ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בין הקהל הגדול נדחק גם ברוך מרדכי, שואב המים של שכונת 'מאה שערים'. הוא ניגש אל הרב לברכת 'לחיים' ולתימהון כולם פצה השתקן את פיו ופנה ישירות לרב:
"רבי! היום מלאו שבעים שנה ליום שבו נכנסתי בבריתו של אברהם אבינו!"
הקהל פרץ בצחוק והשמחה הרקיעה שחקים: "שואב המים שלנו כבר טעם מן הטיפה המרה", אמרו רבים, אך הרב לא שחק וקיבל את דבריו ברצינות גמורה:
"אם כך, מגיעה לך כוס יין גדולה!", רמז הרב, ומיד נמזג לשואב המים בספל יין משובח. הרב הגיש בעצמו את הספל לברוך מרדכי, שלא היה יכול לסרב לרב וגמע מהיין. כיוון שנכנס היין בקרבו, כבר לא ידע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי. הוא החל להשתולל, פיזז וכרכר על השולחנות כמטורף.
נוכחותו של שואב המים השיכור הפרה את שמחת הפורים לנוכחים הרבים. כרכוריו של עם הארץ בפני הצדיק לא נשאו חן בעיני החסידים והם ניסו לדוחפו ולגרשו. והנה נשא הרב את עיניו לעבר ברוך מרדכי, המפזז מולו על השולחן, וקרא בזעם: "מדוע הנך משתולל, זקן?! קדושת פורים! דרך ארץ!"
קולו של הרב המשיך להרעים:
"הלא טוב יותר כי תפסיק את השתוללותך ותאמר לפני הקהל דברים טובים בהלכה או באגדה!"
הס הושלך בקהל. עיני כולם הביטו אל הרב בתדהמה: "מה רוצה הרב מעם הארץ שהשתכר כגוי?!" שואב המים שאל: "באיזה עניין רוצה הרבי שאומר?"
נשמעו קולות מבין הקהל: "סלקו את המחוצף! גם בפורים יש גבול להשתוללות!"
אך שוב נשמע קולו של הרב: "אמור בענייני פורים!"
ברוך מרדכי לא התרצה מיד לבקשת הרב:
"עניני פורים? חה, חה, חה, הרי ישנה גמרא על כך ומגילה שלמה, ומה יש לי להוסיף?!"
"ומה אומרת הגמרא במגילה?", שאל הרב.
כהרף עין החל ברוך מרדכי לפרש את דברי הגמרא בשטף. דפי גמרא שלמים נפלטו מפיו כשהם מבוארים בטוב טעם ודעת. הוא עמד על השולחן, כל הקהל הצטופף מוכה תימהון, וכולם הקשיבו לפיו המפיק מרגליות, דף אחרי דף עם רש"י ותוספות, ראשונים ואחרונים.
הנאספים השתוממו: "שומו שמיים! האם ערים אנו או חולמים?! האם זהו שואב המים ההונגרי או סתם דיבוק או גלגול שנדבק בנשמתו, ורבנו עמל עתה להוציאו ולגרשו למנוחתו בעולם הבא?!"
הרב לא הרפה. הוא משך את שואב המים מעניין לעניין, שאל קושיות מתוך מסכת 'שבת' וברוך מרדכי ענה לעומתו בדיוק נמרץ. ושוב שאל ממסכתות נוספות וברוך מרדכי השיבו בבקיאות עצומה בכל חדרי תורה, ותרץ את כל קושיותיו.
הקהל נדהם לשמע דבריו המאלפים של שואב המים, ומעיני הרב נגרו דמעות.
ברוך מרדכי, שהיה שתוי עד כדי אבדן חושים, נפל ארצה לאחר שדרש שעתיים תמימות. החסידים הניחוהו בעזרת הנשים של בית המדרש, שם ישן שעות מספר. בקושי רב עוררוהו לתפילת המנחה. לא חלפו שעות מעטות והעיר ירושלים נעשתה כמרקחה. כחץ מקשת פשטה השמועה, כי רבי ברוך מרדכי שואב המים הינו גאון אדיר, וכי במשך כל שבעים שנותיו הוליך שולל את בני העולם כולו, שחשבוהו לעם הארץ גמור.
ירושלים המלאה בגאונים וצדיקים צהלה ושמחה על הגילוי המופלא, ואילו ברוך מרדכי הצטער מאוד על כך שכל עמל חייו להצניע את גדלותו בתורה ירד לטמיון בגלל ספל אחד של יין. יהודי ירושלים לא הניחו לו להמשיך ולהתפרנס משאיבת מים. מרוב מרירות לבו נפל למיטת חוליו. רבים נהרו אליו כדי להקל עליו ולמלא את מחסורו, אך הוא מאן להתנחם. כאשר הלך רבי ברוך מרדכי לבית עולמו סיפרו מקובלי ירושלים כי היה מל"ו הצדיקים של דורו.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














