ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
אברהם, שגר בבית משותף בו היתה דירה בבעלותו של אחיה, פנה אל אחיה, ואמר שיש לו מכרים שמתעניינים ברכישת הדירה שבבעלותו, שבאותה עת הושכרה לאדם שלישי.
לאחר כחודש, נרכשה מאחיה הדירה על ידי אותם אלה שאברהם שלחם. בעלות של 1,400,000 ₪.
שבועיים לאחר החתימה על חוזה המכירה, התקשר אברהם אל אחיה ואמר לו שמגיעים לו דמי תיווך בסך 28,000 ₪ שהם 2% מהמחיר בה נמכרה הדירה.
אחיה היה מופתע ביותר. הוא טען בפני אברהם, שהיה ברור לו שהקשר עם הקונים נעשה שלא על מנת לקבל פרס. מעבר לכך, הוא הוסיף, שאילו היה מעלה על דעתו שהוא צריך לשלם דמי תיווך, היה דורש מחיר גבוה יותר. זאת ועוד, לטענת אחיה, שהוא בעצמו מתווך על פי החוק, אין זכאות לתבוע דמי תיווך שנעשה על ידי מי שאינו רשום ברשימת המתווכים המורשים, וכן על פי החוק, יש חובה לרשום את עסקת התיווך בחוזה מפורש בכתב.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
111 - אפוטרופוס ליתום שהגדיל
112 - תשלום למתווך על דירה על פי ההלכה ועל פי החוק
113 - שותפות זה לא משחק – חלק ב'
טען עוד
עוד התברר בבית הדין, כי התובע חי בחברה בה נהוג לדרוש דמי תיווך ודמי שדכנות גם על עסקאות כאלה הנעשות בין חברים, ואילו בחברה בה חי הנתבע, הדבר אינו נהוג.
דיון
הדיון בסוגיה, יתחלק לשניים.
בגליון זה נעסוק ברובד ההלכתי, בהתעלם מהמצב החוקי הקיים.
בגליון הבא, נעסוק, אי"ה, בשאלה: האם קיימת השפעה של החוק על ההכרעה ההלכתית בנדון.
מצאנו תשובת הרשב"א, ממנה ניתן ללמוד שני יסודות לחיוב תשלומים, של מי שסייע לחברו לבצע עסקה. הרשב"א נשאל על אדם שהביא לקוחות לחנותו של חברו, במציאות בה המנהג הוא שנוטלים שכר על פעולה זו. לאחר שהלקוחות ביצעו את הרכישה, ביקש מי שהביא את הלקוחות לקבל מן המוכר את שכרו כמקובל. המוכר סירב לשלם את שכר המתווך. וזה לשונו של הרשב"א1:
תשובה: הדין עם ראובן התובע. שכל שנהגו בעלי החנויות בכך, כל שמביא קונים לחנות, סתמן כפירושן , שעל דעת כן מתעסק זה במלאכת בעל החנות. ומביא לו ריוח ומשביח מקחו. וכל דברים מה שנהגו בהם הרבים סתם, הרי הוא כתנאי מפורש ...
ועוד : מה בין יורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות, ונטעה והשביחה, ליורד לחנותו והשביח מקחו, במקום שנהגו ליתן שכר על זה? ...
מדברי הרשב"א עולים שני יסודות שונים לחיוב:
א. היסוד ההסכמי, ההתחייבות - דהיינו שבמקום שהדבר נהוג – ישנן פעולות שכאשר הן מתבצעות בסתמא , כאילו הסכימו הצדדים מפורשות לעשותם בתמורה ובשכר.
היסוד השני הוא - "נהנה" : כאשר אדם מבצע פעולה התורמת כלכלית לאחר, נוצרת לו זכות תביעה מעצם העובדה שהשביח את ממונו של חברו2.
בתחום שאין בו מנהג קבוע: הרמ"א, במספר מקומות בשו"ע חו"מ, התייחס למצב בו אדם עושה לחברו טובה, או מאפשר לו להנות ממונו, בלא לסכם עימו על תמורה, ובדבריו נמצאו סתירות3. בעניין זה, הכרעת הפוסקים, לחייב את הנהנה גם אם לא סיכמו במפורש שהדבר נעשה בתמורה, וכפי שבא לידי ביטוי בפסקי דין רבים, זאת כל עוד לא ברור מהקשר הדברים שעשה בחינם, או שהמנהג הברור הוא לעשות ללא תמורה.
בנדון דידן, שני הצדדים משתייכים לחברות שונות, אשר בהם "מנהג העולם" שונה. ויש לדון, מה המשמעות של מצב זה לעניין חיוב דמי התיווך, על רקע חוסר תיאום ציפיות בין הצדדים.
לפי היסוד ההסכמי של התחייבות, הרי כל עוד אין תיאום ציפיות בין שני הצדדים – לא נוצר חיוב על הנתבע, שהרי בכל חיוב מרצון, צריך דעת המתחייב. על כן, כיוון שהנתבע לא העלה על דעתו, ולאור המנהג בחברתו, מנהג המבוסס על חוקי המדינה ושייך למרבית החברה הישראלית גם לא היה מוטל עליו להעלות על דעתו, אין בסיס לחיוב הנתבע.
אמנם, על פי היסוד השני, דין " נהנה ", החיוב נוצר גם בלא רצונו של המתחייב, שכן בסופו של דבר נהנה מפעולתו של המהנה. כפי שהסבירו האחרונים, כאשר יסוד החיוב הוא נהנה, הפטור היחיד הוא במצב בו יש להניח שהמהנה התכוון למתנה. מצב כזה לא קיים בענייננו, שהרי בחברה בה חי התובע המנהג הוא לגבות תשלום עבור שירות כזה.
על פי ניתוח זה, יש לכאורה בסיס לחייב את אחיה בתשלום דמי תיווך, מדין נהנה, שהרי בזכותו של אברהם זכה לעסקה של מכירת ביתו.
בשבוע הבא נדון לגבי ההשלכות של חוק המתווכים על הדין בענייננו.
1 שו"ת הרשב"א חלק ד סימן קכה
2 מקור הסוגיה במסכת בבא קמא דף ק"א
3 שו"ע חו"מ סימן רמו, על פי תרומת הדשן שיז שבסתמא חייב, ולעומת זאת שו"ע חו"מ שס"ג בשם התשב"ץ שהאומר לחבירו דור עימי, פטור מלשלם לו. הש"ך (רמ"ו ס"ק ט ושס"ג ס"ק י"ג), נטה להכריע מספק כתשב"ץ ודלא כתרומת הדשן. לעומת זאת, דעת קצות החושן (רמ"ו ס"ק א) ונתיבות המשפט (שם ביאורים ס"ק ה) שחייב לשלם .
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הדלקה וכיבוי ביום טוב
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
