ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- קניה ומכירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. האם מותר להשאיר את המכונה פועלת בשבתות וימים טובים?
אם חלילה קנו אנשים בשבת האם מותר ליהנות מהכסף?
במידה ואסור מה הדין אם נתערב כסף זה עם שאר הכסף?
ב. האם מותר להפעיל את המכונה בימי צומות ותענית מאחר וישנם הפטורים מלהתענות בהם כגון חולים וקטנים?
ג. במידה ונמצא כסף בתוך תא ה'עודף' - האם הוא שייך לבעל המכונה כדין "חצר" או שמא 'הרי אלו של מוצאו'?
ד. מצוי הדבר שלקוחות טוענים ששילמו כסף במכונה, ולא קבלו מוצר בתמורה. האם על בעל המכונה להאמינם, או שמא "המוציא מחברו עליו הראיה"?
ה. במידה ואדם הכניס כסף עבור מוצר אחד שמוצג במכונה, ויצאו לו שני מוצרים - האם עליו להשיב לבעל המכונה את המוצר הנוסף?
ו. במידה והמכונה הוציאה עודף יותר מהראוי, האם קיים בו חיוב השבה, או שמא יש להניח שהמטבעות נתקעו מקונה קודם שכבר נתייאש מהם, ו'הרי אלו שלו'?
תשובה:
מכונה אוטומטית בשבת
באשר להפעלת מכונות אוטומטיות בשבת יש לדון משלושה צדדים:
האחד: עשיית "מקח וממכר" בשבת.
לכאורה ישנה בעיה בהפעלה כזו, מאחר ובפעולתה נמצא חפץ של יהודי עובד ביום שבת!
אולם בדברי הגמ' (שבת י"ח ע"א) מבואר ש"אין אדם מצווה על שביתת כליו ביום השבת", ונמצא אם-כן שבזה שהמכונה 'עובדת' בשבת אין איסור.
השני: איסור "לפני עיוור לא תתן מכשול" .
קיים חילוק בין מקום שרובם יהודים לבין מקום שרובם גויים. זו לשון הגרש"ז אויערבך (שולחן שלמה סימן ש"ו, עמוד תק"ו):
"במקום שיש רק גויים שיכולים להשתמש - מותר להניח המכונה פועלת בשבת. אך היכן שיש יהודים העלולים להשתמש - אסור להשאיר המכונה פועלת בשבת, משום שאף שאין אדם מצווה על שביתת כליו, מכל מקום הרי נותן מכשול לפני בני אדם שיבואו להשתמש בו".
לאחר מכן הוסיף וכתב, "ולפי זה נראה שמעיקר הדין מותר גם אם המשתמשים הם יהודים, כי יש לתלות שלא ישתמשו בשבת אלא סמוך לשבת לפניה או במוצ"ש, ומסתבר שמותר אף שהמתקן הוא שלו".
מדבריו נראה שבמקום שברור שישתמשו במכונה ביום השבת אין להתיר להפעילה אז, ובאמת שכך הורה הגרש"ז לגבי מכונות שתיה בבתי חולים, שמאחר וברור שייהנו מהם אף בשבת אם יפעלו אז – שיש לאסור את הפעלתם בשבתות וימים טובים.
השלישי: איסור הנאה מ"שכר שבת".
בדין זה מצינו שלש דיעות מרכזיות:
(1) בספר "יסודי ישורון" (מערכת ערב שבת עמוד לח) הביא דעת "רבים מן הפוסקים" שכתבו להתיר במקום שרוב העיר נוכרים באופן שיפקיר את המכונה בערב שבת, ויכוון שלא לזכות במעות שבתוכה עד מוצאי השבת.
(2) בספר "שבט הלוי" (חלק ה' סימן כ"ח) וכן שו"ת "גבעת הלבונה" (מובא ביסודי ישורון שם) כתבו שיש לאסור הפעלת המכונה משום "שכר שבת".
(3) הגרש"ז אויערבך (שם) כתב "ואין גם לאסור משום שכר שבת שהרי הדמים הם עבור המצרכים". כוונת הרב ש'שכר שבת' שאסרו חז"ל הוא עבור מלאכה שעשה בשבת, אולם "החזר הוצאות" אינו בכלל זה.
דין מטבעות שנתערבו
לאותם הסוברים שיש בזה משום "שכר שבת" - מטבעות של שבת שאולי נתערבו במטבעות אחרים ואינם ניכרים בפני עצמם - מותרים, והיינו משום שאין אפשרות לדעת האם נכנס כסף בשבת, וכן אי-אפשר לזהותו בפני-עצמו.
ובאופן שבידו לברר האם נכנס כסף בשבת, יהיה עליו לברר את שיעורו ויהא אסור עליו להשתמש בו, ויש לייעץ לו ליתנו לצדקה.
א. ימי צום
בימי תענית אין איסור של מקח וממכר או של שכר אסור, וכמו-כן יש לתלות שיש הפטורים מן התענית שהאכילה והשתיה מותרת עבורם, ובזה הדבר מותר לכתחילה 1 .
