ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
(סו: במשנה – סח. במשנה)
א. בשיעור הקודם –
אם שינה בעבודת הקרבן: 1. במעשה (הדם: שבחטאת מיצה ובעולה היזה) או במיקום (של הדם – שעשה חטאת למעלה ועולה למטה) – פסול.
משנתנו – בכל המקרים האלו של הפסול – זה עדיין קדוש ומועלים בו (גם בקרבן פסול יש מעילה).
אבל – אם עשה עולת עוף לגמרי כמו חטאת (למטה, ולא הבדיל, והיזה) –
ר"א – פסול ויש מעילה, ר' יהושע – אין מעילה .
ב. למה לר' יהושע אין מעילה, והדיון ביניהם:
יש שני שלבים בהבנת ר' יהושע –
(1. עצם העשייה כקרבן אחר – מבטלת את המעילה. 2. העולה הופכת לחטאת.)
A. הבנה ראשונה – העשייה והמחשבה קרבן אחר – מבטלת את המעילה.
טענות ר"א ותשובות ר' יהושע (ומתוך זה – מיקוד הסברא):
במשנה:
1. קל וחומר מחטאת שעשה כעולה.
תשובה – רק כשכיוון לדבר שאין בו מעילה – אז אין מעילה.
2. קדשי קדשים שעשה לשם שלמים ובדרום – יש מעילה.
תשובה – רק כשכיוון לדבר שלגמרי אין בו מעילה (בשלמים יש מעילה באימורים).
בברייתא:
3. אשם ששחט לשם שלמים -
a. בצפון.
תשובה – דווקא כשגם עשה שינוי מעשה .
b. בדרום –
תשובה - שינוי מקום זה לא מספיק, צריך שינוי מעשה.
c. רבא – ר"א יכל להקשות – בשינוי בעלים (=שינוי עשה)
מכך שלא ענה לו כך, מכאן שהבין שבאמת סברת ר' יהושע היא אחרת:
B. הבנה שנייה – רב אדא ב"א – העולה הופכת לחטאת
ג. דיונים בהבנה השנייה (שהעולה הופכת לחטאת)
A. למה לא אומרים גם הפוך? (שהחטאת תהפוך לעולה).
1. אכן אומרים גם הפוך.
(ומשנים את דברי רי"ח מ"כך היא הצעה של משנה" ל"כך היא הצעה של כולה משנה").
2. רב אשי – לא אומרים הפוך, כי יש הבדל:
עולה הנעשית כחטאת – כיוון שעשה רק סימן אחד, זה כבר נהיה חטאת לפני שעשה בה משהו שיכול לעשותה עולה (שני סימנים). אך חטאת כעולה, הרי כבר עשה סימן אחד וכיוון לעולה אז כבר נפסל.
B. קושיות ממסכת קינים
1. שתי נשים, אחת עולה ואחת חטאת, ועשה אחת למעלה ואחת למטה – הכל פסול.
למה לא אומרים שהעולה תהיה חטאת?
דחייה – לא אומרים בשל אדם אחר.
2. כנ"ל, אך בקרבן שלה – שתי נשים שהביאו שלושה קינים:
רחל – ע,ע,ח. לאה – ח,ח,ע, כהן עשה חצי למעלה חצי למטה.
מתוכם –
קן מפורשת לגמרי : ע-רחל ח-לאה. פסול – כי ודאי טעה, ולא אומרים שהעולה תהפוך לחטאת בשל אחרה.
קן סתומה – לא פירש מה מה ולמי. – הדין – אחת לעולה לאישה אחת ואחת לחטאת לאחרת.
קן מופרשת אך לא למי (אחת עולה ואחת חטאת) – פסולה. – למה לא נאמר שמה שלמטה יהיה חטאת? קשה .
( C. ראיה שהמשניות שם כר' יהושע:
אישה ילדה + נדרה , וחייבת עולה וחטאת ללידה + עולה ועולה לנדר, והכהן עשה חצי למעלה חצי למטה -
| מין 1 | הסבר | 2 מינים | הסבר (יש גם ספק מה המין ה-1 שהיה למעלה) |
לא פרשה | 1 | חסר רק העולה שנעשתה למטה | 2 | לא יודעים איזה מין נעשה למעלה כדי שתשלים מאותו מין |
פרשה | 3 | מספק צריכה סה"כ 4 לנדבה, ורק 1 בסדר. | 4 | (גם ה-1 שהביאה לא טוב, כי אולי מהמין הלא נכון) |
פרשה וקבעה | 5 | גם ה-1 לא טוב, כי בא לבד, וגם החובה באה לבד, לכן 4 + 1 חובה | 6 | 4 + 2 4 כ"נל, ועוד אחד לחובה אך כיוון שלא יודעת מאיזה מין – צריכה 2. |
פרשה וקבעה, ולא זוכרת אם הביאה 2 מינים, והכהן לא זוכר מה עשה |
|
| 7, בן עזאי -8 | לפי התחלת המקרה – 6, בן עזאי – החטאת חייבת לבוא ממין העולה (ולחכמים – החטאת יכולה להיות ממין אחר, ויביא עולה מאותו מין). |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









