ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
לפיכך ביאר, ודקדק מהפסוקים שהנרות (בהם נותנים השמן והפתילה) היו מנותקים מגוף המנורה. ובכל פעם שהטיב הנרות היה שולפם מעל המנורה מנקה אותם ומחזירם למקומם ומדליק הנרות בזמן ההדלקה. נמצא שבכל יום היה בונה את המנורה מחדש, בזה ששם את הנרות על מקומם במנורה, לאחר שפירקם. שזו חנוכת המנורה בכל יום, לעומת מעשה הנשיאים שהיה חד פעמי. ולכן נאמר דבר שזה ציווי הטבה והדלקה. ואמרת דבר המיישב דעת אהרן.
ובתוך דבריו, אור החיים, תמה על דברי הגמ' (מנחות פח ב) דפליגי תנאי אם הנרות היו מחוברים לגוף המנורה, דאיכא למאן דאמר שהיו מחוברים. ואילו בפסוקים רואים שהיו נפרדים. א. שכשהזכיר הכתוב מעשה המנורה לא נאמר שהיו הנרות אל מול פני המנורה. ואם הנרות הם חלק ממעשה המנורה, היה צריך הדבר להתפרש במצות עשיית המנורה. ב. מהנאמר (במדבר ד, ט), ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה וגו', נלמד שהנרות אינם חלק אחד מהמנורה, כי אם הם חלק אחד ממנה, כיון שנאמר לכסות המנורה כלול בה כולה ומדוע צריכה תורה לפרט נרותיה, אלא שמע מינה שאינם מחוברים בה. ובכל זאת ציותה תורה לכסות הנרות עם המנורה, כמו מלקחיה ומחתותיה וכלי שמנה, הנזכרים באותו פסוק. עכ"ד.
אכן הכל מודים שמעשה הנרות היה שונה מגוף המנורה, לחד מאן דאמר, היו הנרות מופרדים מהגוף, ולמאן דאמר השני, של פרקים היו הנרות, שהיה ניתן לכופף את הנרות כלפי מטה כדי שיוכלו להטיב אותו ולקנחם היטב. כמבואר במנחות שם. שנמצא שהכל מודים שהנרות היו שונים מגוף המנורה שהיתה יציקה אחת. לפיכך כתבה תורה מפורש לכסות בכיסוי תכלת גם את הנרות, דאם לא כן היינו חושבים שאת הנרות אפשר להשאיר מחוץ לכיסוי (לפי שהכיסוי בא למנוע מלראות את כלי הקודש, כמו שנאמר, ולא יבואו לראות כבלע את הקדש (שם ד, כ). וכיון שהנרות שונים מגוף המנורה נחשוב שהם פחותים בקדושתם מגופה ואין צריך לכסותם). ולכן לא כתבה תורה, במצות עשיית המנורה, עשיית הנרות אל מול פני המנורה, כיון שהיו של פרקים, ניתן להטותם לכל צד שירצה. בפרשתנו, שנצטווה אהרן להדליק הנרות, נאמר לו כיצד להטות הנרות בשעת הדלקתן.
ועוד, עיקר דבריו, שכתב, שבכל יום היתה כעין חנוכת המנורה, אינו מובן. כי ביום הראשון של ההדלקה שמו את הנרות על מקומם ובזה נגמרה מלאכת המנורה וחנוכתה, מה שביום השני חזרו והורידו הנרות ושמו שוב, אינו נחשב לחידוש המנורה. וכעין ראיה לכך מהלכות שבת (אורח חיים סימן שיז, סעיף ב ובמשנה ברורה שם). שנתבאר שם, שהמטיל שרוך בנעל חדשה פעם ראשונה בשבת, חייב חטאת, דהוי מלאכת הנעל. אך אם הוציאו את השרוך ושמו אחר, מותר, כיון שהנעל כבר נגמרה. למדנו שמה שצריך תיקון חוזר, אינו נחשב לעשיה חדשה. והוא הדין לענין החזרת הנרות למקומם במנורה, שאינה חנוכת המנורה.
לפיכך נראה לבאר באופן אחר, שהנה בתחילת פרשת אמור (ויקרא כא, א) נאמר, אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם וגו'. אמור ואמרת שנה הכתוב לשון אמירה פעמיים. וכאן נאמר דבר ואמרת דיבור ואמירה. וכבר נתבאר בדברנו שם בעזרת השם יתברך, שדיבור היא פניה וקשר בין אחד לשני ואילו אמירה היא דיבור לשם ביטוי הדבר הנאמר, ולאו דוקא לאוזן שומעת. וכך היא מצות תלמוד תורה, שיש בה מצוה ללמד לבנו שהיא כעין דיבור. כנאמר במסכת ברכות (ו, א):
"ומנין לשנים שיושבים ועוסקין בתורה ששכינה עמהם, שנאמר (מלאכי ג, טז), אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע".
