בית המדרש
  • מדורים
  • חמדת ימים
  • הלכה פסוקה
קטגוריה משנית
undefined
2 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

הרב חנוך בן רבקה

המקרה בקצרה: התובעת שכרה דירה מהנתבע לשנה, שכר הדירה עמד על סך 4,000 ₪ לחודש. במהלך תקופת השכירות התגלתה נזילה בדירת השכן שלמטה. על מנת לתקן את הנזילה היה צורך לשבור מרצפות, והשבירה הפריעה לחיים בדירה. בין הצדדים מחלוקת מתי נודע לנתבע על מקרה זה.
בנוסף בתקופת הגשמים היתה הצפה בדירה שגרמה לניתוק החשמל והאינטרנט, בנוסף התובעת החליקה בדירה בתקופה זו, ונזקקה לטיפול רפואי. לאחר מכן הסכימו הצדדים לסיים את החוזה לאחר חמישה חודשי מגורים.
התובעת תובעת בחזרה את כל דמי השכירות ששולמו בסך 20,000 ₪, משום שלטענתה היא שילמה על דירה שאינה ראויה למגורים. בנוסף היא דורשת החזר על תיקונים בדירה ופיצוי על נזקים שנגרמו והובלת חפציה לדירה וממנה בסך 20,000 ₪. לטענת הנתבע הוא לא ידע על הליקויים בדירה בעת החתימה על החוזה, ועל התובעת היה לדעת כי מדובר בדירה חדשה שנקנתה מקבלן שצפויות בה תקלות מסוגים שונים. חלק מהליקויים כלל לא הובאו לידיעתו בזמן אמת, בנוסף לאחר עזיבת התובעים גרו בה דיירים אחרים, ללא שהתלוננו על דבר מה.


פסק הדין: הנתבע יחזיר לתובעת סך של 9,900 ₪, ויחזיר לה את הצ'קים שבידו.
נימוקים בקצרה:
א. הפחתת דמי שכירות על דירה שאינה ראויה למגורים
הנתבע היה מחויב להעמיד לרשות התובעת את הדירה כשהיא ראויה למגורים וכדברי השולחן ערוך (חו"מ שיב, יז) שהמשכיר אחראי לבצע את התיקונים הנדרשים בבית המושכר. עוד כתב השולחן ערוך (חו"מ שיד, א) שאדם שמשכיר בית לחברו חייב לתקן כל תקלה שהיא בגדר "מעשה אומן", כלומר, נדרש בעל מקצוע כדי לתקנה. הרמ"א הוסיף שם שגם אם השוכר ידע על התקלות בעת ששכר הדירה, לא אומרים שהוא התפייס ומחל עליהן.,
למעשה, בית הדין התרשם שבחודשים הראשונים הדירה היתה ראויה למגורים. לגבי ארבעת החודשים הבאים – כיוון שהיו תקלות רבות שהפריעו למגורים יש להפחית את עלות שכר הדירה. בית הדין העריך זאת בסך של 1,500 ₪ לחודש, סך הכל 6,000 ₪.
לגבי חודש המגורים האחרון, היתה הסכמה בין הצדדים כי תקופת השכירות תסתיים בסוף חודש ינואר. ניתן להבין שהיתה הסכמה מכללא של התובעת לתשלום על חודש זה. לכן היא לא זכאית להחזר שכר דירה עבור חודש זה.

ב. נזקים שנגרמו לתובעת וחפציה
בית הדין סבור שעל הנתבע לשלם על נזקים שנגרמו לרהיטי התובעת, וזאת משום שבהסכמתו להשכיר את הדירה ולאפשר לשוכרת להכניס את חפציה לדירה, הוא קיבל על עצמו שמירה על רהיטיה. כך עולה מהמשנה (בבא קמא ה ב) שקובעת שאדם שמאפשר לחברו להכניס חפצים לחצרו קיבל עליו שמירה עליהם, וכך נפסק בשולחן ערוך (חו"מ שצג, סעיף ג). על כן, בית הדין קבע כי על הנתבע לשלם 2,000 ₪ בגין סעיף זה.
בנוסף על הנתבע לשלם לתובעת 1,400 ₪ עבור החזר תשלום ששילמה לתיקון דוד השמש, ועוד 500 ₪ עבור הוצאות חשמל בזמן שהדוד לא היה תקין.





סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il