ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"בִּצרונה ושכלולה של עָצמת עצמאותה האמתית של הרבנות" ;">

בית מדרש כנסים וימי עיון קוממיות לאמיתה של תורה Bookmark and Share
גירסת הדפסה האזן לשעור (15 ד') הורד mp3
שלח לחבר צפה בשיעור (15 ד')

ט"ז אדר א' תשע"א

"בִּצרונה ושכלולה של עָצמת עצמאותה האמתית של הרבנות"

מתוך כנס לאמיתה של תורה, קריית ארבע



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יוסף בן גרסיה

התכנסנו פה היום, ב"ה, לֵיאור מאורם של גדולים, להיות תלמידים ולקבל תלמידוּת. כל גדול בתורה, גם הגדול ביותר, נקרא בתואר 'תלמיד חכם'. תלמיד. הרמב"ם כותב 'תלמיד חכמים'. תלמיד של חכמים. כי "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה..." (אבות פ"א מ"א) ואנו הנמשכים אחר סדר הדורות מרבנן לתלמידיהון, באנו לקיים בעצמינו ציווי חז"ל "הווה מתאבק בעפר רגליהם והווה שותה בצמא את דבריהם" (שם מ"ד) וזהו דאהני להם לתלמידים מאז ומעולם – מה שמועיל לתלמידים זה דבקותם בגדולים. אין דבר מגדל כמו להידבק בתלמידי חכמים, זו מצוה דאורייתא (סה"מ לרמב"ם, עשה ב) וזהו סדר הגידול.
נכון להיום, באנו להיות תלמידים של הרב הגדול הגאון רבנו ראש הישיבה הרב דוב ליאור. סִפְּרו לנו שמורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל היה שר בשמחת התורה: דוב "לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף" (תהלים קיט, עב).
חז"ל הגדירו שגדולתם של תלמידי חכמים נמדדת 'בחכמה ובמניין', ויש מהראשונים שכתבו ש'מניין' הכוונה למניין התלמידים. נמצא שזה סדר הדדי כזה, הרב מְגַדֵּל את התלמידים, התלמידים מתגדלים מהרב ומגדלים את הרב 'ומתלמידי יותר מכולם' (תענית ז.).

ראוי להבין: כל מה שהולך ונעשה לנגד עינינו הוא סדרה של בירורים לעניינה של תורה. הקב"ה מעביר אותנו בירורים על גבי בירורים על מנת שיהיה מבורר קודם כל בתוכנו פנימה, ואנחנו מאמינים שמתוך בתי המדרש ומתוך ההתעוררות הפנימית דברים הולכים ונבנים בכלל ישראל.
המאור הגדול שהאיר לנו את המשנה הסדורה של עניינה של תורה במדינה, כהמשך ממרן הרב זצ"ל, היה כמובן מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל שחווה את תקומתה של המדינה והאיר את עניינה מתוך התורה.
כיון שאנו נמצאים ימים ספורים אחרי מועד עלייתו לגנזי מרומים של רבנו הגדול הרב צבי יהודה זצ"ל, והחודש אנחנו נכנסים לשנת השלושים להעלותו מעימנו, אני ממליץ לכולנו, לרבנן ותלמידהון, לנצל את החודש הזה, את הימים האלה, ואת כל השנה הקרובה – להידבק בו יותר ויותר, ולהכתיב לעצמנו עיון וההעמקה בתורה המפוארה, שידעה להרכיב את הדברים זה על גבי זה, וזה בתוך זה ולשזור משזרת נפלאה של משניות הגאולה, המורכבות והמסובכות – וע"י כך יתבררו בעז"ה הדברים.

