ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
(מתוך ח"ב)
לימה, פרו Lima, Peru
אייר תשנ"א
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
249 - התיישנות בהלכה ונזק לקרן פנסיה בגלל הבטחת מעסיק ש"יהיה בסדר"
250 - הופעה משותפת עם כמרים בוויכוח פומבי
251 - אחריות עובד שהשאיר רכב של המעסיק מונע והרכב נגנב
טען עוד
שאלה
האם מותרת השתתפות בתכנית טלוויזיה יחד עם כומר קתולי וכומר פרוטסטאנטי להסברת עיקרי היהדות והקשבה בנימוס לעיקרי הנצרות.
תשובה
ידוע לנו מן העבר על מפגשים בין רבנים וכמרים נוצריים ועל ויכוחים בענייני אמונה, אך מפגשים אלה היו מחוסר ברירה, אחר שהמלך או הפריץ היו נותנים להם חסותם, ותוצאותיה של אי-הופעה היו חמורות מאד.
בימינו הבעיה שונה. ההשלכות של מפגש כזה אינן ברורות מראש, ויש בו משום סיכון:
א. יהודים שיראו רב יושב ומקשיב לכומר, עלולים להורות היתר לעצמם לעשות כן אף בנסיבות אחרות 1 .
ב. מלאכת הוויכוח אינה פשוטה, ואף בהצגת עמדת היהדות בשוה עם זו של הנצרות בלא ויכוח עלול העניין להסתיים ח"ו בחילול כבוד ישראל ושם שמיים.
ג. אין לנו עניין לשכנע נוצרים. כל ענייננו הוא לבלום את השפעתם המסיונרית על אחינו בני עמנו;
כמעט כל המקרים שבגמרא על דו-שיח עם המינים הם תגובה על שאלותיהם ונסיונותיהם לנגח אותנו 2 . על כן אין ליזום או להצטרף למפגש כזה ויש להישמט ממנו, באופן שלא יגרם חילול השם, אלא אם כן יש הכרח להסיר מעלינו טענות שוא, וגם אז יש לדקדק היטב שלא יכשל בלשונו 3 .
^ 1. בשו"ת "אגרות משה" (יו"ד ח"ג סי' מג) נשאל על מפגש של כמרים קתולים ופרוטסטאנטים עם חברים מהסתדרות הרבנים וכתב "ופשוט וברור שהוא איסור חמור של אביזריהו דעבודה זרה... ולכן כל מגע ומשא עמהם אף בדברים בעלמא ועצם ההתקרבות הוא איסור"; וראה שם - שדבר זה יגרום לאחרים להתקשר עמם ולשמוע מהם, והוי כמו מסית ומדיח.
^ 2. סנהדרין (לח ע"ב) "הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס", וראה שם דוגמאות.
^ 3. כל זה אמור כאשר אנו מצטרפים אליהם, אך אם הם באים אלינו ללמוד, עיין:
תוס' (חגיגה יג ע"א ד"ה "אין מוסרין דברי תורה לעובדי כוכבים"), שאוסר ללמד תורה לגוי משום "מגיד דבריו ליעקב".
תוס' (יבמות קט ע"ב ד"ה "רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים"), כתב שרק כאשר נראה, שבסופו של דבר יבוא לידי גיור, מותר ללמדו, כהא דהלל (שבת לא ע"א);
תוס' (ב"ק לח ע"א ד"ה "קראו ושנו ושלשו") שם משמע שרק מתוך הכרח מצד המלכות לימדו לגוי או שעשו עצמם מתגיירים.
בענין - אמירת רבי יוחנן (סנהדרין נט ע"א) גוי שעסק בתורה חייב מיתה, נשאל הרמב"ם האם הלכה היא? וזו תשובתו: "הלכה היא בלא ספק, ואם תהיה יד ישראל תקיפה עליהם, ימנע מתלמוד תורה עד שיתגייר. אכן אינו נהרג אם עסק וכו' ויכול ללמד המצוות לנוצרים והשכר והעונש, כי יש כמה מהם שיחזרו למוטב, והם אומרים ומודים כי תורתנו מן השמים היא הנתונה לנו על-ידי משה רבנו ע"ה והיא כתובה אצלם בשלמותה, אך לפעמים יגלו פנים שאינם כהלכה, וכמה מהם חוזרים למוטב, ואין בזה מכשול לישראל". [תשובות הרמב"ם פאר הדור סי' נ', ועיין גם מהדורת מקיצי נרדמים, בלאו, סימן קמט, ועיין "במראה הבזק" ח"א תשובה ע"ה ; ל2 במהדורה ראשונה].
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












