ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
(מתוך ח"ב)
לימה, פרו Lima, Peru
אייר תשנ"א
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
249 - התיישנות בהלכה ונזק לקרן פנסיה בגלל הבטחת מעסיק ש"יהיה בסדר"
250 - הופעה משותפת עם כמרים בוויכוח פומבי
251 - אחריות עובד שהשאיר רכב של המעסיק מונע והרכב נגנב
טען עוד
שאלה
האם מותרת השתתפות בתכנית טלוויזיה יחד עם כומר קתולי וכומר פרוטסטאנטי להסברת עיקרי היהדות והקשבה בנימוס לעיקרי הנצרות.
תשובה
ידוע לנו מן העבר על מפגשים בין רבנים וכמרים נוצריים ועל ויכוחים בענייני אמונה, אך מפגשים אלה היו מחוסר ברירה, אחר שהמלך או הפריץ היו נותנים להם חסותם, ותוצאותיה של אי-הופעה היו חמורות מאד.
בימינו הבעיה שונה. ההשלכות של מפגש כזה אינן ברורות מראש, ויש בו משום סיכון:
א. יהודים שיראו רב יושב ומקשיב לכומר, עלולים להורות היתר לעצמם לעשות כן אף בנסיבות אחרות 1 .
ב. מלאכת הוויכוח אינה פשוטה, ואף בהצגת עמדת היהדות בשוה עם זו של הנצרות בלא ויכוח עלול העניין להסתיים ח"ו בחילול כבוד ישראל ושם שמיים.
ג. אין לנו עניין לשכנע נוצרים. כל ענייננו הוא לבלום את השפעתם המסיונרית על אחינו בני עמנו;
כמעט כל המקרים שבגמרא על דו-שיח עם המינים הם תגובה על שאלותיהם ונסיונותיהם לנגח אותנו 2 . על כן אין ליזום או להצטרף למפגש כזה ויש להישמט ממנו, באופן שלא יגרם חילול השם, אלא אם כן יש הכרח להסיר מעלינו טענות שוא, וגם אז יש לדקדק היטב שלא יכשל בלשונו 3 .
^ 1. בשו"ת "אגרות משה" (יו"ד ח"ג סי' מג) נשאל על מפגש של כמרים קתולים ופרוטסטאנטים עם חברים מהסתדרות הרבנים וכתב "ופשוט וברור שהוא איסור חמור של אביזריהו דעבודה זרה... ולכן כל מגע ומשא עמהם אף בדברים בעלמא ועצם ההתקרבות הוא איסור"; וראה שם - שדבר זה יגרום לאחרים להתקשר עמם ולשמוע מהם, והוי כמו מסית ומדיח.
^ 2. סנהדרין (לח ע"ב) "הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס", וראה שם דוגמאות.
^ 3. כל זה אמור כאשר אנו מצטרפים אליהם, אך אם הם באים אלינו ללמוד, עיין:
תוס' (חגיגה יג ע"א ד"ה "אין מוסרין דברי תורה לעובדי כוכבים"), שאוסר ללמד תורה לגוי משום "מגיד דבריו ליעקב".
תוס' (יבמות קט ע"ב ד"ה "רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים"), כתב שרק כאשר נראה, שבסופו של דבר יבוא לידי גיור, מותר ללמדו, כהא דהלל (שבת לא ע"א);
תוס' (ב"ק לח ע"א ד"ה "קראו ושנו ושלשו") שם משמע שרק מתוך הכרח מצד המלכות לימדו לגוי או שעשו עצמם מתגיירים.
בענין - אמירת רבי יוחנן (סנהדרין נט ע"א) גוי שעסק בתורה חייב מיתה, נשאל הרמב"ם האם הלכה היא? וזו תשובתו: "הלכה היא בלא ספק, ואם תהיה יד ישראל תקיפה עליהם, ימנע מתלמוד תורה עד שיתגייר. אכן אינו נהרג אם עסק וכו' ויכול ללמד המצוות לנוצרים והשכר והעונש, כי יש כמה מהם שיחזרו למוטב, והם אומרים ומודים כי תורתנו מן השמים היא הנתונה לנו על-ידי משה רבנו ע"ה והיא כתובה אצלם בשלמותה, אך לפעמים יגלו פנים שאינם כהלכה, וכמה מהם חוזרים למוטב, ואין בזה מכשול לישראל". [תשובות הרמב"ם פאר הדור סי' נ', ועיין גם מהדורת מקיצי נרדמים, בלאו, סימן קמט, ועיין "במראה הבזק" ח"א תשובה ע"ה ; ל2 במהדורה ראשונה].
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
פסח שני
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
