ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
בהיותה כאמור בירתו של מלך הכבוד יתברך, ועיניו צופיות בה תמיד, כאומרו יתברך, ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה, תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה (דברים י"א י"ב), על כן יש להזהר משנה זהירות מכל נדנוד חטא ועון ח"ו בתוככי הארץ הקדושה, כי אינו דומה הממרה פי המלך בנוכחותו, או בארמונו, וק"ו בשניהם יחד, לממרה פי המלך שלא בנוכחותו, או מחוץ לארמונו. השכל מחייב, שעונשו של הראשון גדול פי כמה מעונשו של השני, וברור הדבר כשמש, שלא ימצא לו שום סניגור בעולם אשר יהיה מוכן להגין עליו מחמת המלך ומזעפו, או ללמד עליו זכות כל שהיא, כי אין כל זיק של תקוה להצלה או להקלת העונש, באמור אליו כן משפטך אתה חרצת. ורק בטענה אחת ויחידה ניתן להצילו למצער מהעונש הכבד הצפוי לו, והיא שהממרה הנו בלתי שפוי בדעתו, ובלתי נורמלי, ואינו אחראי על מעשיו.
והנה, הארץ הטובה והקדושה הזאת, היא בירתו וארמונו של המלך העליון יתב"ש כאמור. הייתכן להעלות על הדעת להמרות את פיו יתברך, ולעבור על הוראותיו ומצוותיו הנחמדים מזהב ומפז רב בתוך ארמונו ובירתו? ובנוכחותו? ובמיוחד ביודענו נאמנה שכל תכליתם היא לטוב לנו כל הימים. העושה זאת, בהחלט חסר יציבות נפשית הנהו, ועל סף השיגעון עומד, כי אינו שוקל בפלס השכל והתבונה את מה שהוא עושה, ובפני מי עושה. ולכן האדם הבריא ברוחו, ואין בקרבו רוח עועים, ידע להעריך כראוי המתנה היקרה הזאת, שהוא יתברך העניק והועיד לנו בחסדו הגדול, ולא להיות כפוי טובה ח"ו כלפיו יתברך, ועלינו לקיים באהבה רבה ובשמחת עולם כל מצוותיו הישרים, וללכת בדרכיו כל הימים. ואולי אל זה ירמזון דברי רבותינו הקדושים, באומרם, כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה (כתובות ק"י ע"ב), והבן.
וכן הודיעונו רז"ל ברוח קודשם באומרם, כל מי שקבוע בארץ ישראל, ומדבר בלשון הקודש, ואוכל פירותיו בטהרה, וקורא ק"ש בבוקר ובערב, יהא מבושר שבן העולם הבא הוא (ירושלמי סוף פ"ג דשקלים). ובדבריהם הקדושים טמון רעיון יקר ונפלא, והוא, שע"י ארבעה דברים יזכה האדם לחיים הנצחיים לאור באור החיים, והם:
א. טהרת המקום
ב. טהרת הנפש
ג. טהרת הגוף
ד. קבלת עול מלכות שמים וקיום המצות.
וז"א כל הקבוע בא"י, היינו טהרת המקום, שהארץ טהורה ואוירה טהור, ועל כונה זאת אמרו ז"ל, כל הדר בא"י שרוי בלא עון, שנאמר העם היושב בה נשוא עון (כתובות קי"א ע"א), כלומר הארץ מסוגלת לטהר את האדם מחלאת עונותיו. ומדבר בלשון הקודש, היינו טהרת הנפש, שאינו מדבר בשפות זרות וטמאות. ואוכל פירותיו בטהרה, היינו טהרת הגוף, שמכניס לגופו רק דברים כשרים ומותרים. וקורא ק"ש בבוקר ובערב, היינו קבלת עול מלכות שמים וקיום מצות, וכמ"ש רז"ל, למה קדמה פרשת שמע לפרשת והיה אם שמוע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"ך מקבל עליו עול מצות (ברכות י"ג ע"א). אדם כזה, מובטח לו שהוא בן העולם הבא (ראה קרבן העדה שם). מבואר מכל זה, כמה גדולה ורמה מעלת הארץ וקדושתה, וכמה על האדם לעשות כל מאמץ לעזוב ארצות העמים ולקבוע משכנו בתוכה, וכמה עליו להזהר מטומאת העונות, ולהתנהג בקדושה ובטהרה כיאות למקדש מלך, הוא מלך הכבוד סלה.
ועלינו לשבח לאדון הכל יתב"ש, שאחרי קרוב לאלפיים שנות נדודים בנכר, תקופה ארוכה וחשוכה המלווה ברדיפות והשמדות לאין ספור, האיר שוב פניו אלינו ובאהבתו ובחמלתו הגיענו עד הלום, לראות בתקומת עם ישראל בארצו, בשוב בנים לגבולם. אולם רוב העם היהודי עדיין נשאר בגולה, כי למרבה הצער, טרם חדרה לתודעתו ההכרה הפשוטה שאינו אלא אזרח נסבל בארץ לא לו, וגר בארץ נכריה, ואין הבדל באיזה ארץ הוא נמצא, במזרח או במערב, כי בכל מקום השנאה רודפת אחריו, ובמישרין או בעקיפין מצירים ומציקים את רגליו על כל צעד ושעל. והמסקנה המתבקשת מאיליה, שאין מקום בעולם שבו ימצא היהודי מנוחה לגופו וקדושה לנפשו חוץ מארץ ישראל. והקריאה שהכריז כורש בשעתו מי בכם מכל עמו יהי אלקיו עמו ויעל (עזרא א' ג'), היא כעת צו השעה ומצוה בשעתה. ושמעתי רמז נאה בדברי הנביא ישעיה ע"ה, באומרו, כי לי איים יקוו ואניות תרשיש בראשונה, להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם לשם ה' אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך (ישעיה ס' ט'), שרצה לרמוז בזה, שרק אלה שיצאו מהגולה ויבואו בראשונה דהיינו שיקדימו לבוא, הם יצליחו להציל גם את רכושם כספם וזהבם, ודי לחכימא ברמיזה, כי הרמז ברור ושקוף.
תמצית הדברים
א. על כל יהודי להגשים שאיפת הדורות וכמיהתם העמוקה, לבוא לרשת הארץ הנבחרת, ולהתבסם מאוירה הטהור, לחונן את עפרה, ולבנות הריסותיה.
ב. לחיות בה חיים קדושים וטהורים, בקיום מצותיו יתב"ש כאשר צונו בתוה"ק, מתוך התעלות רוחנית והתרוממות הנפש, ולשאוף תמיד להתגשמות יעודי הנביאים במלואם, שתכליתם והיתה לה' המלוכה, יתב"ש לעולמי עד ולנצח נצחים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
