ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חיים הוא בעל חנות למכירת מחשבים ומתן שירותי מחשב בשכונה עירונית קטנה. לאחר שנים ארוכות של בלעדיות בתחום פתח משה, אחד מחברי הקהילה, חנות המספקת שירותים דומים באותו רחוב בו מפעיל חיים במשך שנים את חנותו. זאת ועוד, על מנת "לחדור לשוק" מפרסם משה את דבר חנותו בפרסומים עירוניים, ומקיים מבצעי הוזלות גדולים מאוד.
חיים נפגע מאוד מעצם פתיחת החנות. לטענתו, המחרים של משה הם מחירי הפסד של ממש. הוא אינו יכול להתחרות במחירים של משה, וקהל הלקוחות שלו הולך ומצטמצם מיום ליום. חיים תבע את משה לדין ודרש את סגירת החנות. ראשית, משה פתח חנות שמיועדת ממש לקהל הלקוחות שלו - תושבי השכונה, על כן הוא "גונב את הלקוחות". שנית, לטענת חיים, משה מנהל מדיניות מחירים שכלל לא ניתן לעמוד בה והיא נועדה לגרום לסגירת העסק של חיים.
משה טוען שזו זכותו לפתוח חנות בכל מקום שירצה, ושזכותו גם להיטיב עם הלקוחות ולתת להם את המוצרים והשירותים במחירים נמוכים.
הדיון
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
133 - תחרות הוגנת א'
134 - תחרות הוגנת ב'
135 - על החתום - חלק א'
טען עוד
במשנה1 נחלקו תנאים לגבי שימוש באמצעים שונים במסחר תחרותי:
"רבי יהודה אומר, לא יחלק החנווני קליות ואגוזים לתינוקות, מפני שהוא מרגילן לבא אצלו, וחכמים מתירין. ולא יפחית את השער, וחכמים אומרים זכור לטוב".
דהיינו, דעת חכמים היא שמותר לתת מתנות לילדים וכן להפחית מחירים על מנת לזכות בלקוחות. הגמרא מסבירה, שלדעת חכמים, יכול לומר בעל המכולת לחבירו: "אנא מפליגנא אמגוזי, ואת פליג שסקי" [אני אחלק אגוזים ואתה שזיפים]. וביחס להיתר להוריד מחירים הטעם הוא "משום דקא מרוח לתרעא" [מוזיל את השער], - דהיינו יש לאפשר הוזלת מחירים משום שזהו האינטרס של הלקוחות.
בשו"ע1 פסק: "יכול למכור בזול יותר מהשער ואין בני השוק יכולים לעכב עליו". גם רמ"א2 פסק: "שני בני אדם הדרים ביחד, והאחד רוצה להוזיל בהלוואת ריבית לעכו"ם אין חבירו יכול למחות בו". עולה מהאמור, שאין מניעה למכור במחיר נמוך ממחיר השוק.
ממקורות אחרים עולה שלהיתר זה מגבלה. הרמ"א עצמו דן בעניין תחרות מסחרית קשה ביחס למכירת ספרי הרמב"ם. המהר"ם פדואה הדפיס ומכר את ה"יד החזקה". סוחר שהתחרה בו, הודיע שככל שיוזיל מהר"ם פדואה את סחורתו, יוזיל הוא יותר ממנו. הרמ"א4 אסר תחרות זו, משום ש"פסקת חיותי" [מפסיק פרנסתו]. הוא מסתמך על שיטתו של רב הונא5 שבן מבוי אינו יכול לפתוח חנות נוספת במבוי כאשר יש בו כבר חנות פתוחה. ואף שלהלכה לא פוסקים כרב הונא, מצאנו ב"מרדכי" שהביא דברי ה"אביאסף" שכאשר אדם רוצה לפתוח חנות בסמוך לשער המבוי שבתוכו כבר חנות דומה, יש לאסור עליו את פתיחת החנות. רמ"א הסביר, שיש מקרים שבהם הכול מודים, שאסור לפתוח משום "פסיק חיותא", והוא כאשר יש היזק הוא חד משמעי ומונע תחרות בין שתי החנויות.
בפוסקים האחרונים, מצאנו שיטות שונות לגבי דרכי התחרות המותרות. יש הנראה מדבריהם שהם מתירים כל הורדת מחירים6, ויש שמגבילים מאוד את היכולת להפחית ממחיר השוק7. בעל "ערוך השולחן" ציין את הבעייתיות שבתחרות מחירים פרועה: "...אבל לזלזל במכירת סחורה איסור גמור הוא, ומתוך כך מקולקל דרך המסחר ומאבדין מעות אחרים".
להלכה למעשה8, נראה שתחרות שיוצרת מצב בו המתחרים כלל אינם יכולים לעמוד בתחרות, ומתוך כך הם יאלצו לסגור את חנויותיהם, היא אסורה, יש בה משום "פסיקת חיותם" של העסקים הקיימים. במיוחד נכון הדבר, כאשר השחקן החדש בשוק, מנהל מדיניות מחירים שבה גם הוא לא יכול ואינו מתכוון לנהל זמן ארוך, אך יש בה כדי לגרום להפלת המתחרים הקיימים. נמצא, שתחרות המחירים מזיקה ללקוחות בטווח הארוך, שכן היא פוגעת בתחרות.
פסק הדין
בנדון דידן, בית הדין סבור, שהורדות המחירים והמבצעים שביצע משה הם בגבול הסביר. המבצעים התקיימו ביחס למספר מוצרים מוגבל, וכמו כן, המחירים לא היו נמוכים באופן בלתי סביר. מדיניות מחירים זו, אינה אמורה למנוע מחיים להמשיך ולהפעיל את חנותו, גם אם יידרש להפחית מעט את המחירים או לתת שירות טוב יותר, שיגרום ללקוחות להעדיף את הרכישה אצלו על פני רכישה אצל המתחרה.
_______________________________________________________
1 בבא מציעא ס ע"א
2 חושן משפט סי' רכח, יח
3 שם סי' קנו, ה
4 שו"ת הרמ"א סי' י
5 בבא בתרא כא ע"ב
6 שו"ת "דברי חיים" ח"א סי' יח
7 "חתם סופר" חו"מ סי' קעה
8 ע"פ שו"ת פנים מאירות ח"א סי' עח. ולהרחבה במקרה דומה ראו מראה הבזק חלק ה', תשובה קכ.
הלכה פסוקה שכרו דירת נופש ולפתע נכנסו לשם אנשים אחרים
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
