ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
כשהסבא מסלבודקה, הרב נתן צבי פינקל, (שיום ההילולא שלו ב - כט' שבט), רצה להקים ישיבה, הוא ניגש לרבי ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר, (שיום ההילולא שלו ב – כה' שבט), ושאלו: "מה ראש ישיבה צריך לדעת"?
הסבא היה בטוח, שרבי ישראל יענה לו – גמרא, רמב"ם וכדומה. אבל רבי ישראל ענה: "להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים" (ישעיהו נז, טו).
ופירש את הדברים, מו"ר הרב שפירא זצ"ל, שהדבר בא ללמד שבחורי ישיבה צריכים הרבה עידוד ותמיכה, ותפקידם של הרבנים לעודדם ולתומכם. וכהמשך לדבריו, אפשר לומר לעניות דעתי, שבדורנו הדברים נכונים לא רק לראשי ובחורי ישיבות, אלא לכל ההורים, המחנכים והאנשים. כולם זקוקים לעידוד, וכולם צריכים לעודד ולחזק. איש לרעהו יאמר חזק.
ואולי דבריו אלו של רבי ישראל הם כותרת לכל הדרך המוסרית שפיתח הסבא מסלבודקה. רבי ישראל מסלנטר יסד את תנועת המוסר, והסבא פיתח ויצר את אחת משלושת הדרכים המרכזיות של התנועה, ואף זכה שהישיבה בראשותו תעלה לארץ ישראל לעיר חברון, וכך ממשיכה דרכו ומפכה בדמות ישיבת חברון וישיבות נוספות.
רבי ישראל סלנטר זיהה שחטאיו הגדולים של האדם ראשיתם בנטייה נפשית לא טובה. "שורש אחד לחטא החמור ולחטא הקל. ודאי שיש הבדל גדול בדרגותיו, אבל צינור אחד להם, צינור היוצא מבועה פנימית שבנפש. בועה זו גורמת ליקוי גדול בנפש... מבועה זו זבה הליחה הסרוחה, בתחילה – נטפים נטפים ואחר כך בשטף גדול" (לפרקים ח"א עמ' סד). אדם גס רואה את הבעיה, כשהיא מתגלה בחטאים גדולים, אך תפקידו של האדם הנעלה לזהות את הבעיה עוד בהיותה דקה ועדינה, ולתקנה.
וכיצד מרפאים את הנטיות האפלות המסתתרות בנפש? בכך סללו תלמידיו של רבי ישראל מספר דרכים, ואף הסבא מסלבודקה סלל דרך ייחודית משלו.
הסבא לימד על 'גדלות האדם'. ואולי הדברים גנוזים בפסוק השלם שאת סופו אמר רבי ישראל לסבא. "... כה אמר רם ונישא, שוכן עד וקדוש שמו, מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים". הנביא מספר לנו שה' הגדול והנורא, שוכן גם אצל השפלים ביותר ובכך מחייה אותם.
הסבא לימד, שדווקא אם האדם יכיר בגדלותו ובכך שהוא 'נזר הבריאה', הרי שהוא יבין שעליו להתנהג בהתאם, ובכך ירפא את הנטיות השפלות שבנפש. כמובן, גדלות זו אינה גדלותו של האדם מצד עצמו, שהרי זו גאווה עקרה ותו לא, כי אם גדלותו של האדם באה מתוך העובדה שהקדוש ברוך בחר באדם ושוכן בקרבו. לתפיסה זו, האדם הוא ישר בטבעו הפנימי, ורק סיטואציות ונטיות חיצוניות יותר הן שמובילות אותו לחטאים.
(שיטה זו הפוכה מהשיטות הגורסות שהאדם הוא שלילי בפנימיותו, חלילה, ולכן עליו להילחם כנגד עצמו. בשיטות אלו עלולים, כמובן, להגיע לדיכאון כבד ולשנאה עצמית, חלילה. כמובן, יש לדייק שיטה זו כדי לא להגיע לגאווה חלילה).
הסבא היה מדגיש את הפסוק: "בצלם אלוקים ברא אותו", האדם נברא בצלם אלוקים, ולכן הוא גדול ועליו להתנהג בהתאם. וכך היה אומר: "עדיין אין אנו יודעים את האדם, את כוחו וגבורתו וכל אשר בו" (לפרקים ח"א עמ' סב). שיטה זו מעודדת את האדם, מחזקת אותו, ונותנת לו כוחות לרפא נטיות רעות ולהתבטל לה' מתוך אופטימיות גדולה.
ואולי, סמך לדבר בפרשתנו, שבית הדין של חכמי ישראל נקרא בה בשם – אלוקים. ללמדך, שהשכינה שרוייה בפנימיותם של ישראל, עד שהדיינים דנים בשם ה', ונקראים בשמו.
ובדורנו, עת שבנו לארץ ישראל, הרי בוודאי ישראל נמצאים במדרגה זו עליה דיבר הסבא. וכך אמר לאחר עלייתו לארץ (כפי שמובא בשו"ת עטרת פז ח"א כרך ג – אבן העזר, הערות הקדמה הערה יב), שיש ללמד סנגוריה על הרחוקים מתורה ומצוות ונמצאים בארץ, שהם נמצאים כל העת באווירה של קדושה. שהרי כשבא לבית הכנסת ביום כיפור, יהודי הרחוק מתורה ומצוות, אנו מלמדים עליו זכות, קל וחומר ביהודי שנמצא כל השנה בארץ ישראל וכאילו נמצא לא רק בבית הכנסת אלא בתוך ארון הקודש.
ויהי רצון, שנבטל עצמנו לה', ונכיר מתוך כך במעלתנו כנזר הבריאה, ונעבוד אותו בלבב שלם מתוך שמחה ואופטימיות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
