילך). בסוגיא זו, כל חריפי המוח היו מוצאים להם כר נרחב לפלפול וחריפות. הם סידרו כמה קושיות ופלפולים שבא-כוחם יציע לפני הרב מפינסק, ובתנאי שרבי לוי יצחק גם הוא מצידו יחווה את דעתו בדרך הפלפול והחריפות, ולא ישתמש בדרך החסידות...
הוא הגיע לפינסק, והתפלפל עם ר' לוי יצחק במשך כמה שעות, אחד מותיב והשני מפרק, והכל בפלפול עצום. אבל לבסוף לחץ המתנגד את רבי לוי יצחק אל הקיר, שאלהו קושיה חמורה אחת, שר' לוי יצחק לא יכול היה לתרצה על פי פלפול, והחזיר למתנגדו:
אבל מה אעשה, אם סוף סוף הכוונה היא לרוכב שהוא מלאך, ולמנהיג שהוא הקב"ה...
כך, אמר הרב בשיחתו, היו המתנגדים רגילים להתלוצץ בחסידים. ברם, אני חושב כי ישנם גם בחסידות דברים הראויים להישמע, ושעל פיהם יכולים אנו לתרץ כמה דברים נפלאים שהיו מכוסים ונעלמים מאתנו, כי ישנם גיצים וניצוצות של מוסריות ומידות תרומיות הנתזים משלהבת-יה שבתוך ההלכה הישראלית, ומציתים אש בלבבות...
(והרב סיים את שיחתו בסיפור אחד מימי נעוריו:)
פעם אחת התארח אצל אבא שלי, אורח אחד, שהיה נאמן לחסידות בלב ונפש. אני הייתי עדיין נער, צעיר לימים, כבן תשע או עשר שנים. בליל שבת לאחר התפילה, כשבאנו יחד עם האורח הביתה, התחיל אבא, כרגיל, ללמוד אתי "תקוני שבת", כלומר: את הפרק הראשון של המשנה במסכת שבת. גם האורח למד אתנו יחד, וכשהגענו לדברי המשנה "פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא, העני חייב", ואבא ביאר לי את המשעה הזאת. נכנס האורח לתוך דבריו, ואמר לו מעין הדברים האלה: אתם, המתנגדים, לומדים את ההלכה הזאת, ואין אתם מרגישים שיש גם בהלכה זו איזה מוסר מיוחד, שעמד עליו אחד מגדולי אדמו"רי החסידות. הוא שאל ואמר: למה אומלל הוא אדם מישראל כשהוא עני? כל השבוע הוא עובד בזיעת אפו עד שהוא משיג פת במלח ואיזו חלות לשבת, ואחרי כל אלה, משנכנסה השבת קוראים במשנה הראשונה, כי העני חייב... מדוע זה, ולמה?
אבל, הוסיף ואמר אותו האדמו"ר, העני חייב בשביל זה, משום שפושט את ידו אל בעל הבית, ואיננו בוטח בהקב"ה, שהוא נותן לחם לרעבים...
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
אור חדש הצדקות המאוחדות – בנשיאות מרן הראי"ה קוק זצ"ל
מדור "אור יקרות" - כתבים נדירים ממרן הראי"ה קוק זצ"ל, גליון מס' 12
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
