ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - מיעוט הפסולים, כדי ללמוד שאינן באיסור עבודת חוץ
לגבי הפסולים - למה לא מועטו מ"ואל פתח אוהל מועד לא הביאו" , אלא רק מ"להקריב קרבן לה'"?
תשובה - אכן בדרך כלל ממועטים גם מביאה לאוהל מועד,
אך אם היו ראויים להקרבה ואז נפסלו - נחשבים שכראויים לאוהל מועד, ואז ממועטים מההקרבה.
איך זה ייתכן:
1. רובע, נרבע וטריפה - נפסלו אחרי ההקדשה .
(אפשרי רק כי: 1. פסול מציאותי, ולא פסול שתלוי בדעת. 2. שלא נולדו עם הפסול).
2. מוקצה ונעבד - נעמיד בקדשים קלים וכר' יוסי הגלילי שהם ממונו, וכך יכולים להיאסר אחרי ההקדשה.
(לא מתאים לאתנן ומחיר - כי יש לימוד בתמורה שהאיסור לא חל על קדשים).
3. יוצא דופן וכלאיים - כיוון שנולדים עם הפסול, נעמיד שהקדיש העובר בבטן אימו , וכך ההקדש קדם לפסול (בלידה).
אתנן ומחיר כלב - הקדיש במעי אימו (ונסבור שהקדושה לא חלה עד הלידה, ובכל זאת נחשב ראוי כי בא אגב אימו), ואח"כ הקנה כמחיר כלב/אתנן גם כן במעי אימו (האיסור חל כי כאמור הקדושה לא חלה עדיין).
חלק ב - שיטת ר"ש - מחסור זמן בחוץ - יש לאו (בלי כרת)
א. צריכותא
1. במום עובר סביר לומר כרבנן ובתור קטן - כר"ש (1. כי מום מאוס. 2. מום היה ראוי ונדחה).
2. במום ותור יותר סביר כרבנן (בעיה בבהמה) מאשר אותו ואת בנו (שזה רק בעיה חיצונית).
ב. המקור של ר"ש (לאו חדש לגבי מחוסר זמן)
A. ר' אילעא - ר"ל - "לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום" - יש לאו בהקרבת קרבן יחיד של חובה בזמן היתר הבמות .
והרי קרבן זה הוא מחוסר זמן, ויש איסור (בבמה פרטית וציבורית). ומכאן לומדים גם למחוסר זמן כשיש משכן/מקדש.
שואל רב ירמיה: לפי זה צריך לאו על מחוסר זמן גם בפנים (והרי ר' זירא - יש רק ביטול עזה).
1. אכן לר"ש הלאו גם בפנים (מוקד הלאו - מחוסר זמן). ולרבן רק בחוץ (-ר' זירא).
2. ר"נ בי"צ - גם לר"ש הלאו רק בחוץ (מוקד הלאו - חוץ). ובזמן היתר הבמות, הבמה הגדולה נחשבת בחוץ .
B. "לא תוכל לזבוח את הפסח..." - ר"ש - מכאן לאו לזובח פסח בחוץ בזמן איסור הבמות.
למה יש לאו נפרד?
אלא שהכוונה היא ללפני חצות , ומכאן איסור לאו על מחוסר זמן בחוץ.
דחייה - מדובר אחרי חצות, אך בזמן היתר הבמות (כי פסח עושים בבמה הגדולה).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









