ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב ישי סמואל שליט"א, רב המושב יונתן ור"מ בישיבת הגולן
זה אינו סוד שכיום רק אחוזים בודדים של הכלכלה הישראלית הם החקלאים, ורוב הציבור מכונס ב"ערי המבצר" וברבי הקומות בגושי הערים הגדולות, ומנותק מעבודת האדמה והחקלאות. לחלק גדול מהציבור כלל לא משנה האם העגבנייה המרכיבה את הסלט שהוא אוכל הם גידולי ארצנו או שמא גידולי חו"ל.
לדעתי, מציאות זו היא אחת הסיבות שמביאה את הציבור הישראלי להתרחק מאדמתו ולהפנות עורף לחלקי ארצנו הקדושה. הגמרא (בבא מציעא ל"ח) דנה לגבי היתר שיש לשומר למכור את פירות חברו ללא ידיעתו, בגלל שהם נפסדים. אחד השיקולים לאיסור הוא שאדם מעדיף את פירותיו אפילו הגרועים מפירות חברו, ובלשון הגמרא: "רוצה בקב שלו מתשעה קבין של חברו".
אדם שמקושר לאדמה ומוציא בזיעת אפו את לחמו מאדמתו רואה באדמה נכס קיומי ומתקשר לאדמה בכל גופו ונפשו. אדם כזה לא יוותר על האדמה בגלל הבטחות סרק. הוא מעדיף פירות גרועים היוצאים מאדמתו מפירות טובים בהרבה הבאים ממקום אחר.
בכל המקומות בהם מבטיחה התורה ברכה, היא מציינת שהברכה תהיה בחקלאות בארץ, התורה אינה מבטיחה עושר ללא מקור, אלא ברכה לאחר עבודה בארץ: "והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם" (ויקרא כ"ו), יש לבצור ויש לקצור ומהם תצמח הברכה.
על מעלתה הגדולה של החקלאות בארץ ניתן לראות במאמרו של ר' יוחנן בן זכאי: "אם היתה נטיעה בתוך ידך, ויאמרו לך - הרי לך משיח, בא ונטע את הנטיעה תחילה ואחר כך צא להקבילו". רבן יוחנן בן זכאי שהאמין באמונה שלמה שהבית ישוב ויבנה במהרה ולכן תיקן תקנות מתוך ההנחה "במהרה יבנה המקדש", רואה בעצם העבודה החקלאית בארץ כיסוד לביאת המשיח ולכן קודם יש לטעת.
ב"ה אנו זוכים לראות דרך החקלאות בארצנו את הגאולה המתקרבת וכמאמר הגמרא (סנהדרין צ"ח): "אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל'", עם ישראל חוזר לארצו ובונה את המדינה עם כלכלה יציבה, אבל ההתרגשות הגדולה היא דווקא מכך שארצנו מתברכת בחקלאות מודרנית הנותנת לעם ישראל את פירות אדמתו.
הגמרא (שבת ל"א) מביאה את מאמרו של ריש לקיש בקשר לסדרי המשנה: "אמר ריש לקיש: מאי דכתיב 'והיה אמונת עתיך חסן ישועות חכמת ודעת' - אמונת - זה סדר זרעים, עתיך - זה סדר מועד, חסן - זה סדר נשים, ישועות - זה סדר נזיקין, חכמת - זה סדר קדשים, ודעת - זה סדר טהרות" מה הקשר בין אמונה וזרעים? מסבירים התוספות בשם הירושלמי: "שמאמין בחי העולמים וזורע".
אין ספק שהחקלאי הוא מאמין גדול שבוטח בקב"ה. ללא אמונה לא היה החקלאי זורע את אדמתו רק אמונה ב"חי העולמים" נותנת לו ביטחון שמהזרע הזה יעלה יבול. לכן חושבני שדווקא בדורנו שיש חשיבות גדולה לעצם אחיזתנו בארצנו הקדושה עלינו להרבות את ביטחוננו בקב"ה ולעודד ולחזק את העבודה החקלאית בארץ.
