ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
(סו: במשנה – סח. במשנה)
א. בשיעור הקודם –
אם שינה בעבודת הקרבן: 1. במעשה (הדם: שבחטאת מיצה ובעולה היזה) או במיקום (של הדם – שעשה חטאת למעלה ועולה למטה) – פסול.
משנתנו – בכל המקרים האלו של הפסול – זה עדיין קדוש ומועלים בו (גם בקרבן פסול יש מעילה).
אבל – אם עשה עולת עוף לגמרי כמו חטאת (למטה, ולא הבדיל, והיזה) –
ר"א – פסול ויש מעילה, ר' יהושע – אין מעילה .
ב. למה לר' יהושע אין מעילה, והדיון ביניהם:
יש שני שלבים בהבנת ר' יהושע –
(1. עצם העשייה כקרבן אחר – מבטלת את המעילה. 2. העולה הופכת לחטאת.)
A. הבנה ראשונה – העשייה והמחשבה קרבן אחר – מבטלת את המעילה.
טענות ר"א ותשובות ר' יהושע (ומתוך זה – מיקוד הסברא):
במשנה:
1. קל וחומר מחטאת שעשה כעולה.
תשובה – רק כשכיוון לדבר שאין בו מעילה – אז אין מעילה.
2. קדשי קדשים שעשה לשם שלמים ובדרום – יש מעילה.
תשובה – רק כשכיוון לדבר שלגמרי אין בו מעילה (בשלמים יש מעילה באימורים).
בברייתא:
3. אשם ששחט לשם שלמים -
a. בצפון.
תשובה – דווקא כשגם עשה שינוי מעשה .
b. בדרום –
תשובה - שינוי מקום זה לא מספיק, צריך שינוי מעשה.
c. רבא – ר"א יכל להקשות – בשינוי בעלים (=שינוי עשה)
מכך שלא ענה לו כך, מכאן שהבין שבאמת סברת ר' יהושע היא אחרת:
B. הבנה שנייה – רב אדא ב"א – העולה הופכת לחטאת
ג. דיונים בהבנה השנייה (שהעולה הופכת לחטאת)
A. למה לא אומרים גם הפוך? (שהחטאת תהפוך לעולה).
1. אכן אומרים גם הפוך.
(ומשנים את דברי רי"ח מ"כך היא הצעה של משנה" ל"כך היא הצעה של כולה משנה").
2. רב אשי – לא אומרים הפוך, כי יש הבדל:
עולה הנעשית כחטאת – כיוון שעשה רק סימן אחד, זה כבר נהיה חטאת לפני שעשה בה משהו שיכול לעשותה עולה (שני סימנים). אך חטאת כעולה, הרי כבר עשה סימן אחד וכיוון לעולה אז כבר נפסל.
B. קושיות ממסכת קינים
1. שתי נשים, אחת עולה ואחת חטאת, ועשה אחת למעלה ואחת למטה – הכל פסול.
למה לא אומרים שהעולה תהיה חטאת?
דחייה – לא אומרים בשל אדם אחר.
2. כנ"ל, אך בקרבן שלה – שתי נשים שהביאו שלושה קינים:
רחל – ע,ע,ח. לאה – ח,ח,ע, כהן עשה חצי למעלה חצי למטה.
מתוכם –
קן מפורשת לגמרי : ע-רחל ח-לאה. פסול – כי ודאי טעה, ולא אומרים שהעולה תהפוך לחטאת בשל אחרה.
קן סתומה – לא פירש מה מה ולמי. – הדין – אחת לעולה לאישה אחת ואחת לחטאת לאחרת.
קן מופרשת אך לא למי (אחת עולה ואחת חטאת) – פסולה. – למה לא נאמר שמה שלמטה יהיה חטאת? קשה .
( C. ראיה שהמשניות שם כר' יהושע:
אישה ילדה + נדרה , וחייבת עולה וחטאת ללידה + עולה ועולה לנדר, והכהן עשה חצי למעלה חצי למטה -
| מין 1 | הסבר | 2 מינים | הסבר (יש גם ספק מה המין ה-1 שהיה למעלה) |
לא פרשה | 1 | חסר רק העולה שנעשתה למטה | 2 | לא יודעים איזה מין נעשה למעלה כדי שתשלים מאותו מין |
פרשה | 3 | מספק צריכה סה"כ 4 לנדבה, ורק 1 בסדר. | 4 | (גם ה-1 שהביאה לא טוב, כי אולי מהמין הלא נכון) |
פרשה וקבעה | 5 | גם ה-1 לא טוב, כי בא לבד, וגם החובה באה לבד, לכן 4 + 1 חובה | 6 | 4 + 2 4 כ"נל, ועוד אחד לחובה אך כיוון שלא יודעת מאיזה מין – צריכה 2. |
פרשה וקבעה, ולא זוכרת אם הביאה 2 מינים, והכהן לא זוכר מה עשה |
|
| 7, בן עזאי -8 | לפי התחלת המקרה – 6, בן עזאי – החטאת חייבת לבוא ממין העולה (ולחכמים – החטאת יכולה להיות ממין אחר, ויביא עולה מאותו מין). |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
