ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - מיעוט הפסולים, כדי ללמוד שאינן באיסור עבודת חוץ
לגבי הפסולים - למה לא מועטו מ"ואל פתח אוהל מועד לא הביאו" , אלא רק מ"להקריב קרבן לה'"?
תשובה - אכן בדרך כלל ממועטים גם מביאה לאוהל מועד,
אך אם היו ראויים להקרבה ואז נפסלו - נחשבים שכראויים לאוהל מועד, ואז ממועטים מההקרבה.
איך זה ייתכן:
1. רובע, נרבע וטריפה - נפסלו אחרי ההקדשה .
(אפשרי רק כי: 1. פסול מציאותי, ולא פסול שתלוי בדעת. 2. שלא נולדו עם הפסול).
2. מוקצה ונעבד - נעמיד בקדשים קלים וכר' יוסי הגלילי שהם ממונו, וכך יכולים להיאסר אחרי ההקדשה.
(לא מתאים לאתנן ומחיר - כי יש לימוד בתמורה שהאיסור לא חל על קדשים).
3. יוצא דופן וכלאיים - כיוון שנולדים עם הפסול, נעמיד שהקדיש העובר בבטן אימו , וכך ההקדש קדם לפסול (בלידה).
אתנן ומחיר כלב - הקדיש במעי אימו (ונסבור שהקדושה לא חלה עד הלידה, ובכל זאת נחשב ראוי כי בא אגב אימו), ואח"כ הקנה כמחיר כלב/אתנן גם כן במעי אימו (האיסור חל כי כאמור הקדושה לא חלה עדיין).
חלק ב - שיטת ר"ש - מחסור זמן בחוץ - יש לאו (בלי כרת)
א. צריכותא
1. במום עובר סביר לומר כרבנן ובתור קטן - כר"ש (1. כי מום מאוס. 2. מום היה ראוי ונדחה).
2. במום ותור יותר סביר כרבנן (בעיה בבהמה) מאשר אותו ואת בנו (שזה רק בעיה חיצונית).
ב. המקור של ר"ש (לאו חדש לגבי מחוסר זמן)
A. ר' אילעא - ר"ל - "לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום" - יש לאו בהקרבת קרבן יחיד של חובה בזמן היתר הבמות .
והרי קרבן זה הוא מחוסר זמן, ויש איסור (בבמה פרטית וציבורית). ומכאן לומדים גם למחוסר זמן כשיש משכן/מקדש.
שואל רב ירמיה: לפי זה צריך לאו על מחוסר זמן גם בפנים (והרי ר' זירא - יש רק ביטול עזה).
1. אכן לר"ש הלאו גם בפנים (מוקד הלאו - מחוסר זמן). ולרבן רק בחוץ (-ר' זירא).
2. ר"נ בי"צ - גם לר"ש הלאו רק בחוץ (מוקד הלאו - חוץ). ובזמן היתר הבמות, הבמה הגדולה נחשבת בחוץ .
B. "לא תוכל לזבוח את הפסח..." - ר"ש - מכאן לאו לזובח פסח בחוץ בזמן איסור הבמות.
למה יש לאו נפרד?
אלא שהכוונה היא ללפני חצות , ומכאן איסור לאו על מחוסר זמן בחוץ.
דחייה - מדובר אחרי חצות, אך בזמן היתר הבמות (כי פסח עושים בבמה הגדולה).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה כבד לך?
טעינה למחשבה
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
