ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- לאמיתה של תורה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
נכון להיום, באנו להיות תלמידים של הרב הגדול הגאון רבנו ראש הישיבה הרב דוב ליאור. סִפְּרו לנו שמורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל היה שר בשמחת התורה: דוב "לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף" (תהלים קיט, עב).
חז"ל הגדירו שגדולתם של תלמידי חכמים נמדדת 'בחכמה ובמניין', ויש מהראשונים שכתבו ש'מניין' הכוונה למניין התלמידים. נמצא שזה סדר הדדי כזה, הרב מְגַדֵּל את התלמידים, התלמידים מתגדלים מהרב ומגדלים את הרב 'ומתלמידי יותר מכולם' (תענית ז.).
ראוי להבין: כל מה שהולך ונעשה לנגד עינינו הוא סדרה של בירורים לעניינה של תורה. הקב"ה מעביר אותנו בירורים על גבי בירורים על מנת שיהיה מבורר קודם כל בתוכנו פנימה, ואנחנו מאמינים שמתוך בתי המדרש ומתוך ההתעוררות הפנימית דברים הולכים ונבנים בכלל ישראל.
המאור הגדול שהאיר לנו את המשנה הסדורה של עניינה של תורה במדינה, כהמשך ממרן הרב זצ"ל, היה כמובן מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל שחווה את תקומתה של המדינה והאיר את עניינה מתוך התורה.
כיון שאנו נמצאים ימים ספורים אחרי מועד עלייתו לגנזי מרומים של רבנו הגדול הרב צבי יהודה זצ"ל, והחודש אנחנו נכנסים לשנת השלושים להעלותו מעימנו, אני ממליץ לכולנו, לרבנן ותלמידהון, לנצל את החודש הזה, את הימים האלה, ואת כל השנה הקרובה – להידבק בו יותר ויותר, ולהכתיב לעצמנו עיון וההעמקה בתורה המפוארה, שידעה להרכיב את הדברים זה על גבי זה, וזה בתוך זה ולשזור משזרת נפלאה של משניות הגאולה, המורכבות והמסובכות – וע"י כך יתבררו בעז"ה הדברים.
וכבודה של תורה שלשמה אנו מתכנסים עכשיו עמדה בראש מעייניו של רבנו.
ואלו דבריו 1 בכינוס לכבודה של הרבנות הראשית, לעומת ניסיון להצר את צעדיה:
"הרבנות הראשית לישראל נקראה במלא תפארתו של קדוש השם והארת נשמתה של תקומת ישראל ותחייתה בדבר קדשו. לפיכך צריך שיאמר מכאן ברור בכל התוקף והעוז והאומץ כי דווקא מתוך כל מלוא אמונתנו ודבקותנו בעניין האלהי של מדינת ישראל וממשלת ישראל, מתוך ידיעתנו והכרתנו הנאמנה בראיית אמת את יד ד' הנטויה עלינו בהופעת הקץ המגולה כדברי חכמינו זכרונם לברכה: 'וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא' (יחזקאל לו, ח; סנהדרין צח.) בשכלולו של יישוב הארץ וקיבוץ בניה שבי הגלויות לתוכה, לתפארת תקומתה של האומה הישראלית ורבונותה הממשלתית בארץ חייה,"
בשיעור, בלימוד, צריך ללמוד פה כל מילה. כרגע, הרושם הכללי של הדברים מאוד ברור:
"דוקא מתוך כך מתגלה כל גודלו של החיוב אשר עלינו לעמוד על גאולתנו ופדות נפשנו, על ביצרונה ושכלולה של עצמת עצמאותה האמיתית של הרבנות הראשית לישראל בתוכה ובמהותה של מדינת ישראל."
הלב והנשמה של תקומת מדינת ישראל, בפקודת דבר ד', היא התורה, ונושאיה – תלמידי חכמים מורי הוראה בישראל.
"כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה ואל הממשלה"
אלו הם דברי אמת, יסוד בתורה הגואלת –
"כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה ואל הממשלה ולא מתוך הממשלה שהיא זמנית, אל התורה; מתוך הנשמה של תורת ד' רבון העולמים יוצר האדם ודורותיו ונותן התורה, שהיא חיינו ואורך ימינו, אנו באים אל כל סידור חיי הגוף הלאומי שלנו בכל אופניהם וצדיהם; מתוך נצח ישראל אשר לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם (ע"פ שמואל א טו, כט), אנו באים אל כל מערכות ממשלתיותנו וצבאיותנו, בכל סדרי חיינו הלאומיים, הזמניים, לכל גווניהם וארחיהם כלם.
לפיכך, מתוך כל תפארתה וגבורתה של תורה ומלכותה, אשר מפי הגבורה ניתנה, מתוך כל עוזה והדרה של מלכות התורה, הנותנת את הנשמה והתוכן לכל המדינה והממשלה, אשר בה יתן ד' עוז לעמו ויברך את עמו בשלום (ע"פ תהלים כט, יא), – מתוך כך יאמר ברור: כפיה לסידור ענייני הרבנות הראשית " –
לענייני תורה בישראל –
"מצד גורמים מחוצה לה שלא כדעתה דעת תורה לא תקום ולא תהיה!"
אלה דברי אמונה יסודיים עליהם צריך לגדל תלמידים. המאמר הזה ויתר המאמרים של הרב צבי יהודה, את כל תורת הרב המורכבת והמשוכללת בשכלול הופעת הקומה הנשגבה שאנו עסוקים בה, קומת תקומת גאולת ישראל מתוך מדינתה על ידי קיבוץ גלויותיה, על ידי ריבוי של תורה, של תלמידים, כל זה צריך להילמד בבית המדרש.
