- שבת ומועדים
- שמחת תורה
אנו מכירים את הפן האוניברסלי של חג הסוכות, שבמהלכו מקריבים בבית המקדש שבעים פרים "כנגד שבעים אומות, לכפר עליהם", כדברי חז"ל (סוכה נה, ב וברש"י), ומפטירים בנבואת זכריה: "והיה כל הנותר מכל הגויים הבאים על ירושלים ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחוג את חג הסוכות". יש כאן איזו הזמנה לאומות העולם להשתתף בשמחת החג. אבל יום שמיני עצרת מצטייר בכיוון ההפוך: יום שבו מקריבים פר אחד, כפי שמסבירים חז"ל: "פר יחידי למה? כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה". על כן שמיני עצרת הפך להיות גם שמחת תורה – כי כאשר אנחנו לבד עם הקב"ה, הכי מתאים לשמוח בתורה הקושרת בינינו, כפי שאנו מברכים "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". אם כן נראה לכאורה כי התורה היא לנו בלבד, ואין לזרים לטעום מטובה.
אולם הנביאים חוזרים ואומרים כי התורה עצמה עתידה להתפשט ולהגיע, בדרך מסוימת, אל כל האומות. זהו חלק עיקרי בחזון של ימות המשיח, הכולל לא רק את גאולת ישראל אלא "לתקן עולם במלכות ש־די"! עם ישראל ודאי נמצא במרכז, אך סביבו חגים שבעים פרים במעגל אוהב, כמו שהכרזנו בחגיגיות בתפילות הימים הנוראים: "ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' א־לוהי ישראל מלך ומלכותו בכול משלה". כך גם מתואר המשיח כמי שמביא את דבר ה' לכל בני האדם, ככתוב בפסוקים שהובאו קודם: "ויורנו מדרכיו... ושפט בין הגויים" כאשר הכוונה למלך המשיח, וכמו שמתאר הרמב"ם את תקופתו ואישיותו של המשיח "ויבואו כל הגויים לשומעו" (הלכות תשובה פ"ט). בכך משלים המשיח את משה רבינו, "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" – משה הביא את התורה לישראל, "בישראל כמשה", והמשיח יביא את התורה לעולם כולו, כמו שמפרש הרלב"ג.
לצאת מהמרחב המוגן
גם יום שמיני עצרת יכול להתפרש בצורה הבאה, כמעט הפוך ממה שמקובל: לעומת הסוכה שמהותה הגנה ושמירה, הרי שמיני עצרת מבטא את החזון העתידי שבו אין צורך להתכנס במרחב מוגן, כי דבר ה' מגיע לכל מקום ולכל אדם. כך מפרש רבי יוסף סאמיגה, מגדולי ישראל לפני ארבע מאות שנה, בספרו מקראי קודש: "הסוכה מורה כעניין הבורח מאויביו שבא להינצל במבצר עוז ומגדל, שאנו ניצולים מהמזיקים והמקטרגים ושעבוד גלות בהיותנו בורחים ונסים ממקומות ממשלתם", ואילו שמיני עצרת "הוא רמז לעתיד שיהפוך אל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'... ולא יהיה בשום מקום לא שטן ולא מזיק ולא פגע רע. לכן צריך האדם לצאת מהסוכה והיוצא מהסוכה לגמרי נחשב לו כמקדש שמו ברבים". בסוכות מקריבים אומנם שבעים פרים, אבל אנחנו חוסים בצל ה' הפורס עלינו סוכת שלום מכל צרה וצוקה, מאותם פרים הרוצים כעת להשמידנו, "סבבוני פרים רבים". אבל בחג העתידי, שמיני עצרת, אנו פורצים את גבולות הסוכה ויוצאים עם ספר התורה לרחובה של עיר, בשירה "כי מציון תצא תורה" ובאמונה שלמה כי התורה שניתנה לנו תאיר לבסוף לאנושות כולה.
זו אכן מהפכה. אנו רגילים להסתייג מללמד תורה למי שאינו יהודי, והנה מתברר שבחזון המשיחי התורה מצליחה לצאת מעבר לגבול ישראל. השאלה הגדולה היא מתי מגיע הזמן לזה, ואיך הדבר מתרחש.