שלמות הנפש
הרב רונן זר שליט"א - חוות 'ראשית הארץ' - חווה למצוות התלויות בארץ
יש להשיב על שאלה זו בשני מישורים, במישור האידאי של האומה ככלל, ובמישור הפרטי. במישור הכללי, צריך לומר שאידיאל זה קיים דווקא בארץ-ישראל, כדברי הראי"ה קוק זצ''ל בהקדמתו לספר 'עץ הדר' כי המצוות התלויות בארץ הינן הרכוש הרוחני, היסודי של האומה בכלל ושל קדושת יחידיה.
הגרי''מ חרל''פ זצ''ל ראה בקיום המצוות התלויות בקרקע ארץ-ישראל את גילוי קדושתה העצמית הפנימית (מעייני הישועה, מ"ז), וידוע כי תלמידי הגר''א באו לארץ-ישראל כדי לקיים את אלו המצוות במצוות רבם, שאמר כי קיבוץ הגלויות תלוי במצוות התלויות בארץ.
וכך אומרת הגמרא (כתובות קי"א): "אמר רבי אלעזר כל הדר בארץ-ישראל שרוי בלא עוון''. ועל הפסוק: ''וכיפר אדמתו עמו'' (דברים ל"ב) כתב הרב נתן שפירא זצ''ל בספרו ''טוב הארץ'': "מי מכפר על עמו? אדמתו. וזהו כוונת ר' אלעזר - כל הדר בא''י שרוי בלא עוון, הוא מאחר שדר בארץ אם-כן בוודאי שמקיים מצוות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו כל עוונותיו". ומתוך הדברים אפשר לומר שהאידיאל הוא הנמשך מעבודת הקרקע והם המצוות התלויות בה.
ובמישור הפרטי אף-על-פי שהוא נשזר ונארג כחטיבה נפלאה ושלימה של כללות האומה, הנה האדם עדיין פרט שמחויב בתרי''ג מצוות פרטיות כדי להשלים נשמתו, וזהו שכתב ר' חיים ויטאל זצ''ל (שער הגלגולים, הקדמה י"א): "כי האדם צריך שיקיים כל התרי''ג מצוות ואם חסרה אפילו אחת מהם עדיין נפשו חסרה כפי שיעור המצוות שחסרו ממנו". ובשער המצוות כתב: "דמי שנשמתו חסרה מן האיברים מפאת מצוות שלא קיימם, נקרא בעל מום ועליו נאמר ''כל אשר בו מום לא יגש''. והוסיף עוד ואמר: "גם יזהר לקיים כל התרי''ג מצוות אף-על-פי שלא נתחייב בהם".
על-כן יש לומר דגם במישור הפרטי אין האידיאה בעיסוק עצמו אלא הנמשך ממנו. ובוודאי שעל-ידי עבודת קרקע (בא''י) ישלים גם את נפשו הפרטית, וזהו שמספרת הגמרא בסוטה (יד) 'דרש רבי שלמאי - מפני מה נתאווה משה רבנו ליכנס לא''י וכי לאכול מפריה הוא צריך', אלא שודאי הוא שרצה להשיג את אותן מדריגות קדושה שאפשר להשיג רק על-ידי קיום המצוות התלויות בארץ".
נסיים בהקדמתו הנפלאה של הרמב''ם לסדר זרעים המדבר במישור הפרטי: ''והתחיל בסדר זרעים מפני שהוא כולל מצוות מיוחדות בזרע הארץ, וזרע הארץ הוא מחייה לכל בעלי חיים, וכיוון שאי אפשר לאדם לחיות בלא אכילת מזון לא ייתכן לו עבודת ה' זולתם. ובשביל כך הקדים לדבר במצוות המיוחדות בזרע הארץ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