הרב צבי יהודה מוסיף דברים שגם מי שלא מבין במושגים פנימיים עליונים: עד כמה יש כאן נשמה
שמתחילה מכוחה של תורה ומגיעה ומחָיה את כל מרחבי החיים לכל סידוריהם – גם מי שלא נמצאים שם חייבים להסכים לדברים הפשוטים הללו, שגם להם יש מקום: בשיעור, בלימוד, צריך ללמוד פה כל מילה. כרגע, הרושם הכללי של הדברים מאוד ברור:
"דוקא מתוך כך מתגלה כל גודלו של החיוב אשר עלינו לעמוד על גאולתנו ופדות נפשנו, על ביצרונה ושכלולה של עצמת עצמאותה האמיתית של הרבנות הראשית לישראל בתוכה ובמהותה של מדינת ישראל."
הלב והנשמה של תקומת מדינת ישראל, בפקודת דבר ד', היא התורה, ונושאיה – תלמידי חכמים מורי הוראה בישראל.
"כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה ואל הממשלה"
אלו הם דברי אמת, יסוד בתורה הגואלת –
"כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה ואל הממשלה ולא מתוך הממשלה שהיא זמנית, אל התורה; מתוך הנשמה של תורת ד' רבון העולמים יוצר האדם ודורותיו ונותן התורה, שהיא חיינו ואורך ימינו, אנו באים אל כל סידור חיי הגוף הלאומי שלנו בכל אופניהם וצדיהם; מתוך נצח ישראל אשר לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם (ע"פ שמואל א טו, כט), אנו באים אל כל מערכות ממשלתיותנו וצבאיותנו, בכל סדרי חיינו הלאומיים, הזמניים, לכל גווניהם וארחיהם כלם.
לפיכך, מתוך כל תפארתה וגבורתה של תורה ומלכותה, אשר מפי הגבורה ניתנה, מתוך כל עוזה והדרה של מלכות התורה, הנותנת את הנשמה והתוכן לכל המדינה והממשלה, אשר בה יתן ד' עוז לעמו ויברך את עמו בשלום (ע"פ תהלים כט, יא), – מתוך כך יאמר ברור: כפיה לסידור ענייני הרבנות הראשית " –
לענייני תורה בישראל –
"מצד גורמים מחוצה לה שלא כדעתה דעת תורה לא תקום ולא תהיה!"
אלה דברי אמונה יסודיים עליהם צריך לגדל תלמידים. המאמר הזה ויתר המאמרים של הרב צבי יהודה, את כל תורת הרב המורכבת והמשוכללת בשכלול הופעת הקומה הנשגבה שאנו עסוקים בה, קומת תקומת גאולת ישראל מתוך מדינתה על ידי קיבוץ גלויותיה, על ידי ריבוי של תורה, של תלמידים, כל זה צריך להילמד בבית המדרש.
הרב צבי יהודה מוסיף דברים שגם מי שלא מבין במושגים פנימיים עליונים: עד כמה יש כאן נשמה
"ישרות יש לדרוש, הגינות, הגינות תרבותית, הגינות אנושית וישראלית כלפי מוסד הנהגתה הראשית של תורת ישראל ודבר נצחו בארץ חייו."
ומסכם הרב צבי יהודה:
"ומתוך כנוס צדיקים זה של מלכות התורה – ב"ה שזכינו לו, ברוך חכם הרזים, 'חשיביתו כששים ריבוא' (ברכות נח:), בכוחם ושליחותם של רבותינו גדולי הדורות ברוח ד' אשר עלינו, רבונו של עולם נותן התורה לעם סגולתו, המרחף פה באולם, ישמע מתוכנו לא קול חלושה, לא קול קינים והגה, לא קול ענות, אלא קול גבורה, עוז והדר, ואין עוז אלא תורה, ואין עצה אלא תורה, לחסן קדושת ישראל ואורייתא..."
במקביל, מורה רבנו גם לנו, ת"ח, את המוטל עלינו – להיות גדולים באמונת עיתנו ובשום אופן לא להיות קטנים:
"נתרומם ונאמץ כולנו, בגבורת קדש ועז שלום, שלום של תורה ותפארת מלכותה, למדת צדיקים המאמינים ורואים את יד ד' נותן התורה בונה ירושלים ומקבץ נדחי ישראל. מתוך כך, יהי נעם ד' עלינו להגדיל תורה ולהאדיר תקפה, ויראו גם כל עמי הארץ אשר בתוכנו את קדוש השם הגדול הנקרא על עמו ועל נחלתו, ויקֻיַם בנו: ואשיבה שפטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה, ויקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה (ע"פ ישעיה א, כו), ונזכה לגאולה שלמה ואמיתית בב"א".
הדברים האלה שהיו נכונים בזמן שרבנו כתב אותם, נכונים היום וביתר תגבור לפי שכלול וריבוי של ישיבות ותלמידים שגדלים לאורם. ואנו בטוחים, בעז"ה, שמתוך עמל של תורה ומתוך התגדלות בתורה של תלמידים, ושל רבנים שיאירו להם את הדרך – ודאי שדברי הרב צבי יהודה על חוסן קדושת ישראל ואורייתא ילכו ויתרוממו ובעז"ה נזכה לילך מחיל אל חיל עד אשר נֵראה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן (ע"פ תהלים פד, ח).
^ 1.'לקיומה של הרבנות הראשית (דברים בכינוס הגדול של מאות רבני ישראל ט"ו בכסלו תשכ"א)', לנת"י, ח"א (עמ' שיט במהד' בית אל); ההדגשות במקור.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