וכבודה של תורה שלשמה אנו מתכנסים עכשיו עמדה בראש מעייניו של רבנו.
ואלו דבריו 1 בכינוס לכבודה של הרבנות הראשית, לעומת ניסיון להצר את צעדיה:
"הרבנות הראשית לישראל נקראה במלא תפארתו של קדוש השם והארת נשמתה של תקומת ישראל ותחייתה בדבר קדשו. לפיכך צריך שיאמר מכאן ברור בכל התוקף והעוז והאומץ כי דווקא מתוך כל מלוא אמונתנו ודבקותנו בעניין האלהי של מדינת ישראל וממשלת ישראל, מתוך ידיעתנו והכרתנו הנאמנה בראיית אמת את יד ד' הנטויה עלינו בהופעת הקץ המגולה כדברי חכמינו זכרונם לברכה: 'וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא' (יחזקאל לו, ח; סנהדרין צח.) בשכלולו של יישוב הארץ וקיבוץ בניה שבי הגלויות לתוכה, לתפארת תקומתה של האומה הישראלית ורבונותה הממשלתית בארץ חייה,"
בשיעור, בלימוד, צריך ללמוד פה כל מילה. כרגע, הרושם הכללי של הדברים מאוד ברור:
"דוקא מתוך כך מתגלה כל גודלו של החיוב אשר עלינו לעמוד על גאולתנו ופדות נפשנו, על ביצרונה ושכלולה של עצמת עצמאותה האמיתית של הרבנות הראשית לישראל בתוכה ובמהותה של מדינת ישראל."
הלב והנשמה של תקומת מדינת ישראל, בפקודת דבר ד', היא התורה, ונושאיה – תלמידי חכמים מורי הוראה בישראל.
"כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה ואל הממשלה"
אלו הם דברי אמת, יסוד בתורה הגואלת –
"כי מתוך התורה, מתוך נצח ישראל, אנו באים אל המדינה ואל הממשלה ולא מתוך הממשלה שהיא זמנית, אל התורה; מתוך הנשמה של תורת ד' רבון העולמים יוצר האדם ודורותיו ונותן התורה, שהיא חיינו ואורך ימינו, אנו באים אל כל סידור חיי הגוף הלאומי שלנו בכל אופניהם וצדיהם; מתוך נצח ישראל אשר לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם (ע"פ שמואל א טו, כט), אנו באים אל כל מערכות ממשלתיותנו וצבאיותנו, בכל סדרי חיינו הלאומיים, הזמניים, לכל גווניהם וארחיהם כלם.
לפיכך, מתוך כל תפארתה וגבורתה של תורה ומלכותה, אשר מפי הגבורה ניתנה, מתוך כל עוזה והדרה של מלכות התורה, הנותנת את הנשמה והתוכן לכל המדינה והממשלה, אשר בה יתן ד' עוז לעמו ויברך את עמו בשלום (ע"פ תהלים כט, יא), – מתוך כך יאמר ברור: כפיה לסידור ענייני הרבנות הראשית " –
לענייני תורה בישראל –
"מצד גורמים מחוצה לה שלא כדעתה דעת תורה לא תקום ולא תהיה!"
אלה דברי אמונה יסודיים עליהם צריך לגדל תלמידים. המאמר הזה ויתר המאמרים של הרב צבי יהודה, את כל תורת הרב המורכבת והמשוכללת בשכלול הופעת הקומה הנשגבה שאנו עסוקים בה, קומת תקומת גאולת ישראל מתוך מדינתה על ידי קיבוץ גלויותיה, על ידי ריבוי של תורה, של תלמידים, כל זה צריך להילמד בבית המדרש.
הרב צבי יהודה מוסיף דברים שגם מי שלא מבין במושגים פנימיים עליונים: עד כמה יש כאן נשמה
שמתחילה מכוחה של תורה ומגיעה ומחָיה את כל מרחבי החיים לכל סידוריהם – גם מי שלא נמצאים שם חייבים להסכים לדברים הפשוטים הללו, שגם להם יש מקום:
"ישרות יש לדרוש, הגינות, הגינות תרבותית, הגינות אנושית וישראלית כלפי מוסד הנהגתה הראשית של תורת ישראל ודבר נצחו בארץ חייו."

ומסכם הרב צבי יהודה:
"ומתוך כנוס צדיקים זה של מלכות התורה – ב"ה שזכינו לו, ברוך חכם הרזים, 'חשיביתו כששים ריבוא' (ברכות נח:), בכוחם ושליחותם של רבותינו גדולי הדורות ברוח ד' אשר עלינו, רבונו של עולם נותן התורה לעם סגולתו, המרחף פה באולם, ישמע מתוכנו לא קול חלושה, לא קול קינים והגה, לא קול ענות, אלא קול גבורה, עוז והדר, ואין עוז אלא תורה, ואין עצה אלא תורה, לחסן קדושת ישראל ואורייתא..."

במקביל, מורה רבנו גם לנו, ת"ח, את המוטל עלינו – להיות גדולים באמונת עיתנו ובשום אופן לא להיות קטנים:
"נתרומם ונאמץ כולנו, בגבורת קדש ועז שלום, שלום של תורה ותפארת מלכותה, למדת צדיקים המאמינים ורואים את יד ד' נותן התורה בונה ירושלים ומקבץ נדחי ישראל. מתוך כך, יהי נעם ד' עלינו להגדיל תורה ולהאדיר תקפה, ויראו גם כל עמי הארץ אשר בתוכנו את קדוש השם הגדול הנקרא על עמו ועל נחלתו, ויקֻיַם בנו: ואשיבה שפטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה, ויקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה (ע"פ ישעיה א, כו), ונזכה לגאולה שלמה ואמיתית בב"א".

הדברים האלה שהיו נכונים בזמן שרבנו כתב אותם, נכונים היום וביתר תגבור לפי שכלול וריבוי של ישיבות ותלמידים שגדלים לאורם. ואנו בטוחים, בעז"ה, שמתוך עמל של תורה ומתוך התגדלות בתורה של תלמידים, ושל רבנים שיאירו להם את הדרך – ודאי שדברי הרב צבי יהודה על חוסן קדושת ישראל ואורייתא ילכו ויתרוממו ובעז"ה נזכה לילך מחיל אל חיל עד אשר נֵראה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן (ע"פ תהלים פד, ח).



^ 1.'לקיומה של הרבנות הראשית (דברים בכינוס הגדול של מאות רבני ישראל ט"ו בכסלו תשכ"א)', לנת"י, ח"א (עמ' שיט במהד' בית אל); ההדגשות במקור.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il