ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- קניה ומכירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נתתי שיק בחתונה עבור קרובי משפחה, ועקב קשיים שעברו עלי השיק חזר. האם אני מחויב לתת שיק חדש? אם כן - מאיזה דין?
תשובה:
על פי החוק המקובל במדינה - אדם שנתן שיק חוזר, מחוייב לתת שיק אחר תחתיו, ולא חשובה סיבת הנתינה (אלא אם-כן התרחש 'כשלון תמורה מלא').
אף מבלעדי החוק, ראוי לאדם נכבד שמתנתו חזרה – שיתן אחרת במקומה.
יש להוסיף שמאחר והבנק גובה על שיק חוזר עמלת הפקדה מן האדם שקיבלו, הרי שבחזרתו נגרם נזק ממוני למקבל, ועל הנותן להחזירו לו מלבד סכום השיק עצמו.
תוספת עיון:
נחלקו הפוסקים כיצד להתייחס לשיק המקובל בימינו, ובדבריהם שלושה דרכים מרכזיות:
א. כ התחייבות בשטר (שו"ת "מנחת יצחק" חלק ה' סימנים קי"ט-ק"כ, וכן חלק ז' סימן קל"א, "תשובות והנהגות" חלק ג' סימן תס"ב).
ב. כ נתינת מעות (שו"ת אגרות משה חו"מ חלק ב' סימן ט"ו, "קובץ תשובות" להגרי"ש אלישיב חלק א' סימן ר', וכן "דיני ממונות" להרה"ג עזרא בצרי חלק ג').
ג. כהוראת שליחות לבנק שיתן כסף לשליח (שו"ת "שבט הלוי" חלק ז' סימן רכ"ב, הגרז"נ גולדברג - "תחומין" י"ב, הגרא"י הלוי כלאב 1 ).
אחת הנפקא-מינות בשאלה זו היא המקרה הנידון: אם נדון את השיק כ"התחייבות ממונית" - הרי שעל הנותן לשלם בשנית את הסכום המושב. אולם אם נדונו כ"הוראת שליחות לבנק" - באופן ששב הממון למשלחו, אינו מחוייב מן הדין לשוב ולשולחו.
כמו כן יש לדון לגבי מנהג נתינת השיקים בשמחות, מאחר ובחברות מסויימות נהוג ומקובל שמי שנוטל חלק בסעודה משתתף בה על דעת כן שעליו לשלם לבעל השמחה סכום שמשתווה לפחות להוצאות המנה שאכל. באותם מקומות השיק נידון כתשלום ולא רק כמתנה, ובאופן שחזר יחוייב הנותנו לשוב ולשלם כפי שנהנה.
העולה עד כאן שמן-הראוי לתת שיק נוסף על השיק שחזר, בתוספת סכום העמלה שנגבתה מן המקבל - אותה ודאי חייב לשלם משום 'דינא דגרמי'.
מקורות נוספים:
ספר "הצ'ק בהלכה" (ענף א'), "פתחי חושן" (הלכות "הלואה" פרק י' הערה כ"א, הלכות "עדות", הלכות "שטרות", הלכות "טוען ונטען" פרק ט' סעיף י"ד, ושם הערה כ"ט), הרה"ג צבי יהודה בן יעקב, "תחומין" כרך י"ג, מאמרו של הרב מיכאל ויגודה - "שֵׁיק שבוטל בשל כשלון תמורה".
^ 1.רשימת הפוסקים נלקחה ממאמרו של הרב מיכאל ויגודה "שֵׁיק שבוטל בשל כשלון תמורה" – נדפס ב"תחומין" כרך י"ג.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














