ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
שם המשחק - אהבה
הרב יצחק הלוי שליט"א, רב הישוב 'קרני שומרון'
כתריאל הלולן, התאונן בפני רבו: "התרנגולות אצלי בלול מתות כמו זבובים! מה עלי לעשות?" - "קנה בבית המרקחת אבקה לשיפור הנשימה, ותראה שהמצב ישתפר", יעץ לו הרב. למחרת, שוב: "כבוד הרב, שום דבר אינו עוזר! התרנגולות ממשיכות למות!". "אתה חייב לאוורר מעט את הלול!" הציע הרב, "פתח חלון, ותראה, שיהיה בסדר". ביום השלישי מזדעק הלולן: "כבוד הרב, כמעט ולא נשארו תרנגולות! הלול מחוסל!". "תראה", מגיב הרב בקור רוח, "יש לי הרבה רעיונות. השאלה היא: אם יש לך מספיק תרנגולות לכך..."
'עצות' לזוגיות בריאה יש למכביר. ואולם, מבחן התוצאה הוא זה שקובע.
במצוות "נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח" (דברים כ"ד), מבאר "ספר החינוך" (מצוה תקפ"ב) שהצורך במצוה זו הוא: "כדי להרגיל הטבע עמה... כי כל טבע, ברוב, יבקש ויאהב מה שרגיל בו. ומתוך-כך ירחיק האדם דרכו מאשה זרה ויפנה אל האשה הראויה לו – מחשבתו".
כלומר ההמצאות הקרובה תגבש את הזוג לתא משפחתי אחד. וכל צד יגיע לידי הכרה, כי זהו בן הזוג היחיד שלו. וכמו שאנחנו מברכים בשמחת חתן וכלה: "שמח תשמח רעים האהובים, כשמחך יצירך בגן עדן מקדם!" שם, בגן-עדן, לא היו לו לאדם מתחרים ואף גם לא לחוה. אלא שמחו הם זה בזו וזו בזה.
דברינו אלו מוצאים את ביטויים גם בפרשתנו. על יצחק ועל רבקה נאמר: "ויביאה יצחק האהלה... ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה" (בראשית כ"ד). היום מקובל שתחילה 'מתאהבים', ולאחר החתונה האהבה מצטננת. אך לא כן בתורה. יצחק נושא את רבקה לאשה "ותהי לו לאשה" והוא מחשק את האהבה: "ויאהבה", ואדרבה, האהבה הולכת ומתהדקת ומתחזקת.
בשבת שעברה קראנו על שאלת המלאכים המתעניינים אצל אברהם: "איה שרה אשתך?" (בראשית י"ח), ופרש"י על-פי חז"ל (בבא מציעא פ"ז) כי יודעים היו מלאכי השרת, שרה אמנו היכן היתה, ומדוע שאלו? כדי לחבבה על בעלה. והלא הם כבר נשואים! ברם, בקשו מלאכי השרת להוסיף עוד נדבך של אהבה בין האבות. הרמב"ן בביאורו על הפסוק: "ואהבת לרעך כמוך!" (ויקרא י"ט) מציין, שכמעט מן הנמנע לקיים מצוה זו כמו שהיא: "כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חברו כאהבתו את נפשו". דומה, שאין זה כולל את רעייתו של אדם. כאן הדבר ניתן למימוש ואיננו נוגד את דרך הטבע.
בהתוודעות הראשונה שלנו עם אברהם אבינו ע"ה בפרשת "לך לך", כשאברהם "מתמקם" בין בית אל ובין העי, מציין הכתוב: "ויט אהלה" (בראשית י"ב) ופרש"י: אהלה, כתוב. בתחילה נטע את אוהל אשתו ואחר-כך את שלו. קודם כל דואגים לאשה.
במסכת חגיגה (דף ל"ב) מסופר שמגביהים את לחם הפנים ומראים אותו לעולי רגלים ואומרים: ראו חיבתכם לפני המקום: סילוקו – כסידורו! כלומר הלחם נשמר חם מלפני שבוע. בכך בקשו, אולי, לעודד את עולי הרגל השבים מחר אל השדה ואל הכרם. איך ניתן להם לשמר את חווית העלייה לרגל? באים ורומזים להם: כשישנה אהבה – החום נשמר!
כך גם בחיי הנישואין. כיצד ניתן לשמר את "טמפרטורת האהבה" הראשונית? כשישנה אהבה – החום נשמר! אהבה – זהו שם המשחק!
לגלות את הקשר
הסופר הרב יוסף אליהו שליט"א, מחבר ספרי "סוד הנישואין"
חז"ל למדו שאשה מתקדשת לבעלה בכסף (טבעת וכדו'), מגזירה-שווה: בנישואין נאמר: "כי יקח איש אִשה", ובִקניית מערת המכפלה אמר אברהם לעפרון: "כסף השדה קח ממני". מכאן, שכשם ששדה נִקנית בכסף, כך גם אשה. (יודגש: בִּתמורה לַכסף היא נאותה להיות מקודשת - מיוחדת ומיועדת - אך ורק לו, לעניין אישות. אך בְּשונה מִשדה, האשה אינה נעשית רכוש הבעל).
לא מקרה הוא, שחיבור האִשה לאישהּ נלמד דווקא בלשון 'לקח', שכן גם ביצירת האשה נאמר: "ויקח אחת מִצלעתיו". היינו: ה' נטל מהאיש בלשון "ויקח", וציווהו להשיב את חסרונו ב"כי יקח איש אשה". ועוד: כשחז"ל לומדים גזירה-שווה מעניין למשנהו, פירוש הדבר שיש גם קשר רעיוני בין העניינים.
כך גם אצלנו: כשם שבקידושין, מה 'שנלקח' מן האיש מוּשב לו ב"כי יקח איש אשה" - כך גם בקבורת שרה: האדם 'נלקח' מן האדמה, וכעת הוא שב אליה: "עד שובך אל האדמה, כי ממנה לֻקָּחְתָּ". מרתק לגלות, שגם באשה השבה אל האיש ממנו נלקחה, נאמר: "לזאת יקָּרא אִשה כי מאיש לֻקֳחָה זאת"!
קידושי "הזוג התחתון" מאופיינים אפוא בַּפועל 'לקח' - והנה כך הוא גם ב"זוג העליון": הדוד הבטיח ל"רעייתו": "ולקחתי אתכם לי לעם". ו"הכתובה" שבינו לבינה, היא התורה, מכונה: "יערף כמטר לקחי"; "כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזבו"! (משלי ד'). לשון זו נקט ה' גם כש"רעייתו" הופרדה ממנו בידי "בעלים" זרים: "כי לֻקַּח עמי חנם"! (ישעיהו נ"ב).
ומדוע כתבה התורה את הלשון המלמדת על קניין האשה, דווקא בקניין מערת המכפלה? משום שאכן יש צד שווה ביניהם: המערה היא חלק מארץ כנען שכבר הבטיח ה' לאברהם (בראשית ט"ו), ובכל זאת היה עליו לקנותה בכסף, לבל יערער העולם על זכותו בה. כך גם בבת-זוגו של אדם: אף שמ' יום קודם יצירת הוולד כבר הוכרז ש"בת פלוני לפלוני" (סוטה ב') - עליו לבצע באשתו קניין גמור; לפרסם את זכותו בה ולאוסרה על כל העולם.
לא הכסף יוצר את הקשר שבין אשה לבעלה - או בין הקרקע שאנו קונים בארץ-ישראל, לבינינו; הכסף רק מגלה לכל, שבין השנַים קיים כבר קשר פנימי עמוק, שנוצר בדבר-ה'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














