ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
חלק א - דיני הקרבת המנחה
הקדמה על קרבן מנחה - תמיד קודש קודשים , ואכן הנשאר רק לכהנים זכרים בעזרה ליום ולילה. אך הקמיצה כמו בקדשים קלים - בכל העזרה.
א. האם ניתן לקמוץ בתוך ההיכל?
ר' אלעזר - כשירה . מקור - שני הבזיכין שנלקחים מלחם הפנים.
מקשה רב ירמיה מברייתא - "והביאה אל בני אהרן הכהנים, וקמץ משם מלוא קומצו...", מהמקום בו עמד הזר. והרי זר אסור בהיכל (ובן בתירא דורש אחרת).
תירוץ (רב ירמיה/רבי יעקב) - הברייתא לא באה לאפוקי מההיכל, אלא לרבות שאפשר בכל העזרה .
מה היינו חושבים?1. רק בצפון .
[הו"א - בניין אב מעולה .( פירכא - עולה כליל. אז נצרף את חטאת (פירכא - מכפרת) ואשם (פירכא כללית - מיני דמים).
2. רק בקרן דרומית מערבית
["והגישה אל המזבח" (ויקרא ב), "והרים ממנו בקומצו" (שם ו). לכאורה באותו מקום, לכן צריך "וקמץ משם"].
אגב- (מתחת לאמצע)
ב. האם ניתן לשחוט שלמים בהיכל? (בקדשי קדשים אין שאלה, כי צריך צפון).
רי"ח - כשר . מקור - "ושחטו פתח אוהל מועד", לא יהא טפל חמור מהעיקר .
מיתיבי - רי"ח בן בתירא צריך פסוק להתיר אכילת ק"ק בהיכל, וקשה למה לא למד מ"בחצר אוהל מועד יאכלוה" + לא יהא טפל חמור מהעיקר.
תירוץ - לגבי שחיטה - אומרים, לגבי אכילה - לא.
חלק ב - חטאת העוף
עושים את חטאת העוף בצפון.
א. מקור - היקש למנחה (שמגישים אותה לפינה הדרומית-מערבית).
המקור במנחה - ת"ק - שילוב של " לפני ה' " (מערב) ו" אל פני המזבח " (דרום).
(ור"א חולק וסובר שמגישים לדרום, כי המזבח בצפון וכך גם זה מול פתח ההיכל).
ב. A. הסיוג במשנה (לפי רב אשי) - את המליקה בדיעבד אפשר בפינה אחרת .
B. מזים על חצי תחתון, אך מיצוי בדיעבד אפשר גם בחצי עליון , כיוון שבדיעבד לא צריך כלל.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












