ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים,
המובלט בתקפו בעץ החרוב".
(הראי"ה, "מגד ירחים" תרע"ד)
מדוע כותב מרן הרב בפתגם החודש כי נטיעת האילנות נובעת מהרצון להיטיב לאחרים ולדורות הבאים? האם לא יתכן שאדם נוטע כשהוא חושב רק על עצמו? לספק את צרכיו שלו בלב? אנו מוצאים כי חז"ל שיבחו והעריכו ביותר את נטיעת האילנות. חז"ל אומרים כי מאז הבריאה הקב"ה עוסק בנטיעת אילנות. את האדם הראשון הזהיר הקב"ה לשמור על כל אילנות שבגן עדן ויש עוד מדרשים רבים המשבחים ומפארים את נטיעת האילנות.
מה החשיבות הגדולה בנטיעת אילנות ובשמירה עליהם?
שתי נטיות מתרוצצות בנפש האדם. הנטייה האחת היא לדאוג לעצמו ולמלא את כל התאוות החומריות והגשמיות שלו. נטייה זו מתרוצצת באדם ללא כל עבודה או לימוד. אדם חושב מה יועיל לו, וכיצד הוא יתקדם ולא איכפת לו אם זה יהיה על חשבונם של אחרים.
לעומתה, קיימת עוד נטייה נוספת השוכנת בנפשנו פנימה והיא להיטיב לאחרים. הרצון לעזור ולסייע, להעניק חיים ולהיות רגיש לאחרים. אנו רואים כיצד רוב האנשים רוצים להביא חיים חדשים לעולם גם אם זה יקשה עליהם את החיים של עצמם. אנו רואים גם כיצד אנשים שהיו שותפים בהצלת חיים, מרגישים הרגשת התעלות מיוחדת במינה למרות שזה דרש מהם מאמצים, הפסד זמן, כוחות ולפעמים אפילו מחיר יקר.
תפקידנו לחנך את נפשנו כך שהנטייה להיטיב תהיה נטיית החיים שלנו. עלינו להתמלא בגבורה העוצרת את הנטייה האישית - גשמית ועוזרת לנו להנהיג את החיים על פי הנטייה של שאיפת הטוב ללא כל גבול. זוהי הגבורה המיוחדת לישראל היודעת לשלוט על הנטייה הבהמית הנמוכה בחיים ולהנהיג את החיים על פי הנטייה הרוחנית. ברכת "אוזר ישראל בגבורה" הנאמרת בעת חגירת החגורה באה להבחין בין החלק התחתון בחיינו לחלק העליון, בין הנטייה הבהמית התחתונה לנטייה הרוחנית העליונה. כזוהי גם מעלת "הגיבור הכובש את יצרו" כהסבר הרב: "שמכבש את הגוף הבהמי ואת תאוותיו הגסות והסוערות". (עולת ראיה א עמ' עה)
זוהי גם המטרה בציווי להסיר את הערלה בחיינו.
הערלה אוטמת את הנטייה הזאת"ומטה אותה לצד החלקיות והפרטיות המנותקת ממקור הכל, ואנו נכנסים לברית קודש ,שעל ידו מתגלה הצביון של המשכת החיים לדורות , בתכונה הקשורה ליסוד הכל" . (עולת ראי"ה א עמ' שצז)
כך היא ערלת הגוף וכך היא ערלת האילנות. יסוד הערלה בעצי מאכל , היא לעצור את הנטייה האישית, הפרטית בנטיעת האילן. בקשת ההנאה הפרטית היא הסיבה לאיסור הערלה עד השנה הרביעית. בשנה זו האדם מעלה את הפירות לירושלים . במקום זה מתעלית אכילתו ונטיעתו. כך כותב הרב : "סוד הסרת הערלה היא עליית חפץ החיים למידה העליונה המגמתית". (אורות הקודש ב עמ' שפג)
נטיעת אילנות מבטאת את הרצון להיטיב לאחרים. עד שאילן גדל ונותן פירות עוברים מספר שנים. גם אם העץ ממהר לתת פירות. רק בשנה הרביעית הוא יכול להעלות את הפירות ולאכלם בירושלים. האדם יכול להחליט שהוא יזרע ירקות שההנאה מפירותיהם מיידית. אך כאשר הוא נוטע אילן אשר יתן פירות שנים רבות גם לאחר מותו, בעומק ההחלטה על נטיעת אילנות עומדת השאיפה להיטיב לדורות.
ברור שהרצון להיטיב מתבטא באופן בולט בנטיעת החרוב אשר נותן פירות לאחר שנים רבות ביותר. כפי שאמר הזקן לחוני המעגל : אני מצאתי את העולם בחרובים. וכשם שנטעו אבותי בשבילי, כך אטע לבני". (על פי תענית כג, א)
החשיבות הגדולה שאנו מוצאים בחז"ל לנטיעת אילנות נובעת מהבשורה העולה מנטיעות אלה. בשורת " עולם חסד יבנה". המטרה לשמה נברא האדם מישראל היא כדי להיטיב לעולם כולו. נטיעת האילן בכלל ונטיעת חרוב בפרט מבשרת ומחנכת את האדם להשריש את נטיית ההטבה לדורות הבאים באדם. יצניע האדם את החשיבה האישית והפרטית ויחשוב כאב האומה הישראלית אברהם אבינו.
אין לנו "קץ מגולה" גדול מזה שהארץ נותנת פירותיה. תפקיד הגאולה הוא לגאול את העולם מכל הצמצומים והכבלים הגשמיים והחומריים . אותן נטיות בהמיות המסלקות את אור השכינה של "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" ומעכירות את החיים יסתלקו מחיינו בעת הגאולה. גאולת ישראל היא תקופה בה העולם יחיה את האחדות וממילא את ההטבה ההדדית.
אילנות הארץ ופירותיהן הם הבשורה כי הקץ קרב. כי הם פירות הנובעים "מחשק נטיעת האילנות (ה) נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











