ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גרשון יוסף בן משה צבי
חינוך תקני וחינוך מיוחד
הרב דוד סמסון שליט"א, ראש ישיבת YTA
נאמר בגמרא: "תנו רבנן לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו, ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו ליש"ו בשתי ידיו" (סוטה מ"ז). חז"ל לימדונו כאן את כל תורת ההורות התקנית. אהבה - ימין מקרבת מצד אחד, וגבולות - שמאל דוחה, מצד שני.
מי שחושב שהורה טוב הוא הורה אוהב ותו לא, הרי למד רק חצי מהנוסחה. המדרש מביא כמה דוגמאות לדבר: "חושך שבטו שונא בנו... ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף יוצא לתרבות רעה ושונאהו, שכן מצינו בישמעאל שהיה לו געגועין על אברהם אביו ולא רידהו ויצא לתרבות רעה ושנאו אברהם והוציאו מביתו ריקם... מהו 'וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו'? - שיצא לתרבות רעה. אתה מוצא כשגדל ישמעאל ישב בפרשת דרכים והיה מלסטם את הבריות שנאמר: 'והוא יהיה פרא אדם ידו בכל'" (תנחומא שמות, א').
המדרש כאן ממשיך ומביא ראיה דומה מיצחק ועשו: "כיוצא בו: 'ויאהב יצחק את עשו' לפיכך יצא לתרבות רעה על שלא רדהו... והלך אף הוא אצל ישמעאל ללמוד ממנו תרבות רעה", דוגמאות נוספות מביא המדרש מדרך חינוכו של אבשלום בידי דוד, ומסיים עם הדרכה ההורות הנכונה: "'ואוהבו שחרו מוסר' זה אברהם שייסר את יצחק ולמדו את התורה והדריכו בדרכיו... כיוצא בו... זה יעקב שלמדו יצחק אביו תורה ויסרו בבית תלמוד... זו בת שבע הצדקת שיסרה את שלמה... שכפתו בת שבע על העמוד ומכה אותו בשבט... אמרה לו הכל יודעין שאביך ירא שמים עכשיו אם תצא לתרבות רעה יאמרו שאתה ברי ואני גרמתי לך... וכל המייסר את בנו מוסיף הבן אהבה על אביו והוא מכבדו".
אך יש לזכור כי יחד עם העמידה על הגבולות בחינוך, עדיין צריך להביע תמיד אהבה לילד וכן פוסק הרמב"ם, כי גם בשעת מתן העונש: "ומכה אותן המלמד להטיל עליהם אימה, ואינו מכה אותם מכת אויב מכת אכזרי" (הלכות תלמוד תורה ב').
אולם השיטה של ימין מקרבת ושמאל דוחה, יעילה רק לגבי נערים ונערות נורמטיביים שאז החינוך התקני הוא הנכון. אולם אם הנער או הנערה כבר מרדו עד שהפסיקו להתחנך אצל ההורים, אזי יש להשתמש רק בדרך של ימין מקרבת ולהניח בינתיים את השמאל הדוחה. על פי כלל זה הגדיל החזון אי"ש (יו"ד ב') לחדש הלכה נגד פסק השולחן ערוך. וכותב שבדורנו כיון שנכרתה האמונה מדלת העם, יש להחזיר את הרשעים בתשובה בעבותות האהבה ולא על ידי אלימות.
על-פי הכלל הזה מדרש הגדול מיישב את הקושיא, כיצד ייתכן ש"ויאהב יצחק את עשו"? וזה לשונו: "וכי לא היה אבינו יצחק יודע במעשה עשו שהן כֵּעוּרין, והכתוב אומר: 'הלא משנאך ה' אשנא', ומפני מה אהבו? אלא שהיה אוהבו בפניו בלבד כדי לקרבו ולמשכו שהרי קל וחומר אם כשהוא אוהבו מעשיו מקולקלין, אלו שנאו ורחקו על אחת כמה וכמה".
כלומר דווקא בגלל שמעשיו של עשו היו כל כך כעורין, לא היה מקום לשמאל דוחה אלא לימין מקרבת.
את האהבה הרדיקלית הזאת הנצרכת לרשעים מתאר ר' אברהם אזולאי בספרו חסד לאברהם (בריכת אברהם, שוקת כ"ג) וזה לשונו: "וירגיל עצמו להכניס אהבת בני אדם בלבו כולם, ואפילו הרשעים, יאהב אותם בלבו, ויאמר מי יתן והיו אלו צדיקים שבים בתשובה... ובמה יאהב אותם? בהיותו מזכיר במחשבתו את הטובות שבהם, ויכסה מומם, ולא יסתכל בכיעורם".
יהי רצון שנשכיל לדעת בכל נער ונערה מתי הם זקוקים לשמאל דוחה ומתי לימין מקרבת, "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך."
לעצור לפני התהום
הרב זאב שרון שליט"א – ראש המכינה במעלה אפרים
במסכת סנהדרין מובאת מחלוקת תנאים אם בן סורר ומורה היה או לא היה. רבי יהונתן מעיד שהיה אחד כזה, והוא עמד על קברו, ורבי שמעון אומר שהפרשה מופיעה בתורה רק על מנת לדרוש ולקבל שכר.
כדי לדון בן סורר ומורה למיתה, צריכים להתקיים כל כך הרבה תנאים מיוחדים, שמציאות כזו כמעט בלתי אפשרית. אם כך, צריך לומר שהתורה הביאה את הפרשה הזו, כדי שנדון ונחשוב על נושא חינוך הילדים ועד היכן הדברים יכולים להתגלגל.
אחד התנאים להוצאתו להורג של בן סורר ומורה הוא הסכמת ההורים. אם האם או האב אינם מוכנים להגדירו ככזה, אין הבן נידון למיתה, ומכך אפשר ללמוד שחשובה מאוד ההסכמה בין ההורים על דרכי החינוך של הילד שגם היא, זו הקובעת את גורלו. בוודאי שלא ההורים הם האשמים הבלעדיים במצב של הידרדרות הילד. לכל ילד וילד יש אישיות משל עצמו ובחירה חופשית משל עצמו, והוא נושא באחריות על מעשיו אבל האחריות של ההורים חשובה מאוד בעיקר בגילאים הרכים.
התורה והמשנה גם מגדירים לנו את המעשים אותם עושה הילד המכניסים אותו בגדר של בן סורר ומורה. המעשים הללו מהווים מעין 'בנין אב' מהם כל הורה מקבל תזכורת שמעשיו של הבן מעידים שהוא מתחיל לאבד את דרכו, ועל ההורים להתחיל לפעול על מנת למנוע את ההידרדרות של הילד.
אכילה ושתייה בגסות רוח, וגנבת רכוש מהורים הם מעשים המעידים על כשל התנהגותי ומוסרי חריף שהוא תחילתו של מדרון חלקלק. לכן התורה אומרת כי חייבים לעצור את הילד כאן, כי אחרת ייפול ויפיל אחרים. לכן עדיף שימות זכאי ולא חייב. ואנחנו אומרים שיעשה זכאי ולא חייב לפני שיעבור את הגבול בו יתחייב מיתה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













