ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן שלומית
גם בהיותו שליט על מצרים, היה שם-שמים שגור בפי יוסף. בעקבותיו נדון בשאלה: איך נקדש שם שמים בזמן העבודה, בו אנו נפגשים עם ציבור כה מגוון?
התמדה ושקידה
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' בת-ים וראש הישיבה
בעניין קידוש ה' כתב הרמב"ם (הלכות יסודי התורה ה') כי: "לפי גודלו של חכם צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין... ויהיה דיבורו בנחת עם הבריות ודעתו מעורבת עמהם ומקבלם בסבר פנים יפות ונעלב מהם ואינו עולבם, מכבד להן ואפילו למקילין לו, ונושא ונותן באמונה... עד שימצאו הכל מקלסין אותו ואוהבים אותו ומתאוים למעשיו, הרי זה קידש את ה'".
ובהלכות דעות (ה', י"ג) מאריך הרמב"ם בהלכות הראויות לתלמיד חכם, ובסוף הפרק כתב על מי שנוהג בדרך זו כי עליו הכתוב אומר: "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר". ומכאן שאותן ההלכות הן הנקראות קידוש ה'. ובמה שנוגע לסדר החיים בעבודה, כתב הרמב"ם (שם) כי האדם מקדש את ה' בכך ש: "משאו ומתנו באמת ובאמונה, אומר על לאו לאו ועל הן הן, מדקדק על עצמו בחשבון ונותן ומוותר לאחרים כשיקח מהם ולא ידקדק עליהם, אינו נעשה לא ערב קבלן ולא יבוא בהרשאה, אינו מחייב עצמו, במקום שלא מחייבת אותו התורה כדי שיעמוד בדבורו ולא ישנהו".
וממשיך הרמב"ם: "ואם נתחייבו לו אחרים בדין מאריך ומוחל להן... ולא ירד לתוך אומנות חבירו, ולא יצר לאדם לעולם בחייו". ממשפט זה צריך להבין כי על האדם להיות מטיב עם כל אדם בכל דרך, גם כשחברו עבר על שורת הדין, ומאידך על עצמו להיזהר בכל ההתחייבות, שכל דיבור שלו יהיה אמת.
על כן עדיף לפני קבלת משרה להתחייב בצורה מדוקדקת רק על מה שבטוח שיוכל לעמוד בו. ואם לא, יבאר מראש את אותם ההקלות שדורש לעצמו, ויזהר שיעשה מלאכתו נאמנה ללא שום חריגה, ויהיה כל רצונו בעבודה להצליח ולהרוויח את המעסיק במידת האפשר. ואם קרתה תקלה על ידו, יודה על האמת וישלם את הנדרש ממנו.
התמדה ושקידה בעבודה תוך כדי מאור פנים, זהירות ונאמנות בדיבור ובמעשה הם אלה התכונות שעל ידם יתקדש שם שמים על ידו.
עם כל זה יזהר שתהא מגמת עבודתו לצורך פרנסה ולא רדיפה אחרי הממון , שלא יהיה בבחינת "נבהל להון איש רע עין". ואין ספק שבדור שרבים רודפי הממון יחליט בליבו בדרך חיים מאושרת כזאת. ועל כגון זה אמרו "כי גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים". מי ייתן ויהיה חלקנו עימהם.
שפה משותפת
הרב יוסף צבי רימון שליט"א - רב אלון שבות-דרום ור"מ בישיבת הר עציון
לאחרונה אמר לי מישהו: צריך לדבר בשפה הקרובה יותר לשפת הציבור הכללי, שאיננו שומר תורה ומצוות. הדיבור שלנו, אולי נקי יותר, אבל הוא גורם להרחקה. גישה זו - הינה טעות גדולה. אנשים חושבים שאולי שפת הדיבור היא הגורמת למרחק, אחרים חושבים שאולי הקפדה בקיום מצוות גורמת להרחקה.
