ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
בכל פעם שאני רואה כאבם של אנשים החשים דחויים במערכת חינוך הדוחפת ושואפת לטוב ביותר, ללא ספק, ליבי כואב עמם. בכל פעם שאני רואה את חששותיהם של הורים החוששים שהמוסד החינוכי שבו לומדים ילדיהם, לא יביא את ילדיהם להישגים הלימודיים הגבוהים וייטע בהם את שאיפת המצוינות כראוי, ליבי כואב עמם. בכל פעם שאני רואה את חששותיהם של הורים החוששים ש'תפוחים רקובים', בתוך המוסד החינוכי שבו לומדים ילדיהם יחמיצו את העיסה, ואין זה משנה האם הכוונה לתלמיד או למי מצוות ההוראה, ליבי כואב עמם.
לא פחות מכך כואב לי כשאני רואה שאנשים מתוכנו, רואים באמת ובתמים את שתי הקצוות ומסכימים כמוני עם כולם. שואפים למערכת חינוך איכותית ומצוינת שתרומם את באיה כולם. יחד עם זה חושבים שחשוב להקדיש אמצעים רבים לתמיכה ועזרה בשכבות חלשות מכל מיני בחינות, (לאו דווקא כלכלית, אבל גם), שחשוב לטפחם לקרבם ולקדמם באמת, מה שיכול לעשות רק חינוך, שיוליך לשינוי והתרוממות אמתית.
אני עצמי, תוצר של מערכת חינוך אליטיסטית (שיחד עם זה הדגישה מאוד את החשיבות והצורך של התרומה לחברה וגם את הפן האידיאלי שיש בכך). מרגיש שמערכת זו נטעה בי את השאיפה הברוכה להשתדל ולעלות מעלה-מעלה. זו אותה מערכת שהפכה אותנו לציבור שבניו ובנותיו, מצטיינים ובולטים בתחומים רבים. באקדמיה, בצבא, ברפואה, במחקר, בתרבות (שימו לב לסופרים הצעירים, מהפכה של ממש), בהתיישבות, ובתחומים רבים נוספים כשמעל לכל בתורה ובגידול תלמידי חכמים.
אני שואל את עצמי, מהו המחיר שאנו משלמים על כך. האם התסיסה הברוכה והמפרה הזו, כשהיא עוברת את גבולה אינה גורמת גם לנזקים? האם הציבור הנפלא הזה שמצוי בכל מקום ותורם אולי יותר מכל ציבור אחר, ובוודאי לא פחות, למדינת ישראל שהיא יסוד כיסא ה' בעולם, להתפתחותה ולשגשוגה לקראת הגאולה השלמה, מעורר לעיתים אנטגוניזם, שכנגדו באים הדיונים האין סופיים על "להתנחל בלבבות"? (בכל פעם שאני שומע על דיונים כאלו אני שואל את עצמי - מה עוד לא עשינו?) איני מאמין שאני היחידי שער לבעיות האין סופיות של השלום הפנימי בינינו? מה עם הכאבים שאנו מכאיבים? האם רמה מדהימה של ביקורתיות שלא אחת אוכלת כל חלקה טובה (ולא תמיד פועלת לטובה), קשורה לעניין? בעיניי לא אחת נראים הדברים כשני פנים של עניין אחד.
אז מהו החזון שלי? אני חולם על מערכת חינוך שתצטיין בדרך יכולתה להתאים עצמה לצרכי התלמידים הבאים בשעריה, לקבלם בכל המובנים, להכילם, ובעיקר שתלמד מדרכי הקב"ה - לשמוע "אל קול הנער באשר הוא שם". כשמכילים באמת ומתמקצעים בחינוך יחד עם שאיפה לטוב ולנעלה, מוצאים את הדרך לרומם ולעשות כל אחד טוב וישר וגם מפותח כישורים על פי דרכו הוא.
אין אדם בעולם שאין בו שבר. מאידך גיסא - אין שלם יותר מלב שבור. הכישלון בכל תחום הוא רע אך הוא גם הזדמנות לבניין שלם יותר - "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים". להצמיח אנשים, להיות גנן של בני אדם, זוהי חכמה מיוחדת במינה. נכון שלעיתים יש להגביל, נכון שלעיתים יש לקבוע גבולות. גם אז, כשמדובר באנשים יש לחשוב על אלטרנטיבות ראויות שחייבות לצמוח ואולי כבר מתחילות לצמוח. דווקא במקום שבו מקפידים על אהבה וקבלה, שבו רואים חשיבות עצומה של כל דבר טוב וכל תכונה מעולה ומבינים שמקורה ממקום גבוה אלוקי, דווקא שם חייבת להיות סובלנות ואהבה עצומה, אהבה כזו שיש בכוחה לכסות על כל השאלות ששאלנו. שתוכל להכיל את כולם באמת ולבטל את החששות.
בעיני זהו האתגר של מערכת החינוך שלנו - להצמיח את אותם מחנכים ומחנכות, תלמידי חכמים אמתיים שיוכלו מתוך מקצועיות אמתית והבנה פנימית בנפש האדם יחד עם הרישום הפנימי האמיתי של התורה בנפשם, לגדל בגנם מגוון רחב של צמחים נהדרים. אדרבה המגוון והפגישה עם המגוון מצמיחים טוב ופועלים ישועות בנפש הצעירה המחפשת את ביטויה ותעודתה.
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה הכל אסור בתשעה באב?!
איך נהנים כשעובדים קשה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך עושים קידוש?
איך ללמוד גמרא?
מתנות בחינם
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
