ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מדי שנה בשנה הוציאו 'הצדקות המאוחדות' קונטרס 'לוח שנה' (הדומה בצורתו ל'לוח ארץ ישראל' המוכר כיום). בלוח זה משולבים פסקי הלכה רבים מתורת הגאון האדר"ת, חותנו של מרן הראי"ה.
הערת מרן הראי"ה בעניין וידוי
בהקשר של דיני ערב יום כיפור, מופיעה הערה מעניינת ממרן הראי"ה. והרי היא להלן:
הערת רבינו הגרא"י הכהן קוק שליט"א
בתחלה צריך לשוב בתשובה היינו חרטה על העבר עזיבת החטא ותשובתו בהווה וקבלה על להבא, שהם שלושת עקרי התשובה, ואז חלה עליו מצות הוידוי, וכן משמע מלשון הר"מ בריש הלכות תשובה שמצות הוידוי היא חלה כשישוב החוטא מחטאו, ושמעתי שנכון להגיה בתחילת הלכות תשובה כשישוב החוטא מחטאו יתודה, ולא כמו שכתוב בספרים שישוב ויתודה, דצורת המצוה היא הוידוי שחובתה היא דוקא אחר התשובה.
[מתוך: "לוח לשנת תרצ"א – דיני ומנהגי בית הכנסת, מאת הצדקות המאוחדות בירושלם. נערך מאת לשכת עץ חיים"].
[מתוך: "לוח לשנת תרצ"א – דיני ומנהגי בית הכנסת, מאת הצדקות המאוחדות בירושלם. נערך מאת לשכת עץ חיים"].
מכתב הראי"ה על לוחות-שנה
בפתח הקונטרס הנ"ל, מובא מכתבו של מרן הראי"ה, ובו הוראה לקנות דווקא את לוחות השנה של 'הצדקות המאוחדות':
ב"ה, כ"א לחדש אלול, תרצ"א
לכבוד אלופי הגבאים של בתי הכנסיות בארץ הקודש ובכל פזורי הגולה.
ברכת ה' אליכם.
אחים אהובים!
כאשר מאז זה עשיריות שנים שהמוסדות הקדושים "ת"ת וב"ח", הכוללים ישיבת עץ-חיים הגדולה ות"ת הכללי בכל סניפיהם פעיה"ק והשכונות, וביקור חולים הכללי פעיה"ק, החזיקו זכות הדפסת לוחות בית הכנסת לדיני ומנהגי השנה, במומחיות ודיקנות (ע"י רב מומחה ידוע), וההכנסה הולכת מזה לטובת מוסדי הקודש הנ"ל, והלוחות חולקים בעד אר"י לחוד ובעד חו"ל לחוד, כדי לא לגרום ערבוב ובלבול-דעה, בהדינים והמנהגים המסורים לרבים.
בטוחני חזק שלא תשנו כולכם את חזקתכם, ותמשיכו לקבל את הלוחות המוחזקים, שלא להפסיק את החזקה הקבועה, וכדי להיות בטוחים בדינים ומנהגים מדויקים, ומבלי להיכשל בלוחות שאינם מתוקנים.
החותם בברכה מהר הקודש,
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
לכבוד אלופי הגבאים של בתי הכנסיות בארץ הקודש ובכל פזורי הגולה.
ברכת ה' אליכם.
אחים אהובים!
כאשר מאז זה עשיריות שנים שהמוסדות הקדושים "ת"ת וב"ח", הכוללים ישיבת עץ-חיים הגדולה ות"ת הכללי בכל סניפיהם פעיה"ק והשכונות, וביקור חולים הכללי פעיה"ק, החזיקו זכות הדפסת לוחות בית הכנסת לדיני ומנהגי השנה, במומחיות ודיקנות (ע"י רב מומחה ידוע), וההכנסה הולכת מזה לטובת מוסדי הקודש הנ"ל, והלוחות חולקים בעד אר"י לחוד ובעד חו"ל לחוד, כדי לא לגרום ערבוב ובלבול-דעה, בהדינים והמנהגים המסורים לרבים.
בטוחני חזק שלא תשנו כולכם את חזקתכם, ותמשיכו לקבל את הלוחות המוחזקים, שלא להפסיק את החזקה הקבועה, וכדי להיות בטוחים בדינים ומנהגים מדויקים, ומבלי להיכשל בלוחות שאינם מתוקנים.
