ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
גב' וייס בקשה לערוך שיפוץ מקיף בדירתה. לצורך כך בקשה מספר הצעות מחיר מקבלנים שונים. לאחר ביקור קבלן השיפוצים - 'חיים הבנאי' בדירה, ולאחר שהראה לנתבעת עבודות אותן ביצע, נבחר חיים למשימה. קודם להתחלת העבודה, העביר חיים לגב' וייס הצעת מחיר בסיסית לעבודה בה פורטו השיפוצים והעלויות לפי סעיפים. הצעת המחיר זו לא נחתמה על ידי הגב' וייס מעולם.
חיים הבנאי, ביצע את מרבית השיפוצים בדירה, כאשר במהלך השיפוצים, היו הרבה שינויים מן המתוכנן.
לסכסוך היבטים רבים, ואנו נתייחס בגיליון זה לשניים מהם: בין הגב' וייס וחיים התגלע ויכוח נוקב ביחס לתשלום עבור תוספות שונות מעבר למתוכנן מראש, ובעקבותיו גם ויכוח ביחס למחויבותה להצעת המחיר הראשונית לפרטיה.
גב' וייס טוענת שלא חשבה שלתוספות אלו עלויות משמעותיות, ועל פי דרישתו של חיים, מדובר בעלות שחורגת במידה רבה מהעלות הכוללת המתוכננת. בנוסף, היא טוענת שכלל לא חתמה על הצעת המחיר והיא עשתה זאת במתכוון. לכן אין ללמוד ממנה דבר וחצי דבר ביחס לעלויות ובוודאי שלא ביחס לעלות התוספות המדוברות. על כן לבד מהויכוח על התוספות, ישנם גם כמה פריטים בהצעת המחיר שנקוב בעניינם עלויות מוגזמות, ואין סיבה שתשלם עבורם את המחיר הנקוב בהצעה, אלא את המחיר הממוצע בשוק למלאכות אלו.
לעומתה, לדעת חיים הקבלן, מסמך הצעת המחיר מחייב לגמרי, והוא לא מבין איך אפשר לערער על כך. ולגבי מה שלא קבעו מחיר, עליה לשלם לו את המחירים שהוא רגיל לקחת מלקוחות עבור אותן תוספות. הרי ברור שאין מתנות חינם, ואם רצתה היה עליה לברר את המחיר המדויק. משלא בררה, עליה לשלם כפי שהוא רגיל לקחת מלקוחות שונים, והוא מוכן להוכיח שאלו הם המחירים שהוא לוקח עבור אותם מלאכות. בנוסף לכך, חלק מהעבודות הן הרחבה של עבודות קיימות בהצעת המחיר, ועל כן גב' וייס ידעה בדיוק כמה תידרש לשלם בעבורן.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
141 - בשיפוצים - א'
142 - בשיפוצים - ב'
143 - בעל הבית דוחק - א'
טען עוד
בגליון זה נדון במחלוקת ביחס לתשלום עבור התוספות השונות.
דיון
כמה יש לשלם על עבודה שלא נקבע עבורה מחיר מוסכם מראש?
בסוגיה במסכת בבא מציעא (עו ע"א), דנה הגמרא בו שכר אדם פועלים באמצעות שליח, והשליח התחייב בשם בעל הבית לשכר מסוים, אך אמר לפועלים: "שכרכם על בעל הבית". התברר שהשליח הבטיח לפועלים שכר גבוה ממה שאמר לו בעל הבית. במקרה כזה, מתייחסים לדבר כאילו לא נקבע שכר כלל, ועל כן נותן להם כמנהג המדינה. ובמצב בו יש מנהגים שונים נפסק (שו"ע חו"מ סימן שלב, א):
היה במדינה מי שנשכר בשלשה ומי שנשכר בארבעה, אינו נותן להם אלא שלשה.
דהיינו, אם נשכר בעל מלאכה ללא קביעת מחיר - יש לשלם על פי המחיר הנמוך הנהוג ביחס לאותה מלאכה, שכן 'דעתו [של מזמין עבודה] על שער הזול'.
