ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
מזכירו של הרב קוק בתקופת שהותו בלונדון, הרב שמעון גליצנשטיין ז"ל, סיפר:
"בשני זמנים בשנה התגלה הרב בכל הדרת גדולתו, ונתגלה הזרם הרוחני של המעיין הנובע במלוא עוצמתו - בפורים ובליל חג השבועות. לא קל להעלות על הכתב ולתאר את הפורים במחיצתו של הרב, הוא היה כל כך עשיר ברוחניותו, עד שקשה להגבילו ולהכניסו במסגרת צרה של מאמר. לזה צריך להקדיש ספר רב כמות ואיכות!" ['מזכיר הרב', עמ' י"ז - י"ח].
אהבת ישראל מן התורה
את הסיפור הבא שמענו מפי ר' שלמה בר חיים הי"ו, בשם אביו ר' אברהם חיים הקלמן זצ"ל, שהיה ממקורבי מרן הרב קוק:
"השעשוע של ליל פורים בבית הרב היה כך: אחרי קריאת המגילה, התיישבו הרב קוק והרבנים המקורבים אליו מסביב לשולחן. בין המסובים היו ר' דוד הכהן 'הנזיר', הרב יצחק אריאלי, הרב יעקב משה חרל"פ, ואבי זצ"ל. במרכז השולחן הייתה צלחת עם יין, ונתנו לכל ת"ח כפית קטנה, שבעזרתה הוא לגם מהיין מדי פעם.
הרב קוק ישב בראש השולחן, ואמר לתלמידי חכמים שישבו עמו:
תאמרו לי איזה פסוק שתרצו, מכל מקום בתנ"ך, ואני אביא לכם ממנו ראיה הלכתית שחייבים לאהוב כל יהודי (אפילו הוא רשע גמור)!
כמובן, זה לא היה קל להוכיח זאת מכל פסוק... בכל אופן, הת"ח שהסבו עם הרב, ניסו גם הם לדרוש כמוהו, ואף להתווכח עם דרשותיו, אך עם כל גאונותם הוא תמיד גבר עליהם, ובסוף נותרה המסקנה הברורה שחייבים לאהוב כל יהודי...
הלימוד הזה במצוות אהבת ישראל נמשך כל הלילה, עד שעלה עמוד השחר והגיע הזמן לתפילת ותיקין".
"צריכים לשתות בפורים!"
סיפר הגאון ר' יצחק אריאלי זצ"ל:
"בפורים היה (מרן הרב) שותה הרבה עם כל אחד ואחד והיה עליז מאוד. בישיבה הייתה השמחה גדולה. גם אמר שמי שיתן תריסר בקבוקי בירה, יוכיח מכל מה שיזכירו איזה פסוק או מאמר, שצריכים לשתות בפורים. ואחרי הפסקת השירים והריקודים היה נכנס בחדרו וישב ולמד וכתב כאילו לא היה כלום" [פורסם מכת"י ב'עטורי כהנים' אלול תשס"ט].
מלתא דבדיחותא
סח הסופר אז"ר: את הסיפור הזה שמעתי מפי הרב קוק ז"ל באחד מימי הפורים.
בישיבת וולוז'ין היה מנהג שבכל פורים היו תלמידי הישיבה בוחרים להם "פורים רב", כלומר רב לפורים, שתפקידו היה לבדח את דעת החברים. פעם ראה אחד התלמידים שה"פורים רב" מחקה את מנהגיו של ר' יצחק (מוולוז'ין, ראש הישיבה) ושם אותו לצחוק. מיהר אל ר' יצחק לספר לו שה"פורים רב" עושה את הרב לצחוק וללעג. ענה ר' יצחק: ודאי קיים ה"פורים רב" את המצוה "חייב אינש לבסומי בפוריא", ואולי עשה לפנים משורת הדין והוא שכור לגמרי ואין מדקדקין בשכור.
אמר המלשין: הלא אומרים, כל מה שאצל השפוי בריאתו, מתגלה אצל השכור על לשונו. שמע מינה, כי המלגלג גם כשהוא שפוי יש בלבו לעג על הרב.
ענה ר' יצחק: אם כך הוא, למה אין הקצבים מלעיטים את הבהמה יין ואחר כך יבדקו בלשון הבהמה ויראו מה שיש בריאה שלה, כי הלא ידוע שרוב הטריפות הוא מחמת קלקול הריאה, ועל ידי זה היו נשמרים מהטריפה, אלא שסימן זה ובחינה זו נכונים רק כלפי אדם, ולא כלפי בהמה...
[הסיפור הופיע (בקיצור) לראשונה בעתון 'ההד שבט תרצ"ד].
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












