ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
הנתונים עגומים. השנה החולפת הייתה החמישית ברציפות שבה כמות הגשמים נמוכה מהממוצע, חקלאים נאלצו לייבש מטעי פרי, לאחר שלכנרת נכנסה השנה רק כחצי מכמות המים הממוצעת. עקב הבצורת המתמשכת, תעסוק ה"במה" השבוע, בנדרש מאיתנו בחג הסוכות, בו "נידונים על המים", כדי שהשנה הקרובה תהיה "לברכה ולא לקללה, לשובע ולא לרזון".
אחדות בתפילת הגשם!
הרב אלחנן בן-נון שליט"א - רב הישוב שילה וראש ישיבת "בית אורות"
ההשגחה על ארץ ישראל מופיעה דרך "מטר השמים" - "ארץ הרים ובקעות למטר השמים תשתה מים, ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה" (דברים י"א), זו העין הא-לקית. אין צורך לדלות ולהשקות כארץ מצרים, אלא צריך לצפות, ולהתפלל כל שנה לירידת הגשמים. אומות העולם אינן זקוקות לתפילה, אבל ישראל צריכים לחיות בבחינה מתמדת של מצבם הרוחני.
בסוכות מובלטת עבודת ד' בשמחה מיוחדת ובמים. "נסכו מים לפני בחג שיתברכו גשמי שנה", "נדונין על המים" (ראש השנה א', ב'), ואפילו נענוע הלולב הוא "לעצור רוחות וטללים רעים". המדד לקבלת תפילותינו היה הגשם, ובעת בצורת נקבעו שלוש עשרה תעניות, ואם היה חשש שלא יהיה מים לשתות, היו ממשיכים בתעניות אפילו בקיץ עד שירדו גשמים. יש יכולת בתפילת העם כולו להוריד גשמים רבים אפילו בקיץ. זוהי שליטה על הטבע הא-לקי, שנמסרה לידינו.
ונשאלת השאלה - האם אנו ערים מספיק לאיתות הא-לקי אלינו בהתמשכות השנים השחונות? האם אנו צריכים "היטל בצורת" ממשלתי, או יבוש דשאים לשם כך? מה הבעיה בהתנהגותנו, הלוא אנו כל הזמן מתפללים על הגשם!
בבצורת שהייתה בשנת תשל"ט נשאל הרב גורן זצ"ל, מדוע אין גוזרים תענית צבור על כולם, וענה: 'רק המיעוט יתענה, ויהיה זה קטרוג במקום זכות'.
בבצורת בשנה שעברה, התענו החקלאים באזור שילה תענית מיוחדת, ובסיומה החליטו להפיץ באינטרנט תפילת תחנונים מה', ובה קבלת מעשים טובים, עליה נתבקשו לחתום חקלאים מכל החוגים. יומיים לאחר שהחלו במסע ההחתמה ירדו גשמים שהצילו את מטעי הגליל בסוף החורף. איש לא היה מאחורי הפרגוד לדעת מה היה משקלה של הבקשה, אבל המעשה הנדרש מאיתנו, על-פי דברי רבותינו ברור - לאחד את כל העם בתפילה!
להרגיש את המצוקה הגדולה
הרב ישי סמואל שליט"א - רב המושב יונתן ור"מ בישיבת הגולן
לאחרונה שמעתי שיחה באחת מרשתות השידור, בה ראיינו מומחה בתחום המים בישראל. בשיחה טען המומחה, כי בקרוב בעיות המים של ישראל יצטמצמו, בגלל שמדינת ישראל נכנסת לעידן של התפלת מי ים, וכבר בעתיד הקרוב מאוד, יותר מחצי מתצרוכת המים הביתית תסופק ממים מותפלים.
אמירות הרגעה מעין אלו מראות את הניתוק הגדול שיש בציבור, בין המציאות הכואבת של חוסר מים מתמשך, לבין ההבנה שחוסר זה מושפע באופן ישיר ממעשיהם של בני האדם.
במדינת ישראל של היום, רק מעטים מאוד מרגישים באופן מיידי את חוסר המים, והם ציבור החקלאים. רוב הציבור העירוני לא היה מודע כלל לנושא, אלמלא תעמולה תקשורתית המזהירה מפני בזבוז מים , ורוב הציבור לא היה מודע לחשיבות הגדולה של החיסכון במים, ללא הקנסות המאיימים.
אנו כציבור אמוני, יודעים ומבינים את הנאמר מפורשות בתורה לגבי ארץ ישראל - "למטר השמים תשתה מים, ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה" (דברים י"א), אנו מבינים היטב שגשם הניתן לנו, הוא מתנת שמים שניתנת לנו בחסדו הגדול, ולכן חובת ההודאה על הגשמים חשובה כל כך.
