ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משפחה חברה ומדינה אחדות ומחלוקות

השותפים הטבעיים?

כשבוחנים האם המגזר הדתי-לאומי קרוב יותר לחרדים או לחילונים, צריך לעשות הבחנה בין הפרטי לציבורי.
הרב זאב קרובניסן התשע"ה
520
לחץ להקדשת שיעור זה
בבחירות האחרונות צפה ועלתה בעוצמה השאלה: למי אנו קרובים יותר - לציבור החרדי או לציבור הכללי? אלה אומרים בכה ואלה אומרים בכה. עתה, לאחר הבחירות, מתאים יותר לברר ולדון בשאלה זו ממקום נקי וטהור יותר.
מידת האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכול. אהבת כל המעשים, אהבת כל האדם ואהבת ישראל. אהבה היא קשר וחיבור פנימי ועמוק. אנו בניו ותלמידיו של אברהם אבינו, אשר הרגיש אהבה ודאגה לכול.
ראשית, אני מרגיש קרוב לכל עם ישראל. אנחנו עם אחד, כולם "בני בכורי ישראל" ואפילו בשעה שעובדים עבודה זרה. כל ארבעת הבנים הם בנים, והורים אוהבים וקרובים לכל ילדיהם. אפילו הבן שהוציא עצמו מן הכלל, אנו לא מוציאים אותו והוא בבחינת בן. אין ציבור יותר קרוב ופחות קרוב. ציבור זה עם ישראל על כל גווניו.
כל מי שאוהב את הקב"ה, אוהב את כל בריותיו. שהרי את כולם עשה בחוכמה וממידת הטוב של "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", וממידת החסד "עולם חסד ייבנה".
בחוברת "לשלשה באלול" מביא הרצי"ה זצ"ל מדברי אביו הרב זצ"ל שאמר על ערש דווי: "הפירוד הוא יסוד הכפירה! אין שום היתר לפירודים ציבוריים בישראל".
ובמקום אחר כתב הרב זצ"ל : "אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים, אף על פי שפירוד גמור, כהעולה על לב המנתחים באכזריות אי אפשר הוא והיֹה לא יהיה. זאת היא ממש מחשבה של עבודה זרה כללית, שהננו בטוחים עליה שלא תתקיים" (אורות התחיה, פרק כ').
הקב"ה נתן תורה לעם ישראל שהיו בו ערב רב וכל המדרגות האחרות של ציבור. הקב"ה לא הכריז כי נתינת התורה היא דווקא לסוג אחד של אנשים מעם ישראל שהם קרובים וראויים יותר מסוג אחר. אנחנו משפחה אחת, "בית יעקב".
ובכל אופן, באחדות ובקרבה לכולם יש מדרגות. הכותרות של מפלגה אחת צעקו את הפסוק "חבר אני לכל אשר יראוך". נכון, קיים חיבור וקרבה יתרה "לכל אשר יראוך". לכל מי שהוא ירא שמיים יש לנו חיבור חזק יותר. באופן פרטי יש כאלה שהחיבור אליהם קרוב יותר וחזק יותר כי הם יראי ה'.
אלא שהשאלה היא מי הוא ירא ה'. כיצד מודדים ובוחנים יראת שמיים? בכל דור ודור קיים קושי גדול להכריז ולהכיר ביראי ה', שהרי "האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". הראייה החיצונית מטעה. האם כל מי שהולך עם כיפה או כובע הוא ירא שמיים? האם כל מי שלובש ציצית עונה לקריטריון של "יראוך"?
השאלה קשה בכפל כפליים בדורות שעליהם נאמר "טב מלגאו וביש מלבר". תקופה שבה הפער בין פנים לחוץ, בין נגלה לנסתר, הוא גדול יותר והמראה החיצוני מטעה ביותר.

תוכנית החלוקה
באחת הפסקאות הנוקבות והלא פשוטות מבהיר הרב קוק זצ"ל: "יש כפירה שהיא כהודאה, והודאה שהיא ככפירה. כיצד? מודה אדם שהתורה היא מן השמים, אבל אותם השמים מצטיירים אצלו בצורות כל כך משונות, עד שלא נשאר בה מן האמונה האמיתית מאומה. וכפירה שהיא כהודאה כיצד: כופר אדם בתורה מן השמים, אבל כפירתו מיוסדת רק על אותה הקליטה שקלט מן הציור של צורת השמים אשר במוחות המלאים מחשבות הבל ותוהו, והוא אומר, התורה יש לה מקור יותר נעלה מזה, ומתחיל למצוא יסודה מגדולת רוח האדם, מעומק המוסר ורום החכמה שלו. אף על פי שעדיין לא הגיע בזה למרכז האמת, מכל מקום כפירה זו כהודאה היא חשובה, והיא הולכת ומתקרבת להודאת אמונת אומן. ודור תהפוכות כזה, הוא נדרש גם כן למעליותא. ותורה מן השמים משל הוא על כל כללי ופרטי האמונות, ביחש של מאמר המבטאי שלהן אל תמציתן הפנימי, שהוא העיקר המבוקש באמונה" ( אורות האמונה, כפירה, עמוד 48, א).
לא כל מי שאומר שהוא מודה בתורה מן השמיים והוא קורא קריאת שמע הוא בהכרח ירא ה'. ולא כל מי שכלפי חוץ אינו אומר שהוא מאמין הוא לא ירא ה'. יש מצב ש"תופשי התורה לא ידעוני", ובית שני חרב למרות שלמדו הרבה תורה אבל לא בירכו בתורה תחילה.
הניסיון לחלק בין ציבורים יראי שמיים ובין כאלה שלא הוא לא אמיתי. באופן פרטי יש מדרגות והדבר מאוד תלוי מהיכן נובעים הדיבורים והמעשים בכל אדם ואדם. הדברים נכונים בכל דור ודור, ובמיוחד בתקופתנו. יש כאלה שמאמינים ויש כאלה שאינם מאמינים רק מן השפה ולחוץ.
בגלל הקושי בזיהוי הנכון של "יראוך", ראוי ורצוי שכל אחד יעסוק ביראת ה' שלו וילמד זכות על אחרים. מידת החיבור והקרבה תהיה לכולם. מכל אחד נלמד ונתחבר לדברים החיוביים והטובים שיש בו, ונתרחק מהדברים השליליים שבו. כך מפרש המלבי"ם את הפסוק בתהילים (קיט, סג): "ואני נעשיתי חבר לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך - שבכל חבורה של מצווה השתתפתי עמהם". נתחבר לכל חבורה שעושה מצווה. למי שעוסקים במצוות יישוב הארץ, למי שעוסקים בלימוד תורה, לאחרים שעוסקים בעזרה לזולת, וכן על זה הדרך. והאמת והשלום אהבו.



עוד בנושא אחדות ומחלוקות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il