הרי ששנים לומדים זה עם זה הם מדברים איש אל רעהו. ויש בלימוד תורה גם מצוה ללמוד בעצמו, ואף בה יש יתרון למי שמוציא בשפתיו (כמבואר במדרש דברים רבה ח, ד).
והנה גרסינן במסכת ברכות (ח, א):
"דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא, מיום שחרב בית המקדש אין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד".
וכתב מהרש"א שם, דבזמן שבית המקדש קיים היתה שם לשכת הגזית שמשם יוצאת הלכה פסוקה על פי סנהדרין, ועמהם בודאי השכינה שרויה. ועכשיו כשחרב בית המקדש, אותן ארבע אמות של הלכה שכל תלמיד חכם קובע לו בתלמוד, היא תחתיה להיות השכינה עמו. ע"כ. משמע שחשיבותו של המקדש בהשראת השכינה שבו, על ידי סנהדרין היושבים בלשכת הגזית ומשם יוצאת הלכה פסוקה לכל ישראל.
ולכאורה תימה, הן במקדש מקריבין קרבנות שהן כפרה על ישראל, ושם עיקר עבודת ה', ומדוע לא אמר מהרש"א, שזה יחודו של המקדש. ורק כאשר המקדש חרב נשארו ארבע אמות של הלכה.
אלא יש ללמוד מכאן שלימוד תורה והוראה נכונה, היא העיקר, וממנה באה השראת השכינה בישראל, וכל המקדש והכלים שבו, והעבודה הנעשית בו, אינן אלא להיות מכשירים לכפר על ישראל ולהעלותם להיות ראויים לשפע רוחני אלהי עליון הבא לאדם מישראל כאשר הוא לומד תורה ומדבק בה. ועל אחת כמה וכמה כאשר יש הלכה פסוקה אחת לכל ישראל, דבר שישראל זוכים לו בהיות המקדש.
וכן נראה מהקדמה לספר החינוך שכתב הרא"ה, שזה לשונו בהמשך דבריו, שנבחרה ירושלים, ועל כן נבחרה להיות משכן התורה ומקום העבודה וממנה יתברך כל כדור הארץ, כי שם ציוה ה' את הברכה. ע"כ. הרי שירושלים מקום המקדש, ראשית היא מקום משכן התורה ואחר כך מקום העבודה.
ובכל זאת גם כל תלמיד חכם בארבע אמותיו, השכינה שורה עמו, אף על פי שחביריו חלוקים עליו והם מפרשים את התורה שונה ממנו, והלכה נקבעת כמותם שהם הרבים, אך הוא ואנשי מקומו הכפופים להוראתו, צריכים לעשות כמותו. לפיכך נקראת הלכה זו בארבע אמותיו, שאינה מתפשטת לכל ישראל, לעומת הוראת הסנהדרין שבלשכת הגזית שהוראתם אינה מצטמצמת לארבע אמותיהן אלא נפרסת בכל ישראל.
המזבח שעליו מקריבים את הקרבנות מכפר על ישראל ומכשיר אותם להיות כלי קיבול לתורה. ואילו העלאת האש במנורה והטבת הנרות, היא משיכת כוח התורה מעולמות עליונים לאדם הגשמי והטבתו להיות מוכשר להתעלות רוחנית עליונה של התורה. אהרן שהוא ראש הכהנים מחונן בסגולה זו במיוחד כמו שאמר הנביא מלאכי (ב, ז) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו. ואף במדבר בהיות ישראל בישיבתו של משה, אהרן ובניו הכהנים, היו ראשי המעבירים את התורה לעם, כמבואר במסכת ערובין (נד, ב הובא ברש"י שמות לד, לב) לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא דבר אל אהרן ואמרת אליו הטבת הנרות והדלקתן במנורה קשורה לדבור ואמירת התורה, ועל כן היא גדולה מחנוכת המזבח של הנשיאים.
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בחנויות הספרים או בטלפונים: 9972675 02. 7507159 050. או באימייל [email protected]
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מכינים תה בשבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שופר
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה משווים את העצים לצדיקים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