בחורף אשתקד מצב הגשמים בגולן היה רע מאוד, וכבר דיברו במשקים רבים על עקירת עצים רבים בגלל חוסר מים. ולפתע נפתחו אוצרות השמים ושפע רב ירד לנו ומילא את מאגרי המים, וב"ה לא נזקקו לעקור עצים ואף ניטעו חדשים. לא רבים יודעים כי בגולן התארגנה תפילת הודיה על הגשם על-ידי חקלאים שאינם שומרי תורה ומצוות, גם הם הרגישו צורך להודות.
לפני מספר שנים התבקשתי להיות חזן בתפילת מוסף של שבת, באחת משבתות החורף בהם מברכים את החודש. לאחר התפילה ניגש אלי אחד מהמתפללים שאינו מכירני ושאל: "האם אתה מושבניק"? שאלתי אותו: "מניין אתה יודע", והוא ענה: "שמתי לב כיצד אמרת את תפילת "גשמים בעיתם".
כך גם בחג הסוכות, כשאנו נוטלים את ארבעת המינים ומתפללים באמירת הושענות על ירידת הגשמים, חובה על כולם להרגיש באמת את המצוקה הגדולה, ולפנות לריבון העולם בבקשה שיחוס על ארצנו. עלינו גם לקבל על עצמנו, לנסות לחבר את עם ישראל לאביהם שבשמים, כדי שנוכל לקבל גשם, בזכות ולא בחסד.
לחבר ארץ ושמים
הרב אברהם יעקב שרייבר שליט"א - רב היישוב כפר דרום תובב"א
"בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון... ובחג נידונין על המים" (ראש השנה א', ב'). הרמב"ן (בדרשתו לראש השנה) מקשה על סתירה לכאורה בדברי המשנה: מתי אם כן נידון האדם על המים? האם בראש השנה שבו כל באי עולם נידונים על כל צרכיהם בעולם הזה, וגם על המים שיזכה להם בשנה הקרובה, או בחג הסוכות שבו אמרה המשנה במפורש שנידונים על המים?
מתרץ הרמב"ן כי העולם כולו נידון על המים בחג הסוכות, אך מה מתוך כך יהיה החלק הפרטי של כל אחד, נידון כל אדם בראש השנה. יש גם בכך ללמדנו משהו על אופיו של חג הסוכות, שהוא חג כללי. לאחר שעברנו את ימי הדין והמשפט, לאחר שהאדם מפשפש במעשיו ועומד מזוכך בימי התשובה, הרחמים והסליחות, אנו מגיעים לחג הסוכות שבו הנושא הוא - העולם כולו, האנושות כולה, בפַּרֵי החג הקרבים כנגד אומות העולם, וההוויה והמציאות בכללה הבאה לידי ביטוי בארבעת המינים ובסוכה - צל השכינה, וגם בכך שבחג זה העולם נידון על המים. בחג הסוכות הכול מתרומם ושב אל מקורו.
מרן הראי"ה קוק זצ"ל מלמדנו בכמה מקומות בספרו עין אי"ה, שהגשם הוא המחבר בין שמים וארץ, ומה שהתורה תלתה את ירידת הגשם בארץ ישראל בתיקון דרכינו ובמוסריות שלנו, בא ללמדנו מהו המבחן לירידת הגשמים - האם אנו מצליחים לרומם את הארץ ולקשור אותה בעבותות חזקות לשמים, לצדק האלקי שצריך להתגלות בעולם.
עצירת הגשמים לא-עלינו, מלמדת אותנו שיש מרחק בין השמים והארץ, ואין במעשי ידינו די כדי לחברם. ואם יאמר האומר, גם ללא הגשם נוכל להסתדר, אולי זה רק מותרות... הנה הכין בורא עולם תשובתו בצידו: המים הם קיום העולם, הם המחיים את העולם, והם גם הדבר היסודי והבראשיתי ביותר: "ורוח אלקים מרחפת על פני המים", ללא הגשם, ללא חיבור נכון של שמים וארץ, אין קיום לעולם, ולא לחינם אמרו חז"ל "אין מים אלא תורה".
בתחילתה של שנת תש"ע, שנה שאנו מצפים בה לתשועת ישראל והעולם כולו, נקיים את מצוות החג בשמחה ובדיצה, נתפלל בנענועינו את הלולב ומיניו לבטל טללים רעים ולעצור רוחות קשות בגילויים הפיזי וגם הרוחני, ובעז"ה נזכה לעשות כאומה וכיחידים את הנדרש לירידת הגשמים, לבנין בית המקדש ולתיקון העולם כולו. מועדים לשמחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