החותם בברכה מהר הקודש,
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
מכתב הראי"ה בעניין האיסור לשנות הצדקה (א)
ב'לוח שנה' לשנת תשכ"ד, שיצא לאור בהוצאת 'הצדקות המאוחדות', מובא מכתבם של גדולי ירושלים משנת תרס"ב, ליהודי חו"ל, שלא יבטלו את תרומתם ל'צדקות המאוחדות'.
על המכתב חתומים: ר' שמואל סלנט, האדר"ת, ר' חיים ברלין, ר' יצחק בלאזר ור' אליקום שלמה שפירא. גדולי ישראל אלו, עמדו אז בראש העדה האשכנזית בירושלים.
לאחר מכן מובא מכתבו של מרן הראי"ה, שנכתב אף הוא באותם ימים:
כבר נודע לרבים ערך וקדושת שני המפעלים הנאדרים בקודש, אשר בעיה"ק ירושלם תובב"א, בית ת"ת דתשב"ר והישיבה הגדולה עץ חיים שעמה, ובית החולים הגדול בקור חולים האספיטל ששניהם המה ממעמידי העדה הק' אשר בירושלם עיה"ק, אשר מבלעדם לא תוכל עמוד. ע"כ מה נאמנו דברי הגאונים רבותינו שבא"י מרן הגאון רבנו שמואל סלאנט ומרן הגרא"ד ראבינאוויץ תאומים (שליט"א), המודיעים לרבים את גודל האיסור של שינוי צדקה גדולה זאת, וחלילה לשלח יד בכסף הקדשים, לשנות אפילו פרוטה אחת, מהקופות הנקבעות לשם אלו המפעלים הקדושים, לצדקה אחרת. ומובטחים אנחנו בעם קדוש שבכל מקומות תפוצותיהם ישמע לקול מורים, ויזהרו מגעת באלה הקופות המאוחדות לצדקה של שני המוסדות הנ"ל לצרכי צדקות אחרות.
וכל השומע ישכון בטח ויזכה לראות בנחמת ציון וירושלים, במהרה בימינו אמן.
בעה"ח יום ו' עש"ק ה' אדר שני, תרס"ג
פק"ק בויסק יצ"ו
אברהם יצחק הכהן קוק
עובד עבוה"ק פק"ק הנ"ל.
וכל השומע ישכון בטח ויזכה לראות בנחמת ציון וירושלים, במהרה בימינו אמן.
בעה"ח יום ו' עש"ק ה' אדר שני, תרס"ג
פק"ק בויסק יצ"ו
אברהם יצחק הכהן קוק
עובד עבוה"ק פק"ק הנ"ל.
מכתב הראי"ה בעניין האיסור לשנות הצדקה (ב)
בכרוז מפואר (אשר עותק ממנו שמור בארכיון 'אור האורות', וצילום ממנו מופיע בראש העמוד), שהוציאו 'הצדקות המאוחדות' בערך בשנת תרצ"ב, מובא מכתב נוסף שכתב מרן הראי"ה כהמשך למכתבם הנ"ל של גדולי ירושלים:
ב"ה.
דברי הגאונים הצדיקים גדולי רבני עיר הקודש ירושלם תובב"א, נוחי נפש ז"ל, אין צריכים חזוק, ובטוח אני באחב"י דורשי ד' ותוה"ק אוהבי ציון וכל מקראיה שישימו את דברי קדשם כחותם על לוח לבם, וסדרי הצדקות וערכי המוסדות הגדולים עמוד ישובנו בקודש יהיו ערוכים ושמורים ע"פ תקנות הגאונים מוסדי דור דורים וזכות קביעות השופרות אשר זכו מני אז אלה המוסדים הקדומים, ראשי בוני הישוב בעיר קדשנו ותפארתנו: צדקת הרמבעה"נ מיסוד הועד הכללי כנסת ישראל , ושתי הבתים הגדולים לתורה ולגמילות חסדים ישיבת עץ חיים הגדולה ות"ת דתשב"ר שלה ובית החולים בקור חולים האספיטאל הכללי , בית יתומים לתורה ולמלאכה מיסודו של הגאון הרי"ל דיסקין ז"ל וחיי עולםם רק בבתי נדיבי אחינו החסידים הי"ו תהיה שמורה וערוכה להם ולא יגעו