ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
מידת האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכול. אהבת כל המעשים, אהבת כל האדם ואהבת ישראל. אהבה היא קשר וחיבור פנימי ועמוק. אנו בניו ותלמידיו של אברהם אבינו, אשר הרגיש אהבה ודאגה לכול.
ראשית, אני מרגיש קרוב לכל עם ישראל. אנחנו עם אחד, כולם "בני בכורי ישראל" ואפילו בשעה שעובדים עבודה זרה. כל ארבעת הבנים הם בנים, והורים אוהבים וקרובים לכל ילדיהם. אפילו הבן שהוציא עצמו מן הכלל, אנו לא מוציאים אותו והוא בבחינת בן. אין ציבור יותר קרוב ופחות קרוב. ציבור זה עם ישראל על כל גווניו.
כל מי שאוהב את הקב"ה, אוהב את כל בריותיו. שהרי את כולם עשה בחוכמה וממידת הטוב של "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", וממידת החסד "עולם חסד ייבנה".
בחוברת "לשלשה באלול" מביא הרצי"ה זצ"ל מדברי אביו הרב זצ"ל שאמר על ערש דווי: "הפירוד הוא יסוד הכפירה! אין שום היתר לפירודים ציבוריים בישראל".
ובמקום אחר כתב הרב זצ"ל : "אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים, אף על פי שפירוד גמור, כהעולה על לב המנתחים באכזריות אי אפשר הוא והיֹה לא יהיה. זאת היא ממש מחשבה של עבודה זרה כללית, שהננו בטוחים עליה שלא תתקיים" (אורות התחיה, פרק כ').
הקב"ה נתן תורה לעם ישראל שהיו בו ערב רב וכל המדרגות האחרות של ציבור. הקב"ה לא הכריז כי נתינת התורה היא דווקא לסוג אחד של אנשים מעם ישראל שהם קרובים וראויים יותר מסוג אחר. אנחנו משפחה אחת, "בית יעקב".
ובכל אופן, באחדות ובקרבה לכולם יש מדרגות. הכותרות של מפלגה אחת צעקו את הפסוק "חבר אני לכל אשר יראוך". נכון, קיים חיבור וקרבה יתרה "לכל אשר יראוך". לכל מי שהוא ירא שמיים יש לנו חיבור חזק יותר. באופן פרטי יש כאלה שהחיבור אליהם קרוב יותר וחזק יותר כי הם יראי ה'.
אלא שהשאלה היא מי הוא ירא ה'. כיצד מודדים ובוחנים יראת שמיים? בכל דור ודור קיים קושי גדול להכריז ולהכיר ביראי ה', שהרי "האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". הראייה החיצונית מטעה. האם כל מי שהולך עם כיפה או כובע הוא ירא שמיים? האם כל מי שלובש ציצית עונה לקריטריון של "יראוך"?
השאלה קשה בכפל כפליים בדורות שעליהם נאמר "טב מלגאו וביש מלבר". תקופה שבה הפער בין פנים לחוץ, בין נגלה לנסתר, הוא גדול יותר והמראה החיצוני מטעה ביותר.
תוכנית החלוקה
באחת הפסקאות הנוקבות והלא פשוטות מבהיר הרב קוק זצ"ל: "יש כפירה שהיא כהודאה, והודאה שהיא ככפירה. כיצד? מודה אדם שהתורה היא מן השמים, אבל אותם השמים מצטיירים אצלו בצורות כל כך משונות, עד שלא נשאר בה מן האמונה האמיתית מאומה. וכפירה שהיא כהודאה כיצד: כופר אדם בתורה מן השמים, אבל כפירתו מיוסדת רק על אותה הקליטה שקלט מן הציור של צורת השמים אשר במוחות המלאים מחשבות הבל ותוהו, והוא אומר, התורה יש לה מקור יותר נעלה מזה, ומתחיל למצוא יסודה מגדולת רוח האדם, מעומק המוסר ורום החכמה שלו. אף על פי שעדיין לא הגיע בזה למרכז האמת, מכל מקום כפירה זו כהודאה היא חשובה, והיא הולכת ומתקרבת להודאת אמונת אומן. ודור תהפוכות כזה, הוא נדרש גם כן למעליותא. ותורה מן השמים משל הוא על כל כללי ופרטי האמונות, ביחש של מאמר המבטאי שלהן אל תמציתן הפנימי, שהוא העיקר המבוקש באמונה" ( אורות האמונה, כפירה, עמוד 48, א).
לא כל מי שאומר שהוא מודה בתורה מן השמיים והוא קורא קריאת שמע הוא בהכרח ירא ה'. ולא כל מי שכלפי חוץ אינו אומר שהוא מאמין הוא לא ירא ה'. יש מצב ש"תופשי התורה לא ידעוני", ובית שני חרב למרות שלמדו הרבה תורה אבל לא בירכו בתורה תחילה.
הניסיון לחלק בין ציבורים יראי שמיים ובין כאלה שלא הוא לא אמיתי. באופן פרטי יש מדרגות והדבר מאוד תלוי מהיכן נובעים הדיבורים והמעשים בכל אדם ואדם. הדברים נכונים בכל דור ודור, ובמיוחד בתקופתנו. יש כאלה שמאמינים ויש כאלה שאינם מאמינים רק מן השפה ולחוץ.
בגלל הקושי בזיהוי הנכון של "יראוך", ראוי ורצוי שכל אחד יעסוק ביראת ה' שלו וילמד זכות על אחרים. מידת החיבור והקרבה תהיה לכולם. מכל אחד נלמד ונתחבר לדברים החיוביים והטובים שיש בו, ונתרחק מהדברים השליליים שבו. כך מפרש המלבי"ם את הפסוק בתהילים (קיט, סג): "ואני נעשיתי חבר לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך - שבכל חבורה של מצווה השתתפתי עמהם". נתחבר לכל חבורה שעושה מצווה. למי שעוסקים במצוות יישוב הארץ, למי שעוסקים בלימוד תורה, לאחרים שעוסקים בעזרה לזולת, וכן על זה הדרך. והאמת והשלום אהבו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
