ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת תורקיה
האם עולה מכפרת על ביטול עשה שלאחר ההפרשה?
(מובא כאן אגב הזכרת הריצוי של קרבן עולה בדף הקודם).
הספק – חטאת מכפר רק על מה שחטא לפני ההפרשה, אך מצד שני – עולה שונה שהרי מכפרת על כמה כחטאים ולא מפרישים אותה לחטא ספציפי.
ראיות לכאן ולכאן:
1. ראיה שלא מכפרת –
ברייתא – אם לא סמך על עולה "מעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר וכיפר ".
לכאורה הכוונה – כיפר על הכל, לא כיפר – על חוסר הסמיכה, כי זה קרה אחרי ההפרשה.
דחייה 1 – כן מכפרת , אך על הסמיכה לא, כי ביטל העשה בשחיטה, ועל אחרי השחיטה לא מכפר (אמנם בהמשך נראה שייתכן שמכפר גם על זה).
דחייה 2 – פירוש אחר "כיפר" על הכל (גם חוסר הסמיכה לא כיפר – כלפי שמיא .
[ דוגמא – משנה בנגעים – אם לא שמו את מותר השמן של המצורע על ראשו, רי"ח בן נורי "כיפר, ומעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר". לכאורה הכוונה – כלפי שמיא .
דחיית הדוגמא – אולי גם שם הכוונה ש"לא כיפר" הכוונה לאותה פעולה שפספס (שיצטרך לעשותה שוב).
2. ראיה שכן מכפרת – שני שעירי עצרת
(אמנם מדובר בחטאת, אך חטאת שמכפרת על כל חטאי טומאת מקדש וקודשיו כשלא היתה ידיעה, ולא על חטא של ספציפי, ולכן זה דומה לנושא שלנו לגבי כפרה אחרי ההפרשה). בדר"כ יש רק שעיר אחד לחטאת ברגלים.
הברייתא – על מה מכפר השעיר השני? ר"ש – לטומאה שקרתה בין זה לזה .
מה הכוונה "בין זה לזה" – ייתכנו שלושה שלבים:
א. בין ההפרשה להפרשה.
ב. בין השחיטה לשחיטה (בהנחה שמכפר גם על מה שחטא אחרי ההפרשה).
ג. בין הזריקה לזריקה (בהנחה שמכפר גם על חטאים שאחרי השחיטה).
A. הראיה – בהנחה שמפרישים אותם יחד , ושהכוונה לשלב ב .
ניסיון דחייה – אולי הכוונה לשלב א?
דחיית הדחייה - לא ייתכן כי שתי האפשרויות להפרשה זה אחר זה לא ייתכנו:
1. ממש בזה אחר זה – לא סביר שעל זה דיברה התורה (אך אפשרי בדוחק ).
2. לב בית דין מתנה עליהם – שההפרשה תכול רק סמוך להקרבתו, וכך יכפר על מה שהיה בין ההפרשה הראשונה להקרבה השנייה. דחייה – ר"ש לא סובר "לב בי"ד מתנה עליהם"].
B. חיזוק הראיה – ר' ירמיה שואל על שלב ג , אז מכאן שלגבי שלב ב ברור לו שכן מכפר (אפילו שזה אחרי ההפרשה). דחייה – אולי מתלבט לגבי שני השלבים ("אם תרצה לומר...").
אמנם מר' זירא יש ראיה, כי סובר שר"ש דיבר על שלב ג.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