בכך עוסק הספר החדש של הרב יצחק גינזבורג שליט"א, 'המהפכה הרביעית' (הוצאת גל עיני תשפ"ה). הרב גינזבורג פורס ארבע מהפכות בלימוד התורה, החל מכתיבת התורה שבעל פה, לאחר שבתחילה הדבר היה אסור, "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב"; דרך האישור ההלכתי למעמד הרבנים ומורי התורה המתפרנסים בכבוד מהציבור, בהיתר שביסס מרן רבי יוסף קארו; דרך לימוד התורה לנשים, כפי שנעשה בדורות האחרונים, עד וכולל היום הזה. לבסוף מצוינת המהפכה של הבאת התורה לאומות העולם, בסימן הפסוק "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעובדו שכם אחד". המהפכות הללו נוצרות בפועל מתוך כורח המציאות, כמו ההכרח לכתוב תורה שבעל פה כדי "שלא תשתכח התורה", אבל באמת הן מעלות אותנו לקומה חדשה, כאשר התורה הולכת וכובשת את העולם.
הגיע זמן מהפכה
החידוש הגדול הוא שאכן מגיע זמנה של אותה מהפכה רביעית. עלינו לחשוף ולפתח את החזון האוניברסלי שיש בתורה, לדבר בפירוש על העתיד הטוב של אנושות המאמינה בה' אלוקי ישראל ובתורת משה והשואבת ערכי צדק ויושר מהמקור האלוקי, וכבר היום לחתור לקראת העתיד הזה. הלוא הקומה הרוחנית של האדם היום אינה מסתפקת בהתגדרות בתוך גבולות העם־הלאום, הוא הפך להיות קוסמופוליטי, אזרח העולם הגדול. בעם ישראל במיוחד: תהליך שיבת ציון מחזיר אותנו אל הפוליטיקה העולמית, כמדינת לאום המשחקת במגרש הבין־לאומי. במצב הזה, אם נתעלם מהשליחות הגדולה שלנו להביא את דבר ה' לעולם, הרי אנו מועלים בשליחותנו, בתפקידנו במרוץ השליחים ההיסטורי המעביר את לפיד האמונה מאברהם אבינו מדור לדור. הבשורה הבין־לאומית של התורה היא גם המפתח לחיבור אמיתי בתוכנו, בין הכוחות שעיניהם נשואות החוצה אל העולם הגדול לכוחות שעיניהם ומעיינם פנימה אל סגולת ישראל, חיבור "הניידים והנייחים" אם תרצו.
בשמחת תורה לפני שנה תמימה נשפך דמנו בחמת רצח אכזרי, והנה אנו נקהלים לעמוד על נפשנו. המלחמה הזאת היא ודאי חבלי משיח, וייתן ה' שכבר יצאנו ידי חובת הצרות, ומכאן ואילך תהיה הגאולה בחסד וברחמים. לענייננו, המלחמה עצמה מבררת בין טוב לרע כשהיא מכריחה את כל העמים לנקוט צד כלפי ישראל, לנו או לצרינו. דווקא עכשיו עלינו לומר בקול את הבשורה האוניברסלית של התורה והאמונה, ולתת כלי ביטוי לכל הטובים בבני האדם, בדרך "לעובדו שכם אחד".
הכותב הוא תושב אלון מורה, עורך ספרי הרב יצחק גינזבורג
מתוך העיתון 'בשבע'
איך עושים קידוש?
מה הייעוד של תורת הבנים?
סוד ההתחדשות של יצחק
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
ענייני כשרות המצויים
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
איך ללמוד גמרא?
משמעות המילים והדיבור שלנו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מתנות בחינם
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
חשיבות פרטי המצוות
פרק ב' פסקה ז' , פרק ג' פסקה א
הרב משה בר ציון | כ"ח חשוון תשפ"ה
תפקיד הגלות- חיזוק הקשר של ישראל לקב"ה
אורות ישראל פרק ו' פסקה א'
הרב ש. יוסף וייצן | ל' חשוון תשפ"ה
מידת הזריזות חלק א'
פרק ו'
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | א' כסליו תשפ"ה