ב. כסף אבוד במכונה
כשנמצא סכום כסף בתא ה'עודף' שבמכונה מותר למוצאו לקחתו לעצמו. ואף שבמושכל ראשון היה נראה לאסור, שכן סביר להניח שכסף זה יצא מן המכונה ואם כן הרי הוא של בעליה, אולם בהשקפה שנייה נראה שדבר זה נידון כ'בלאי מצוי' במכונה שמוציאה מפעם לפעם כסף או מוצר בחינם, ועוד, שפעמים רבות מציאות אלו נלקחות ע"י העוברים ושבים, ובפשטות יש לומר שבעל המכונה מתייאש מראש מאותו ממון, ומותר למוצאו לקחתו.
יסוד להיתר זה נמצא בתחילת פרק שני של מסכת בבא-מציעא, שם מדובר על פירות אילן שדרכם ליפול, ואומרת הגמרא שמאחר ועוברי דרכים רגילים לקחתם - מתייאשים מהם הבעלים מראש, ומותר למוצאם לקחתם 2 .
אולם יש לציין ש"לפנים משורת הדין" ראוי להשיב את האבידה לבעל המכונה, כדין חפץ שבעליו מתייאשים ממנו (שו"ע חו"מ סי' רנ"ט סעיף ה').
אמנם אם המכונה נמצאת במוסד תורני כ'ישיבה' וכיוצא-בזה שהאנשים המצויים בו זהירים באיסור גזל - אין בעל המכונה מתייאש, וממילא חובה להשיב לו את ממונו האובד (סימן רנ"ט סעיף ג').
הדברים אמורים לגבי ממון שאבד לבעל המכונה. אולם כאשר הממון שייך לאחד הלקוחות שהשתמשו במכונה קודם לכן – אין בעל המכונה זוכה בו מדין "חצר", מאחר והמכונה נידונת כ "חצר שאינה משתמרת".
ג. תביעת לקוח מבעל המכונה
לקוח שבא בטענה ששילם כסף במכונה ולא קבל בתמורתו את המוצר המבוקש: על פי מידע שקבלתי מבעל מכונה כזו הובהר לי שניתן לברר את מהימנות הטענה.
והנה מאחר וניתן לברר את טענתו - על בעל המכונה לעשות כן. אם כי אינו חייב לבוא מיד, שהרי אינו צריך להוציא על השבתו יותר מדמי המוצר עצמו! אולם בפעם הבאה שיבוא לחדש את מלאי המכונה יהא עליו לבדוק את מהימנות הטענה, ובמידה ויימצא שאמת נתקע בה כסף על חינם – יהא עליו להשיבו לבעליו.
אמנם, במידה ותבעוהו שלושה אנשים בטענה שכספם נתקע במכונה, וכשבדק מצא שם רק מטבע אחד - אינו חייב להחזיר להם, והדין הוא שאותו המטבע 'יהא מונח בידו עד שיבוא אליהו'.
מציאת כסף עודף במכונה ע"י בעליה
באופן שבעל המכונה מצא מטבע תקוע בתוכה ויש שטוענים לבעלותו - הכסף הנמצא בה נידון כאבידה שיש בה סימן "מקום", ועל-כן במידה ויש טוען אחד עליו - יש להשיבו לו. אולם כאשר כמה אנשים טוענים לבעלותו, הממון נידון כ"אבידה שיש בה סימן ובאו שנים ונתנו סימנה" – שדינו "יהא מונח עד שיבוא אליהו" (סימן רס"ז סעיף ח').
[נראה שאין לחוש לרמאי שיתבע בחינם ויאמר שכספו נתקע במכונה וזאת בהסתמך על-כך שבודאי ארע כן לאדם אחר. והיינו משום שבסברא לא נראה שיטרחו רמאים כולי האי בכדי שאולי ירוויחו מספר פרוטות בכך.
להיפך; זה שממונו נתקע הוא זה שבדרך כלל תובע את הבעלים להחזירם לו, ויש להאמינו על-כך, ולהחשיב את טענתו כטענת "ברי" כנגד טענת "שמא" (של בעל המכונה), [ואין לומר שדינה כ"ברי גרוע"], ועל בעל המכונה לשלמו על-מנת לצאת ידי חובה בדיני שמים, כמבואר בחו"מ סי' ע"ה ס"ט].
מובן שעל בעל המכונה לכתוב את פרטיו על-גבי המכונה לצורך בירורים והחזרים כספיים.
^ 1.הערת הגר"א נבנצל: בדרך כלל הקונה בתענית הוא אינו שומר תו"מ, וישנה סיבה נוספת להקל, שעדיף שיקנה אוכל כשר מאשר יאכל בביתו אוכל שאינו כשר.
^ 2.אין לומר שאין הייאוש מועיל לדבר שברשותו, משום שבדברי הקצוה"ח (סי' רנ"ט ס"ק א') מבואר להדיא שמועיל ייאוש אף באופן זה. ואף לדברי בעל "נתיבות המשפט" שחלק על דבריו (שם ס"ק א'), לא דיבר אלא בחפץ העומד במקום שמשתמר בו בצורה סבירה, מה שאין כן בנידון דידן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