לכאורה אם כן, היה נראה, שעבור התוספות, עבורן לא נקבע מראש מחיר, יש לשלם על פי התמחור הנמוך הקיים במדינה לעבודות אלו.
עם זאת, מצאנו מצבים בהם יש לשלם לעובד שלא נקבע עימו שכרו, יותר מהשכר המינימאלי. בתשובת הריב"ש (סימן תעה, והביא דבריו הרמ"א חו"מ שלג, ח) דן ב"שליח צבור שהשכיר עצמו עם מנהיגי העיר לשנה בתנאי כך וכך, ואחר כך השכיר עצמו לבני העיר הזאת עם מנהיגים שניים, ולא התנה". בני העיר טוענים שאין להמשיך ולתת לשליח הציבור את התנאים של השנה שעברה, כיוון שלא התייחסו אליהם במפורש, ואילו הש"ץ דורש לשמר את תנאיו. הריב"ש מכריע ש:"ודאי על תנאי הראשון השכיר עצמו."
דהיינו, שכל שהיתה שכירות ביניהם לדבר מסוים, והמשיכו את השכירות ולא ציינו ששינו את התנאים, ממשיכים על דעת התנאים הראשונים. ולכן אם נשכר פועל לעשות מלאכה מסוימת, ואחרי כן ביקשו ממנו לעשות מלאכה דומה, הכוונה היא לשלם לו שכר דומה. ניתן להסיק, שכל עבודה (לדוגמא - הוספת שקעים חשמליים) שמתומחרת בהצעת המחיר המקורית, יש לגבות את אותו מחיר גם עבור אותן תוספות.
המהרשד"ם (שו"ת מהרשד"ם, חו"מ סימן של"ה) בתשובה התייחס למצב בו אדם הזמין מאומן מלאכה וסיכם עימו מחיר, ואחר כך כמה חודשים חזר והזמין ממנו מלאכה דומה. הוא קיבל את טענת האומן, שרמת המחירים בשוק עלתה, ועל כן אין באפשרותו של מזמין העבודה להסתמך על התמחור האחרון. זאת ועוד, הוא קובע, שאם בהזמנת העבודה הקודמת רמת המחירים של האומן גבוהה מהמחיר הנמוך בשוק, מזמין העבודה לא יכול להסתפק בתשלום של המחיר הנמוך ביותר בשוק: "דנימא דאתרעא זיל קא מכוין באי זה שיהיה [=שנאמר שהתכוון לשער הזול יהיה אשר יהיה], זה אי אפשר שהרי גילה דעתו פעם ראשונה ושנייה".
דהיינו, כיוון שמזמין העבודה הכיר את רמת המחירים של האומן, ולמרות זאת בחר בו מחמת שיקולים מקצועיים - לא ניתן להסתפק בתשלום 'כשער הזול'. הוא מוסיף את מרכיב האשמה של שני הצדדים בכך שלא קבעו מחיר, ועל כן פוסק ש"משמנים ביניהם", דהיינו קובעים מחיר ממוצע לתשלום.
גם בענייננו, הזמנת התוספות, נעשתה על רקע כל ההתקשרות בין הצדדים, ואם נכונים הדברים בשתי עסקות שונות, ק"ו הדברים במסגרת עסקה אחת. על כן, ברור שדעתם של חיים וגב' וייס הסתמכה על רקע ההסכם, והנתבעת לא יכולה לטעון ש'דעתה על שער הזול'.
פסק הדין
להצעת המחיר תוקף מחייב, ויש לשלם על כל פריט כפי שתומחר בה.
ביחס לתוספות שעבודות דוגמתן תומחרו בהצעת המחיר - יש לשלם עבור התוספות, את אותו סכום שנקבע בהצעת המחיר הראשונית.
בעבודות שלא הוזמנו כמותן במסגרת ההסכמה הראשונה, יש לקבוע על פי מחיר ממוצע, שנקבע על ידי מומחה בית הדין.
הלכה פסוקה ביטול הזמנת אולם לחגיגת בר מצווה בגלל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