אחרים בזה, אמנם הרבה מאד הננו חייבים להתאמץ לחזק ולהאדיר את כל מוסדי הקודש לתורה ולתעודה ולחסד ולצדקה אשר בעה"ק בפרט ובאה"ק מכלל ולקרב ולחזק את שלוחיהם וציריהם הנאמנים בכל אופני הנדיבות והאהבה. למכון בית חיינו שישראל מצוינים בהם בכמה דרכים לטובה חוץ מקביעות שופרות זכות קיימת להמוסדים המיוחדים הנזכרים, וצור ישראל יחיש פדות עמו יכונן את חבל נחלתו ועיר מעוזו ובית קדשו ותפארתו ונזכה לכולנו מהרה לראות בתשועת ה' על עם קרובו, כנפשם היקרה ונפש אחיהם החותם בברכה מקודש.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
דברי הגאונים הצדיקים גדולי רבני עיר הקודש ירושלם תובב"א, נוחי נפש ז"ל, אין צריכים חזוק, ובטוח אני באחב"י דורשי ד' ותוה"ק אוהבי ציון וכל מקראיה שישימו את דברי קדשם כחותם על לוח לבם, וסדרי הצדקות וערכי המוסדות הגדולים עמוד ישובנו בקודש יהיו ערוכים ושמורים ע"פ תקנות הגאונים מוסדי דור דורים וזכות קביעות השופרות אשר זכו מני אז אלה המוסדים הקדומים, ראשי בוני הישוב בעיר קדשנו ותפארתנו: צדקת הרמבעה"נ מיסוד הועד הכללי כנסת ישראל , ושתי הבתים הגדולים לתורה ולגמילות חסדים ישיבת עץ חיים הגדולה ות"ת דתשב"ר שלה ובית החולים בקור חולים האספיטאל הכללי , בית יתומים לתורה ולמלאכה מיסודו של הגאון הרי"ל דיסקין ז"ל וחיי עולםם רק בבתי נדיבי אחינו החסידים הי"ו תהיה שמורה וערוכה להם ולא יגעו אחרים בזה, אמנם הרבה מאד הננו חייבים להתאמץ לחזק ולהאדיר את כל מוסדי הקודש לתורה ולתעודה ולחסד ולצדקה אשר בעה"ק בפרט ובאה"ק מכלל ולקרב ולחזק את שלוחיהם וציריהם הנאמנים בכל אופני הנדיבות והאהבה. למכון בית חיינו שישראל מצוינים בהם בכמה דרכים לטובה חוץ מקביעות שופרות זכות קיימת להמוסדים המיוחדים הנזכרים, וצור ישראל יחיש פדות עמו יכונן את חבל נחלתו ועיר מעוזו ובית קדשו ותפארתו ונזכה לכולנו מהרה לראות בתשועת ה' על עם קרובו, כנפשם היקרה ונפש אחיהם החותם בברכה מקודש.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

אור חדש הצדקות המאוחדות – בנשיאות מרן הראי"ה קוק זצ"ל
מדור "אור יקרות" - כתבים נדירים ממרן הראי"ה קוק זצ"ל, גליון מס' 12
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים

יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.

רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה

יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.

ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.

שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.

אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.

מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.

לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.

כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.













