ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת תורקיה
כאשר תוקפים אותך אויבים ופוגעים בך, כיצד יש להגיב? האם להכות את הפוגעים מכה כפולה ומכופלת כך שלא ישתלם להם לנסות לפגוע שוב? או שמא תגובה קשה עשויה להביא להסלמה, להגברת ההתקפות ולסכנה גדולה יותר? אולם מאידך גם באיפוק ובהבלגה טמונה סכנה שהאויב יפרש זאת כחולשה ויחריף את התקפותיו.
גם האפשרות ללכת בדרך אמצעית, להגיב בהתקפות מתונות, כלומר לא להבליג מצד אחד, וגם לא להפריז בתגובה מצד שני, גם זה אינו פתרון, כי לשמור על המצב כמו שהוא - הרי זה בלתי נסבל. מה לעשות?
השאלה הזו ניצבת בפנינו שנים רבות במאבק שלנו עם אויבינו מבחוץ. אבל היא מתפשטת גם למאבקי כח אחרים בתחומים שונים: איך להגיב ואיך להתמודד עם המתנגד לך.
בשאלה זו נתקלו יעקב ובניו בשכם. איך להגיב על הפגיעה הקשה בדינה, כאשר לקח אותה שכם בן חמור וישכב אותה ויענֶהָ. לעבור על כך בשתיקה אי-אפשר, אבל גם להכות את העיר ולהענישה אי-אפשר, כי עלולים יושבי הארץ להאסף ולהרוג את כל המשפחה.
החשש הזה הוא שהדריך את יעקב אבינו, ועל כן דאג מאד כאשר שמע ששמעון ולוי הרגו את כל אנשי שכם: "ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי, עכרתם אותי להבאישני ביֹשב הארץ בכנעני ובפריזי ואני מתֵי מספר ונאספו עלי והִכוני ונִשמדתי אני וביתי".
ומה ענו שמעון ולוי? "ויאמרו, הכזונה יעשה את אחותנו?" איזה מין תשובה השיבו לדבריו, כיצד הדברים עונים לשאלתו? הם אמרו, אין חשש שיתנפלו עלינו, כי עשינו מה שעשינו בצדק. אילו סתם התנפלנו על אנשי שכם בלי כל סיבה, עלול היה זה לגרום לסכנה, אבל אנחנו פעלנו בצדק. אי-אפשר לעבור בשתיקה על המעשה שעשה שכם לאחותנו, וכיון שפעלנו בצדק לא יפגעו בנו.
ועוד, אדרבא, אילו לא הגבנו על המעשה הנורא הזה, דוקא חוסר התגובה היה מסכן אותנו, כי יושבי הארץ היו רואים שאפשר לפגוע בנו ואין לפחד מאיתנו. דוקא התגובה החריפה שלנו היא תרתיע את יושבי הארץ ושוב לא יפגעו בנו.
כך מסכם בעל "אור החיים" הקדוש את הדברים.
אולם ליעקב היתה שיטה אחרת. ליעקב אבינו יש תוכניות לטווח ארוך-ארוך. הוא עוסק בבנין המשפחה העתידה להיות היסוד לאומה הישראלית, והוא לא יכול להתעכב ולהתעסק במאורעות חולפים ולהתעמת איתם. הוא לא רוצה שבעיות חולפות יסכנו את העתיד הגדול של עם ישראל.
כך נחלקות הדעות עד היום, כיצד יש להגיב כנגד התקפות אויב.
ומכל מקום, מה שקרה לאחר מעשה של שמעון ולוי, מתואר בפסוק: "ויסָעו ויהי חִתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.















