ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שמחת תורה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
שמחת תורה מאששת את אמונתנו ברציפות היהודית ואת האמונה הבלתי מעורערת שלנו באלקיות התורה שנתן משה לעם ישראל בהר סיני. ביסודו של דבר, אופן חגיגת החג הזה נוצר על ידי עם ישראל עצמו. זהו חג שופע מנהגים וניואנסים שהתפתחו במשך הדורות והפכו לטקסים מקובלים. כאן, בארץ-ישראל, אשר שמחת תורה ושמיני עצרת מתרחשים באותו היום, שמחת תורה, החג העממי, דוחק כמעט לגמרי את רגליו של שמיני עצרת, החג התנ"כי וההלכתי, במחשבה ובמעשה. זאת דוגמה מעשית לכך שלפעמים המנהג היהודי שמבוסס על אהבה וחיבור חזק לתורה מנצח כביכול לפעמים את המצווה התורנית עצמה.
מה שהופך את שמחת תורה לחג כה מיוחד הוא העובדה שאנחנו מתחילים לקרוא את התורה מההתחלה מיד, כך שאין שום פער בין לימוד התורה למסירות שלנו אליה. זה נכון בדרך כלל לגבי כל טקסי ה"סיום" בחיים היהודיים, שבהם השלמת מסכת אחת מיד מובילה להתחלת לימודה של המסכת הבאה.
במציאות, קריאת התורה מסתיימת בנימה עצובה לכאורה, מפני שהחלק האחרון של הקריאה מתאר לנו בצורה חיה את מותו של משה רבנו הגדול. הוא לעולם לא ייכנס לארץ-ישראל אלא רק יראה אותה מרחוק. הדור שלו שימש רועה ארבעים שנה הלך לעולמו, בניו לא יירשו את תפקידו, ועם מתת הנבואה שקיבל, משה יודע על הבעיות הקשות שאיתן יצטרך עמו האהוב להתמודד במסעו הארוך בהיסטוריה אל ייעודו. עם זאת, השמחה על כך שיש תורה לעם ישראל מתגברת על תחושת הזאת. כל זמן שהמילים והאידיאלים של משה עדיין חיים בעם היהודי, יש סיבה טובה לשמוח, משום שפירוש הדבר שלא איבדנו את דרכנו ושהנצחיות של משה ועם ישראל מובטחת.
אומות העולם נוטרות לנו טינה על כך שאנחנו מצליחים לשמוח ולחיות חיים רגילים ופוריים גם בתנאים איומים ובמצוקה נוראה. ראו לדוגמה את סיפור השער השערורייתי של המגזין "טיים" על כך שישראל אינה רוצה בשלום רק מפני שאנחנו מנסים לחיות כאנשים רגילים וליהנות מהחיים. הרעיון האבסורדי והמרושע הזה נשמע גם במאמר המערכת של רוג'ר כהן (כהן הוא יהודי חצר מתבולל בארמון "הניו יורק טיימס" שכותב מאמרי מערכת למגזין דרך קבע). הוא מקשקש ואומר שהעובדה שאנחנו מגדלים את ילדינו, שומרים על שפיותנו ומפרנסים את משפחותינו מקבלת עדיפות על פני היענות לתביעות הבלתי הגיוניות של סאיב עריקאת ומחמוד עאבס.
שמחת תורה באה ללמד אותנו שאנחנו צריכים לשמוח כשאנחנו מסוגלים לשמוח ולחגוג את קיומנו ואת ההישגים שלנו גם כשהמצב איננו מושלם או כפי שהיינו רוצים שיהיה. סיום קריאת התורה הוא עניין של קיום וכך גם כל החיים היהודיים.
תיאור מותו של משה בתורה נועד להדגיש לנו את העובדה שהיהדות מתנגדת לפולחן אישיות. גם כשהיהודי הגדול ביותר, משה רבנו, כפי שהתורה עצמה מתארת אותו במילותיה האחרונות, הולך לעולמו ומשאיר אותנו אבלים ולבד, אנחנו לא מתאבלים בהפרזה ובוודאי לא נכנעים לייאוש. מותר לנו להמשיך לשמוח מפני שהתורה הנצחית עדיין קיימת בקרבנו, חזקה וחיונית. מבחינתנו המשחק לא נגמר לעולם. אנחנו סובלים ונופלים, אבל לעולם איננו מובסים. זה הכוח שהתורה מעניקה לנו וזה המקור לשמחה הגדולה בחגיגות של סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש השנה, ומי ייתן וכך יהיה בכל שנה ושנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שופטים 'ואמרתה אשימה עלי מלך' - מינוי מלך לכתחילה או בדיעבד
האם יש מצווה למנות מלך? ומדוע שמואל הנביא ראה בחומרה את בקשת ישראל למלך?
רביבים בין דין תורה לביטחון המדינה
מעבר לצורך לשפוט על פי משפטי התורה, צריך שגם הדיינים יהיו דייני ישראל |בתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים 'ערכאות של גויים', ואסור לדון בפניהם | אין לשום שלטון סמכות לבטל באופן גורף את המצווה לדון בדין תורה בפני דייני ישראל | מאידך, אין להחיל על מי שתומך במערכת המשפט החילונית את דבריו החמורים של הרמב"ם | על לומדי התורה והמשפטנים מוטלת חובה גדולה ללבן לעומק את משפט התורה | לא מעט החלטות משפטיות פגעו בהרתעה כלפי האויב וביכולת של צה"ל להגן על ישראל ולנצח את האויב
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת שופטים
מה הטעם שיש מִצְוָה בַּשֵּׁבֶט לָדוּן אֶת שִׁבְטוֹ. לָא מַשְׁכַּחַתְּ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דְּמוֹרֵי אֶלָּא דְּאָתֵי מִשֵּׁבֶט לֵוִי אוֹ מִשֵּׁבֶט יִשָּׂשכָר. א"כ איך אפשר למנות משאר שבטים. עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים - עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים. מה ההבדל בין שְׁנַיִם לבין שְׁנֵי. ומדוע שינה ביניהם. חמשה דברים מועיל עדות עד אחד – וסימן לדבר אֶפְשְׂעָה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
