ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עולם המוסיקה המקיף אותנו בבית, בשמחות וברחוב, מעלה שאלות רבות, שעיקרן - מהי מוסיקה יהודית?
דומיה וניגון
הרב רא"ם הכהן שליט"א, ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב
את עבודת ה' של האדם ניתן לחלק לשלושה חלקים - מחשבה, דיבור ומעשה. עבודת ה' שבמחשבה היא בנפש האדם בינו לבין עצמו, לעומת עבודת ה' בדיבור שמתלבשת במילים ומופיעה כלפי חוץ.
בין המחשבה לדיבור ניתן להוסיף שני שלבי ביניים אפשריים - הדומיה והניגון. הדומיה משאירה עדיין את הנעלם בהעלם, אך יכולה לגלות לסובבים את עוצמתו, ואילו הניגון נותן גילוי ראשוני ועמוק. הזוהר (חלק ג ל"ט, ע"א) מסביר מדוע לכהנים אסור להיכנס שתויי יין למקדש - היין יוצר תנועה מן ההעלם אל הגילוי ומוציא את הסודות החוצה, כמאמר חז"ל המפורסם: "נכנס יין יצא סוד" (סנהדרין ל"ח ועוד), ואילו עניינם של הכהנים הוא ההעלם - הסוד, הדומיה.
לעומת הכהנים שעניינם הוא הסוד וההעלם, הלויים קשורים לבחינה של היין, ועבודתם בשירה וניגון, שעניינם הוא הוצאת העולם הפנימי של האדם כלפי חוץ. לעומת היין, המים הם החומר הכי פשוט והכי טהור בעולם, וזה מבטא את האין סוף הנעלם, שקשור לכהנים. לאור זאת מובן מדוע שירת הלויים הייתה בשעת ניסוך היין, ואילו עבודת הכהנים בזיקה לניסוך המים בחג הסוכות. כך נוצרת הרמוניה של העלם וגילוי, כאשר הלויים שרים בחוץ בזמן ניסוך היין, והכהנים עובדים בפנים בדומיה.
הגר"א (מובא בשמו בהקדמה לפאת השולחן) כאשר שיבח את חכמת המוסיקה אמר: "כי רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלויים וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדיה. ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה... כמה ניגונים וכמה מידות הביא משה רבנו עליו השלום מהר סיני, והשאר מורכבים בתורה שבעל פה המצויה בידינו".
שירת הלויים הייתה בזמן ניסוך היין בקרבנות ציבור. הניסוך היה יורד לשיתין שבמזבח היורדים עד התהום, והלויים היו עומדים על חמש עשרה המעלות. אבל בספר מאור ושמש (פרשת קורח) מביא בשם ספר ברית מנוחה שהלויים היו מחזירים בתשובה את החוטא על ידי ניגון, בשעת הקרבת הקרבן: "שבשעה שהיו מביאים קרבן לבית המקדש, היה מסתכל הכהן העובד בבעל קרבן והבין מחשבתו, ואם הבין שאינו עושה תשובה כראוי עדיין - אזי רמז הכהן העובד ללויים שיזמרו ניגון לעורר בעל הקרבן להרהר בתשובה, ואזי הלויים בשירם ובזמרם הביאו לבעל הקרבן שיהרהר בתשובה".
מוסיקה המקרבת לרבש"ע
הרב מוטי הרשקופ שליט"א, ראש ישיבת 'כינור דוד' בעטרת
רבים מאיתנו מצאו את עצמם לא אחת מהרהרים ולעתים נבוכים בשאלת הזיקה של המוסיקה לעולם הקודש. באופן אינטואיטיבי אנו מרגישים שחייב להיות קשר בין עולם המוסיקה שהוא עולם רוחני, לבין עולם הקודש שהוא מקור ויסוד לכל שאיפותינו הגבוהות והנאצלות.
אולם, המציאות טופחת על פנינו במבוכה בדמותם של יצירות מוסיקאליות רבות וקודים תרבותיים המתלווים להם, שברור לנו באופן חד משמעי שאין להם מקום לא באוהלו של שם ובוודאי לא באוהלו של יעקב.
טרם בואנו לברר נקודה זו עלינו להציב בנתוני הבסיס מספר עובדות:
א. המוסיקה הוא אחד הכוחות בעלי ההשפעה החזקה ביותר על כלל המין האנושי. ב. המוסיקה שמשה בהיכל הקודש בזמן שבית המקדש עמד על תילו. ג. גדולי ישראל ראשונים ואחרונים חכמי נגלה וסוד, הפליגו רבות בשבחה של המוסיקה וייחסו לה מדרגות גבוהות במיוחד.
המובאות הן רבות. נציין את ריה"ל (ספר הכוזרי ב' ס"ה) שמתאר את המוסיקה שהיא "מעתקת את הנפש ממדה אל הפכה", הרמב"ן (בתורת האדם), כותב: "כי ענין הכנור וכלי הזמר במקדש רמז להשגת המחשבה שהיא נתלית ברוח, ואין בגשמיות דק כמוסיקא, כענין שאמרו קול ודבר ורוח וזהו רוח הקדש".
ובשם הגר"א מובא בהקדמה של ר' ישראל משקלוב על 'פאת השולחן' כי: "רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלוים, וסודות תיקוני הזוהר, אי-אפשר לידע בלעדה, ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות המתים בסודותיה הגנוזים בתורה", ועוד לא הזכרנו את גדולי החסידות, הרב קוק זצ"ל, הרב הנזיר ועוד רבים.
עובדות אלו מביאות אותנו להבנה, כי דבר כה מרכזי שנברא על ידי רבש"ע לא לחינם נברא. אנו כאנשי תורה ואמונה מחפשים בכל דבר את התכלית שיכולה להביא אותנו להתקרבות להקב"ה ולגילוי שכינתו.
המוסיקה נוגעת בנפש במקומות עמוקים מאוד שאף המילים מנועות מלהגיע, מקומות אלו יש בם כדי לחולל הנעה ותזוזה פנימית עמוקה הנדרשת כדי לפעול בלבבות את הכיסופים לאל חי.
מוסיקה יהודית היא זו שמעוררת את האדם לעניין היהודי של הקירבה להקב"ה וגילוי שכינה. כל שאר מרכיבי המוסיקה, ויסודות החכמה המופלאה הזו הם כלי שרת כדי להביא אותנו אל היכולת ליצור קירבה זו.
אנו אסירי תודה לכל גדולי המוסיקה בכל הדורות שהצליחו לגלות טפח ואף יותר מהסודות של חכמת המוסיקה. עם ישראל יידע גם הפעם, לחבר את גילוים אל התכלית הנצחית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