ברור גם לדידם שצריך לשמור תורה ומצוות, אבל בצורה פושרת יותר, שתאפשר קרבה רבה יותר. לדברים אלו אין אחיזה במציאות. אולי יהיה נוח לאנשים שאינם דתיים לתקשר איתנו באופן זה, אולם, דבר זה לא יוביל להערכה או לחיזוק של עולם התורה, דבר זה לא יוביל לחיזוקה של מלכות שמים. אדרבה, יאמרו שאנשים אלו אינם דתיים רגילים (ואולי אף: אינם דתיים ממש), אינם כמו כולם, ולכן ניתן לדבר דווקא איתם.
בכדי להתחבר לציבור שאיננו שומר תורה ומצוות, בכדי לקדש שם שמים, לא צריך לשנות דבר מהעולם הדתי שלנו, ולא משפת הדיבור שלנו. ישנה שפה אחת משותפת שכולם מכירים: להיות בן אדם! להיות אנושי, מתחשב, ישר, מוסרי! דבר זה - זהה בכל השפות. כאשר אדם יודע לעבוד בצורה ישרה ומוסרית, להתחשב בחבריו לעבודה, לא לדבר לשון הרע בעבודה, לשמור על יושר בשימוש בחפצי המשרד וכדומה - כולם מבינים את איכותו המיוחדת, כולם מבינים את המשמעות של אדם שמקבל על עצמו עול מלכות שמים.
כאשר אדם יודע לעמוד בדיבורו ובהבטחתו, גם אם כעת הדברים אינם פשוטים עבורו (לעתים יש מקרים שבהם מותר להפר הבטחה - עיין ב"מ מט.; בעל המאור ורמב"ן במלחמות שם; רמ"א חושן משפט, ר"ד, יא; ש"ך שם ס"ק ה); כאשר אדם יודע לעתים אף להפסיד ממון, בכדי שלא לגרום עוולה או מסיבת יושר אחרת, או אז יודעים כולם, ששם ה' נקרא עליו. או אז יודעים כולם, מהו המוסר ומהו היושר של אדם שומר תורה ומצוות.
קידוש שם-שמים, לא נמדד רק ביושר ובמוסר העבודה. קידוש שם שמים נמדד גם באנושיות. אדם המלא בתורה, יידע לדבר בנחת לכל אדם; ייזהר שלא להעליב ושלא לפגוע; ייזהר לבל יכעס; יידע לעזוב ולהתחשב בסביבתו. דברים אלו, הכל צמאים להם, וכאשר רואים אותם אצל אדם שומר תורה ומצוות, מבינים את אור התורה המאיר דרכנו.
אין אנו מנסים לעשות הצגות. אין אנו מנסים להתנהג אחרת, כדי שיחשבו דברים טובים על דתיים. אנו יודעים, שאדם דתי אמור להרגיש את הקב"ה לא רק בהלכות תפילה וברכות, שבת וכשרות, אלא בכל מעשיו. מפאת זאת, אנו מנסים לנהוג באופן מוסרי במיוחד בכל מקום, ויודעים אנו, שיש לנו גם אחריות לקדש שם שמים בעולם, גם מצד עצם המעשים, וגם מצד ההתבוננות של הסביבה עלינו.
חז"ל מוסרים לנו, שהאומר שלום לחברו, אף על פי שלא נתן לו כלום, כאילו נתן לו כל מתנות יפות שבעולם. כאשר אדם יודע להאיר פנים לאנשים בעבודתו, אנשים רוצים להיות קרובים אליו. "יאר ה' פניו אליך". את אותו אור מיוחד שאנו מקבלים בתפילה ובמפגש עם הקב"ה, ננסה להקרין גם לאחרים. אמירת שלום בחיוך, מבט מחזק, פרגון לאנשים בצוות וראייה טובה של כולם, תביא למציאות שבה הכל יתבוננו בנו, ויחושו את האור הנפלא הטמון בתורה הקדושה (עיין רמב"ם יסודי התורה, סוף פרק ה').
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













