ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - כהונת משה רבינו
א. רב - משה רבינו נשאר כהן אחרי ימי המילואים
A. קושיות:
1. מזה שר"ש ור"ש הקשו על ר' נחמיה שיתנו לפנחס לאכול ולא למשה, מכאן שלא היה כהן.
דחיה - היה כהן אך היה טרוד.
2. בברייתא - מצינו שבקדשי קדשים זר אוכל. מתי - לכאורה הכוונה למשה.
דחייה - הכוונה למנחה בבמה, שנאכלת על ידי זר.
3. משה לא יכל להסגיר את מרים כי היה זר .
דחייה - אולי זה רק לעניין צרעת, שצריך אהרן וזרעו.
4. אהרן היה כהן ומשה מלך.
דחייה - משה היה גם מלך ( וגם כהן).
B. זאת מחלוקת תנאים
האם היתה תוצאה מעשית מחרון האף של ה, והאם משה נשאר כהן:
ר' יהושע - כאן לא היתה תוצאה.
לא נשאר כהן -
ר"ש - היתה תוצאה - שמשה לא נשאר כהן.
חכמים - מראש לא היה אמור להישאר כהן.
נשאר כהן -
יש אומרים - החרון אף גרם שזרעו לא יהיו כהנים (2 פסוקים).
ב. האם תמיד לחרון אף יש תוצאה מעשית?
A. והרי משה יוצא בחרון אף בלי תוצאה.
ר"ל - סטר לפרעה.
B. צריך לומר שלר"ל לא צריך לכבדו ולרי"ח כן,
(ואכן - רי"ח למד מזה שאליהו רץ לפני אחאב - לעולם תהא אימת מלכות עליך).
ג. מלכותו של משה -
A. עולא - ביקש להיות מלך (הלום) ולא קיבל.
קשה מהברייתא שנקרא מלך.
תשובה - הכוונה שביקש גם לזרעו ולא קיבל.
B. למה אצל שאול כתוב הלום?
1. בנו מלך אחריו. 2. מלכותו היתה אמורה להימשך אך נפסקה כי הגיס דעתו.
חלק ב - המשך ביאור המשנה
(ע"א נקודותיים למטה)
א. מקור שבעל מום חולק -
ריבוי פסוקים המתירים לו לאכול, סיכום 3 ברייתות:
היתר האכילה - ויקרא כא,כב - "לֶחֶם אֱלֹקיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן-הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל".
חלוקה - ויקרא ו,יא - " כָּל -זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכְלֶנָּה" (לגבי מנחה)
גם בע"מ מעיקרו - ויקרא ו,כב - " כָּל -זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אֹתָהּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא" (לגבי חטאת).
לבעל מום עובר/לא עובר - ויקרא ז,ו - " כָּל -זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכְלֶנּוּ" (לגבי אשם).
[רב ששת - החידוש לבע"מ קבוע (חמור יותר), רב אשי - החידוש לבע"מ עובר (אולי על קבוע התורה חסה, אך על עובר - שיחכה שיעבור (כמו טמא)].
ב. כל שאינו ראוי לעבודה אינו חולק
מקור - "הכהן המחטא אותה יאכלנה " (ויקרא ו,יט, לגבי חטאת).
A. מה הקריטריון לזכאים לחלוקה
בפשט - - תלוי בעבודה.
קשה: 1. בעל מום חולק. 2. נדייק - מי שראוי לעבודה כן חולק (והרי טמא בקרבן ציבור עובד ולא חולק).
תשובות:
1. תלוי באכילה.
פותר את קושיא 1 + 2.
אך עכשיו 2 קשה מחדש - קטן אוכל ולא חולק. תשובה - לא צריך לדייק הפוך.
2. תלוי בעבודה.
קושיא 2 - לא נדייק.
קושיא 1 (בע"מ) - יוצא דופן.
B. ראוי בשעת הקטר חלבים
1. האם צריך להיות ראוי -
ממשנתנו - לא (כתוב רק שראוי בשעת זריקת הדם)
אבא שאול - צריך להיות טהור גם בשעת ההקטר.
2. בעי רב אשי - לפי אבא שאול - האם צריך רצף? תיקו.
C. למה יש שני פסוקים (חטאת ומנחה)?
1. בחטאת (כאמור) - "הכהן המחטא אותה יאכלנה ", 2. במנחה - "לכהן המקריב אותה לו תהיה". 3. שלמים - "לכהן המקריב את דם השלמים לו יהיה".
הקדמה לצריכותא - לגבי הקרבת קרבן פרטי יש הבדל - בחטאת הכהן המקריב מקבל את הבשר, במנחה לא. (שתי זויות הסתכלות: מצד הכהן המקריב - חטאת>מנחה. מצד כהנים אחרים - מנחה>חטאת).
ממילא:
a. אם היה כתוב רק בחטאת -
ניתן היה לטעון למנחה שלא בקל וחומר (בהנחה שחטאת>מנחה - מצד הכהן המקריב), אם בחטאת טבו"י לא חולק כל שכן במנחה.
דחייה - (את אותו כוח ניתן להפנות לכהנים הטהורים), דווקא בחטאת לא - כי גם לשאר הכהנים יש כוח, אך אולי במנחה כן?
לכן צריך פסוק במנחה.
b. ולהפך - אם היה כתוב רק במנחה -
ניתן היה לטעון לחטאת שלא בקל וחומר (בהנחה שמנחה>חטאת) - אם במנחה לא חולק, כש"כ בחטאת.
דחייה - (את אותו כוח ניתן להפנות לכהנים הטהורים), דווקא במנחה לא - כי גם לשאר הכהנים יש כוח, אך אולי בחטאת כן?
לכן צריך פסוק בחטאת.
c. אם היה כתוב רק חטאת ולא שלמים -
ניתן היה לטעון לשלמים שלא בקל וחומר (חטאת>שלמים - שכהנים מקבלים כל הבשר) - אם בחטאת לא, כש"ש שבשלמים.
דחייה - (דחייה אחרת משני המקרים האחרים) - שלמים>חטאת - (שמחלק לבני נשיו ועבדיו).
לכן צריך פסוק בשלמים.
למה לא הוזכר מקרה דומה של בכור -
ניתן היה לטעון לבכור שלא בקו"ח מחטאת (בהנחה ש בכור>חטאת בזה שהכהן נותן לנשיו ועבדיו) - מזוית הכהן הטהור - אם בחטאת טבו"י לא מקבל, קל וחומר בבכור.
ודחייה - (את אותו כוח יש להפנות לכהן הקריב) - שבבכור כן יקבל.
ואז נביא פסוק שלא מקבל - "את דמם תזרוק על המזבח... ובשרם יהיה לך".
ואידך - דחיית הפסוק - לא כתוב שמי שמקריב מקבל.
ממילא - כאן באמת מקבל.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מי צריך את הערבה?
איך ללמוד אמונה?
איך עושים קידוש?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תיקון ימי השובבי"ם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
